Page 108 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK

‫‪Pg: 108 - 4-Front 21-06-16‬‬ ‫קיד‬

‫דיני ההדסי‪| ‬‬

‫סימ‪ ‬תרמו‬

‫מהמי‪ ‬ויש ש‪ ‬שיעור שלשה טפחי‪ ,‬מותר אפילו לכתחילה‪ ,‬כי נשאר למעלה‬
‫שיעור הדס שלא היה במי‪‬קמז‪.‬‬

‫שמירת ההדסי‪ ‬בפריז'ידער )מקרר(‬

‫מב‪ .‬הרוצה לשמור על ההדסי‪ ‬שלא יתייבשו ויעמדו בלחות‪ ,‬יכול ליתנ‪‬‬
‫בתו‪ ‬הפריז'ידער )מקרר( ואי‪ ‬בזה חשש 'כבוש במי‪ '‬על ידי הקור שיש‬
‫ש‪‬קמח‪ ,‬ויזהר שלא יזלו ש‪ ‬טיפות מי‪ ‬על ההדסי‪ ,‬כדי לחוש לחומרת החת‪‬‬

‫סופר זי"עקמט‪.‬‬

‫סעיף ח ‪ -‬ט‬

‫עלים לחים המכשירים את היבש‬

‫כבר נתבאר שהדס היבש פסול‪ ,‬ושיעור יבשותו בכמה הוא פוסל‪ ,‬ועתה‬
‫יתבאר כמה עלים מההדסים צריך שיבשו כדי שיפסל ההדס‪ ,‬ותחילה‬

‫נבאר את דברי הגמרא והראשונים‪.‬‬

‫בגמרא )דף ל"ג ע"א( תנו רבנן‪ ,‬יבשו רוב עליו ונשארו בו שלשה בדי‬
‫עלים לחין‪ ,‬כשר‪ ,‬אמר רב חסדא ובראש כל אחד ואחד‪ ,‬ע"כ‪ ,‬והראשונים‬

‫נחלקו בביאור דברי רב חסדא‪.‬‬

‫דעת רש"י‪' ,‬שלשה בדי עלים לחים' היינו שלשה בדי הדסים שיבשו‬
‫עליהם‪ ,‬ונשארו בהם שלשה עלים שלא יבשו‪ ,‬ואמר רב חסדא שאם‬
‫היו אלו שלשה העלים בראש כל הדס והדס הרי הם כשרים‪ ,‬אבל אם‬

‫היו רק באמצע אינם נכשרים על ידי שלשה עלים לחיםקנ‪.‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫בשו"ת אגרות משה )או"ח סימ‪ ‬קפ"ה( לעני‪‬‬ ‫קמז‪ .‬כי לא אמרינ‪ ‬כבוש כמבושל רק על‬
‫אתרוג שנקרש בפריז'ער )מקפיא( כתב ש‪‬‬ ‫החלק שהוא כבוש בו‪ ,‬ולא בחלק שהוא‬
‫שאינו נחשב לכבוש‪ ,‬כי אי‪ ‬כבוש אלא במי‪,‬‬ ‫חו‪ ‬לכבישה‪ ,‬כ‪ ‬כתב הרמ"א )יו"ד סימ‪ ‬ק"ה סעי‪‬‬
‫ולכאורה הוא הדי‪ ‬בפריז'ידער שאי‪ ‬ש‪ ‬מי‪.‬‬ ‫א'( בש‪ ‬יש מקילי‪ ,‬וכתב הט"ז )ש‪ ‬ס"ק ב'( שכ‪‬‬
‫פסק בת"ח‪ ,‬ונראה שכונתו לפסוק כ‪ ‬להלכה‪,‬‬
‫קמט‪ .‬שו"ת שבט הלוי )ש‪ (‬לעני‪ ‬אתרוג‪.‬‬ ‫וכ‪ ‬בש"‪) ‬ס"ק א'( הביא כמה ראשוני‪‬‬

‫קנ‪ .‬וטע‪ ‬הדבר‪ ,‬כי כאשר העלי‪ ‬הלחי‪ ‬ה‪‬‬ ‫שפוסקי‪ ‬כ‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪.‬‬
‫בראשי הבדי‪ ‬ה‪ ‬ניכרי‪ ‬היטב‪ ,‬וה‪‬‬
‫מצילי‪ ‬על כל העלי‪ ‬היבשי‪ ‬שבהדס‪ ,‬כי אז‬ ‫קמח‪ .‬כ‪ ‬כתב בשו"ת שבט הלוי )חלק א' סימ‪‬‬
‫הוא נחשב 'הדר'‪ ,‬אבל א‪ ‬ה‪ ‬באמצע‪ ‬אינ‪‬‬ ‫קע"ו( לעני‪ ‬אתרוג המונח במקרר‪ ,‬וג‪‬‬