Page 109 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK

‫‪Pg: 109 - 4-Front 21-06-16‬‬

‫סעי‪ ‬ח ‪ ‬ט | עלי‪ ‬לחי‪ ‬המכשירי‪ ‬את היבש קטו‬

‫סימ‪ ‬תרמו‬

‫דעת הרא"שקנא‪ ,‬שאפילו אם העלים הלחים הם באמצע הם כשרים‪,‬‬
‫אלא שצריך שיהיו בעלה הרוכב על שני העלים‪ ,‬ופירושו‪ ,‬כי בכל קן‬
‫יש שלשה עלים ויש הדסים שאחד מהעלים הוא קצת למעלה משני‬
‫העלים‪ ,‬ואם העלה העליון הרוכב על שני העלים נשאר לח‪ ,‬בשלשה‬
‫קנים‪ ,‬הוא מציל על כל ההדס‪ ,‬וכשרקנב‪) .‬ודוקא אם העלה העליון לח מהני‪,‬‬
‫כי אז ניכר ההידור יותר‪ ,‬אבל אם אחד משני העלים התחתונים לח‪ ,‬אינו מועילקנג(‪.‬‬

‫בשו"ע הביא שני הדיעותקנד‪ ,‬ולהלכה נקט כדיעה ראשונהקנה‪ ,‬שצריך‬
‫שיהיה בעליונו של שלשת בדי ההדסים קן אחד של עלים לחים‪.‬‬

‫עלי‪ ‬כמושי‪‬‬

‫ונחלקו הראשונים אם אלו העלים מועילים אפילו כאשר אינם לחים‬
‫ממש אלא כמושים‪ ,‬דעת הראב"דקנו שאינו מועיל אלא הלח ממש‬
‫שהוא הדור‪ ,‬אבל הכמוש כיון שהוא עצמו אינו הדור‪ ,‬אפילו שבעצמותו‬
‫אינו פוסל )כמו שנתבאר לעיל סעיף ה'(‪ ,‬אינו יכול להציל על ההדס היבש‪.‬‬
‫והרא"שקנז סובר שכיון שהכמוש כשר‪ ,‬ואינו נקרא יבש‪ ,‬יכול גם להציל‬

‫על ההדס היבש להחשיבו להדר על ידי זה‪.‬‬

‫ובפנים יתבארו פסקי ההלכות‪ ,‬והדרך לנהוג להלכה למעשה‪.‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫לא יתכ‪ ‬אצלו ליכשר על ידי עלה אחד לח‪ ,‬כי‬ ‫ניכרי‪ ‬ואינ‪ ‬מצילי‪ ‬על העלי‪ ‬היבשי‪ ‬לומר‬
‫אי‪ ‬שיי‪ ‬בו עלה המורכב על שני עלי‪ ,‬ואילו‬ ‫שלא נתיבש כל ההדס‪ ,‬ולכ‪ ‬ה‪ ‬פסולי‪.‬‬
‫הדס שאינו משולש בכולו יתכ‪ ‬אצלו ליכשר על‬
‫ידי עלה אחד יבש‪ .‬אול‪ ‬בבכורי יעקב )ס"ק י"ח(‬ ‫קנא‪ .‬כי לא ניחא ליה לפרש כפירוש רש"י דאיירי‬
‫פירש דלא איירי שהעלה עליו‪ ‬על שני העלי‪,‬‬ ‫לעני‪ ‬שלשה בדי הדסי‪ ,‬כי לא איירי‬
‫אלא שהוא יותר מבחו‪ ‬שעומד באמצע‪ ,‬ומכסה‬ ‫במשנה אלא מהדס אחד‪ ,‬ולכ‪ ‬פירש 'בדי‪ '‬הוא‬
‫קצה השני‪ ‬מ‪ ‬הצדדי‪ ,‬עיי"ש שהביא לזה‬ ‫'ק‪ '‬היינו מקו‪ ‬יציאת העלי‪ ,‬שא‪ ‬נשארו‬
‫סיוע מהזוהר הק' )פרשת תצוה ד‪ ‬קפ"ו ע"ב( ועיי‪‬‬ ‫שלשה קני‪ ‬שהעלה הלח רוכב על השני‪ ,‬כשר‪.‬‬

‫לעיל )הערה ס"ט( שהובא לשונו‪.‬‬ ‫קנב‪ .‬ופשוט שא‪ ‬נשארו כל שלשת העלי‪‬‬
‫לחי‪ ‬שמצילי‪ ‬על כל ההדס‪ ,‬אלא שדי‬
‫קנד‪ .‬אלא שבדעת הרא"ש לא כתב שצרי‪‬‬
‫שיהיו שלשת קני‪ ‬בבד ההדס‪ ,‬אלא שדי‬ ‫בעלה העליו‪ ‬לח )משנ"ב ס"ק כ"ה(‪.‬‬
‫בק‪ ‬אחד שהעלה הלח רוכב עליו‪ ,‬וכבר תמהו‬
‫קנג‪ .‬וא‪ ‬שנתבאר לעיל בסעי‪ ‬ג' שהדס שאי‪‬‬
‫עליו הגר"א והגרעק"א‪.‬‬ ‫עליו שוי‪ ‬בגובה אחד‪ ,‬נחשב הדס שוטה‬
‫)כ‪ ‬הקשה בהגרעק"א(‪ ,‬צרי‪ ‬לומר דאיירי כא‪ ‬שרוב‬
‫קנה‪ .‬שהרי הביא את הדעה הראשונה בסתמא‪,‬‬ ‫ההדס משולש ומיעוטו אינו משולש‪ ,‬והעלה‬
‫ודיעה שניה הביא בש‪ ‬יש אומרי‪.‬‬ ‫הלח הוא באותו מועט שאינו משולש‪) ,‬כ‪ ‬פירש‬
‫במשנ"ב ס"ק כ"ו(‪ ,‬ולפי זה נמצא שיש קולא בהדס‬
‫קנו‪ .‬תמי‪ ‬דעי‪) ‬סימ‪ ‬רל"ב(‪.‬‬ ‫שאינו משולש בכולו‪ ,‬כי ההדס שמשולש בכולו‬

‫קנז‪ .‬סוכה פרק ג' סימ‪ ‬י'‪ ,‬והביאו הטור כא‪.‬‬