Page 111 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 111

‫‪Pg: 111 - 4-Back 21-06-16‬‬

‫סעי‪ ‬י | ענפי‪ ‬היוצאי‪ ‬בי‪ ‬העלי‪ ‬קיז‬

                                                       ‫סימ‪ ‬תרמו‬

‫כבר נתבאר בסעיף א' סתירת המשנה בדין נקטם ראשו‪ ,‬במה שאמרו‬
‫במשנה )דף ל"ב ע"ב(‪' ,‬נקטם ראשו פסול'‪ ,‬ומצד שני אמרו במשנה )דף‬
‫ל"ד ע"ב( 'אפילו שלשתן קטומים‪ ,‬כשר'‪ ,‬ושם נתבאר כמה תירוצים על‬
‫סתירה זו‪ ,‬ואחד מהתירוצים הוא תירוץ הרז"הקסד והר"ןקסה‪ ,‬שכוונת רבי‬
‫טרפון אפילו שלשתן קטומים כשר‪ ,‬היינו שקטם מההדס את ענף ההדס‬
‫היוצא בין בדי העלים‪ ,‬כי יש הדסים שיוצאים מהם באמצע העץ בין‬
‫העלים עוד עץ הדס עם עלים‪ ,‬כמו שאר ענפי ההדס‪ ,‬והכשיר את‬

                      ‫ההדס שקטמו ממנו את ענפי ההדסים היוצאים‪.‬‬

‫ולדיעה זו נמצא שרבי טרפון הכשיר רק כאשר קטמו את הענפים‬
‫היוצאים‪ ,‬אבל אם לא קטמו אותם יש לדון שיש לפסול כי הם מפסיקים‬

                            ‫את ה'עבות' ‪ ‬דהיינו שיעור שילוש ההדס‪.‬‬

‫והאחרונים דנו בזה‪ ,‬ויתבאר בע"ה את הסכמת הפוסקים לענין הלכה‪.‬‬

                                              ‫הדס שיוצאי‪ ‬ממנו ענפי ההדס באמצע‬

‫מה‪ .‬הדס שיוצאי‪ ‬ממנו בי‪ ‬הקיני‪ ‬ענפי‪ ‬קטני‪ ‬ברוב שיעור ההדס‪ ,‬נכו‪‬‬
‫לכתחילה לקטמ‪ ‬בערב יו‪ ‬טובקסו‪ ,‬כי יש פוסלי‪ ‬את ההדס א‪ ‬לא‬
‫קטמ‪‬קסז‪ .‬וא‪ ‬חושש שיחתו‪ ‬את עיקר ההדס על ידי חתיכת הענפי‪ ,‬יש לסמו‪‬‬

                    ‫על הקרב‪ ‬נתנאל שהעיד שהמנהג שלא להקפיד על זהקסח‪.‬‬

‫וא‪ ‬הענפי‪ ‬היוצאי‪ ‬מההדס ה‪ ‬משולשי‪ ‬כהלכה‪ ,‬לכאורה אי‪ ‬צרי‪ ‬לקטמ‪,‬‬
‫כי עיקר הפסול הוא כאשר אינ‪ ‬משולשי‪ ,‬שאז ה‪ ‬מפסיקי‪ ‬את השילוש‪,‬‬

                                    ‫אבל כאשר ה‪ ‬משולשי‪ ‬אינ‪ ‬מפסיקי‪‬קסט‪.‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫בשמי‪ ‬ראש )סימ‪ ‬ע"ד( דגרע מענביו מרובות‬                      ‫קסד‪ .‬בעל המאור )ד‪ ‬ט"ו ע"ב(‪.‬‬
‫מעליו‪ ,‬אול‪ ‬כל זה רק לדעת המאור והר"‪‬‬
‫שביארו המשנה דאיירי בנקט‪ ‬באופ‪ ‬זה‪ ,‬אבל‬                                  ‫קסה‪ .‬ד‪ ‬ט"ו ע"ב‪.‬‬
‫לדעת הרי"‪ ‬והרמב"‪ ‬דאיירי שנקט‪ ‬ראשו‬
‫ממש א"כ אי‪ ‬שו‪ ‬פסול בענפי‪ ‬האלו‪ ,‬וכתב‬        ‫קסו‪ .‬כ‪ ‬הסיק בשער הציו‪) ‬אות ל"ו(‪ ,‬וכ‪ ‬כתב‬
‫הקרב‪ ‬נתנאל )פרק ג' סימ‪ ‬י"ד אות ש'( שלכ‪‬‬     ‫בפשיטות במשנ"ב )ס"ק ל"ג( שצרי‪‬‬
‫המנהג שאי‪ ‬מקפידי‪ ‬על זה‪ ,‬וקצת ראיה ממה‬       ‫לקטמ‪ ,‬וכ‪ ‬כתב בחזו‪ ‬איש )סימ‪ ‬קמ"ו אות ל"א(‪,‬‬
                                              ‫שלעני‪ ‬מעשה ודאי יש לחוש לדעת הר"‪,‬‬
     ‫שלא העתיק מר‪ ‬השו"ע די‪ ‬זה בחיבורו‪.‬‬      ‫שלפירושו הוא דינא דמתניתי‪ ,‬ואי‪ ‬חולק על‬

             ‫קסח‪ .‬חזו‪ ‬איש )ש‪ ‬סו‪ ‬אות ל"א(‪.‬‬          ‫זה בהדיא בעיקר די‪ ‬הפסקת הענפי‪.‬‬

‫קסט‪ .‬עיי‪ ‬חזו‪ ‬איש )ש‪ ,(‬וכ‪ ‬הוא מפורש‬        ‫קסז‪ .‬כ‪ ‬הוא דעת החיי אד‪) ‬כלל ק"נ סעי‪ ‬ח'(‪,‬‬
‫בשו"ת בשמי‪ ‬ראש )ש‪ (‬שעיקר‬                    ‫ומחצית השקל )בסעי‪ ‬א'(‪ ,‬והביא‪‬‬
                                              ‫המשנ"ב בשעה"צ )אות ל"ו(‪ ,‬וכ‪ ‬כתב בשו"ת‬
   106   107   108   109   110   111   112   113   114   115   116