Page 103 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK

‫‪Pg: 103 - 4-Back 21-06-16‬‬

‫סעי‪ ‬ו ‪ ‬ז | הדס היבש קט‬

‫סימ‪ ‬תרמו‬

‫יבש ראש ההדס‬

‫לו‪ .‬הדס שרוב עליו לחי‪ ‬אלא שנתיבשו העלי‪ ‬שבראשו‪ ,‬לדיד‪ ‬בני אשכנז‬
‫ההולכי‪ ‬לאור פסקי הרמ"א ז"ל‪ ,‬יש לפסולקכו‪ ,‬וא‪ ‬אי‪ ‬לו אחר אפשר‬

‫להקל ליקח הדס כזהקכז‪.‬‬

‫כל זה ביו‪ ‬טוב שאינו יכול לקטו‪ ‬את העלי‪ ‬היבשי‪ ,‬אבל בשאר ימי‪ ‬יכול‬
‫לקטו‪ ‬את העלי‪ ‬היבשי‪ ‬שבראשו‪ ,‬ויחזור ההדס לכשרותוקכח‪.‬‬

‫שיעור היבשות הפוסל‬

‫לז‪ .‬שיעור היבשות הפוסל הוא כשכלה כל מראה הירוק שבעלי‪ ‬והלבינו‬
‫פניה‪‬קכט‪ ,‬ואפילו שה‪ ‬יבשי‪ ‬כל כ‪ ‬עד שה‪ ‬נפרכי‪ ‬בציפור‪‬קל‪ ,‬עדיי‪‬‬

‫אינ‪ ‬נחשבי‪ ‬ליבש עד שילבינו פניה‪‬קלא‪.‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫בזה במקו‪ ‬שאי‪ ‬לו אחר‪ ,‬אי‪ ‬למחות בידו‪) ,‬והנה‬ ‫קכה‪ .‬שו"ע כא‪ ,‬וכבר נתבאר מקור ההלכה‬
‫בפתיחה‪.‬‬
‫עיי"ש שהביא בש‪ ‬הביכורי יעקב ס"ק כ' שיש להכשיר‬
‫מהסברא שכתב הראב"ד דאי בעי שקיל ליה‪ ,‬אול‪ ‬בביכורי‬ ‫קכו‪ .‬כ‪ ‬הוא בשו"ע התניא )סעי‪ ‬י"א(‪ ,‬ובמשנ"ב‬
‫יעקב הוכיח דהשו"ע על כרח‪ ‬לא ס"ל כ‪ ,‬כיו‪ ‬שהחמיר‬ ‫)ס"ק ל"א(‪ ,‬שכ‪ ‬פסק הלבוש )סעי‪ ‬ט'(‪ ,‬דכיו‪‬‬
‫בסימ‪ ‬תרמ"ח סעי‪ ‬י"ד בחזזית אפילו שיכול לקלפו‪ ,‬עיי"ש‪,‬‬ ‫שאנו הולכי‪ ‬אחר פסק הרמ"א שפסק בסעי‪‬‬
‫אבל יש לומר דממ"נ יש להקל כשאי‪ ‬לו אחר‪ ,‬או שנאמר‬ ‫י' שנקט‪ ‬ראשו יש להחמיר ולפסול‪ ,‬כי הרי‬
‫שאינו פוסל בכה"ג כדעת האחרוני‪ ‬הנ"ל‪ ,‬או יש לומר דאי‬ ‫עיקר טעמו של הטור להכשיר ביבש בראשו כי‬
‫בעי שקיל ליה כהראב"ד‪ ,‬וא‪ ‬דהשו"ע לא ס"ל סברא זו‬ ‫לא גרע מנקט‪ ‬ראשו‪ ,‬אבל לדיד‪ ‬שנקט‪ ‬ראשו‬
‫מכל מקו‪ ‬הלא להשו"ע ממילא כשר בכה"ג ביבש בראשו‪,‬‬ ‫פסול‪ ,‬הוא הדי‪ ‬שיבש בראשו פסול‪ ,‬וכ‪ ‬כתב‬
‫כי רק להרמ"א אנו פוסלי‪ ‬ביבש בראשו‪ ,‬וא"כ אפשר להקל‬ ‫להדיא הראב"ד בתמי‪ ‬דעי‪) ‬אלא שהוא איירי‬

‫בזה כשאי‪ ‬לו אחר‪ ,‬שהרי זהו דעת הרמ"א(‪.‬‬ ‫לעני‪ ‬יבש ע‪ ‬ההדס ולא העלי‪ ,‬דומיא דנקט‪ ‬ראשו‬

‫קכח‪ .‬בכורי יעקב )ס"ק כ'(‪.‬‬ ‫שהוא בע‪ ‬ההדס(‪.‬‬

‫קכט‪ .‬כדעת הראב"ד שנתבאר לעיל בפתיחה‪,‬‬ ‫קכז‪ .‬כי ג‪ ‬לעני‪ ‬נקט‪ ‬ראשו פסק הרמ"א )סעי‪‬‬
‫וכ‪ ‬פסק בשו"ע‪ ,‬ועיי‪ ‬בשו"ת שבות יעקב‬ ‫י'( שבמקו‪ ‬שאי‪ ‬אחר אפשר ליקח הדס‬
‫)חלק א' סימ‪ ‬ל"ו בשאלה( שכ‪ ‬נהגו אבותינו מימות‬ ‫שנקט‪ ,‬וכיו‪ ‬שמה שהחמיר הלבוש בזה הוא‬
‫עול‪ ‬שמביאי‪ ‬מאר‪ ‬מרחק‪ ,‬וסומכי‪ ‬על דעת‬ ‫מטע‪ ‬חומרת הרמ"א‪ ,‬על כ‪ ‬יש להקל במה‬
‫הראב"ד והסכמת הפוסקי‪ ‬דכל שלא נתלבנו‬ ‫שהקיל הרמ"א עצמו‪ ,‬וכ‪ ‬הסיק בשו"ע התניא‬
‫)ש‪ (‬להלכה‪ .‬והנה במשנ"ב )ס"ק ל"ד( הביא בש‪‬‬
‫ועדיי‪ ‬ה‪ ‬ירוקי‪ ‬יוצאי‪ ‬בה‪.‬‬ ‫הב"ח שאפילו שאי אפשר באחר אי‪ ‬לבר‪ ‬עליו‪,‬‬
‫ועיי‪ ‬בביאור הלכה )סעי‪ ‬י' ד"ה במקו‪ (‬שהנחלת‬
‫קל‪ .‬וא‪ ‬שלעני‪ ‬יבשות הלולב אמרינ‪ ‬לעיל בדעת‬ ‫צבי )ס"ק ו'( ואליה רבה )ס"ק ו'( ובגדי ישע חולקי‪‬‬
‫הרמ"א )סימ‪ ‬תרמ"ה סעי‪ ‬ה'( שלולב שעליו‬ ‫עליו‪ ,‬וסוברי‪ ‬שא‪ ‬אי‪ ‬אחר אפשר לבר‪ ‬עליו‪,‬‬
‫נפרכי‪ ‬בציפור‪ ,‬פסול‪ ,‬והוא מקיל יותר מדעת‬ ‫ועיי‪ ‬ש‪ ‬עוד בביאור הלכה שסיי‪ ‬שמי שמקיל‬
‫המחבר שסובר שכשהלבינו פניו אז פסול אפילו‬