Page 102 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 102

‫‪Pg: 102 - 4-Back 21-06-16‬‬                                       ‫קח‬

‫דיני ההדסי‪| ‬‬

                ‫סימ‪ ‬תרמו‬

  ‫סעיף ו ‪ -‬ז‬

‫הדס היבש‬

‫במשנה )דף ל"ב ע"ב( 'הדס היבש פסול'‪ ,‬והטעם כיון שאינו הדרקיט‪,‬‬
‫ובירושלמי )פרק ג' הלכה א'( הסמיכו על זה הפסוק בתהיליםקכ 'לא המתים‬

                   ‫יהללו יה'‪ ,‬שהיבש הוא כמת‪ ,‬ואינו נחשב להדרקכא‪.‬‬

‫בגמרא )דף ל"א ע"א( אמרו שדוקא יבש פסול‪ ,‬אבל הכמוש‪ ,‬דהיינו‬
       ‫שאיבד את לחותו הטבעי ונקמט אבל לא נתייבש עדיין‪ ,‬כשר‪.‬‬

‫וכתבו הראשוניםקכב שנחשב ליבש לענין זה כאשר כלה ממנו כל מראה‬
‫הירקות‪ ,‬ואפילו שהוא יבש כל כך שהוא כבר נפרך בציפורן אינו נחשב‬
‫עדיין ליבש‪ ,‬כי כל זמן שעדיין נשאר מראה הירקות שבו עדיין יכול‬
‫לחזור להיות לח‪ ,‬על ידי שישרה אותו במים יום או יומיים‪ ,‬אבל כאשר‬
‫אזל כל מראה ירקות שבו והלבין פניו‪ ,‬אז הוא נתייבש לגמרי‪ ,‬ולא‬

                                 ‫יחזור להיות לח על ידי שרייה במים‪.‬‬

   ‫וכן פסק השו"ע להלכה‪ ,‬שאינו נחשב ליבש אלא כשהלבין פניוקכג‪.‬‬

‫ובסעיף ח' יתבאר בע"ה בכמה עלים יבשים הוא נפסל מטעם 'הדס יבש'‪.‬‬

                                                                              ‫הדס היבש‬

‫לה‪ .‬א‪ ‬יבשו עלי ההדס‪ ,‬פסול כי אינו 'הדר'קכד‪ ,‬אבל א‪ ‬לא נתייבשו ממש‬
                             ‫אלא שאיבדו את לחות‪ ‬קצת וכמשו‪ ,‬כשרקכה‪.‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫נפר‪ ‬בציפור‪ ‬הרי הוא יבש‪ ,‬אפילו שעדיי‪ ‬לא‬       ‫קיט‪ .‬כ‪ ‬הוא בגמ' )ד‪ ‬ל"א ע"א( לעני‪ ‬לולב‬
                     ‫כלה ממנו מראה הירקות‪.‬‬      ‫היבש‪ ,‬ועיי‪ ‬רש"י )ד‪ ‬ל"ג ע"א ד"ה ובראש(‬
                                                ‫שכתב שג‪ ‬בהדס הפסול מטע‪ ‬הדר‪ ,‬וכ‪ ‬כתבו‬
‫קכג‪ .‬ועיי‪ ‬בפני משה )על הירושלמי פרק ג' הלכה‬
‫א' ד"ה יבש( שכתב על מה שאמרו שיבש‬                                                 ‫כל הפוסקי‪.‬‬
‫פסול משו‪ ‬לא המתי‪ ‬יהללו יה‪' ,‬בדבר שהיא‬
‫כמת‪ ,‬שנתייבש ונראה לבנוניתו‪ ,‬לא יהללו בו‬                                        ‫קכ‪ .‬קט"ו‪ ,‬י"ז‪.‬‬
‫להקב"ה'‪ ,‬ונראה דעתו שנפסל כשהוא נתלב‪‬‬
‫כמת‪ ,‬וכ‪ ‬כתב הראב"ד ש‪ ‬שהוכיח כ‪ ‬מדברי‬                                 ‫קכא‪ .‬קרב‪ ‬העדה ש‪.‬‬

                                     ‫הירושלמי‪.‬‬  ‫קכב‪ .‬כ‪ ‬הוא דעת הראב"ד שהובא ברא"ש )ש‪(‬‬
                                                ‫ובטור‪ ,‬וכ‪ ‬הוא דעת הר"‪) ‬ד‪ ‬י"ג ע"ב ד"ה‬
‫קכד‪ .‬עיי‪ ‬לעיל בפתיחה )ובהערה קי"ט(‪ ,‬וכ‪ ‬כתב‬    ‫לולב(‪ ,‬והרב המגיד )פרק ח' הלכה א'(‪ ,‬והובא בב"י‪,‬‬
                 ‫בשו"ע התניא )סעי‪ ‬ח'(‪.‬‬         ‫אבל דעת ר"י )שהובא ברא"ש ש‪ ‬ובטור( שא‪ ‬הוא‬
   97   98   99   100   101   102   103   104   105   106   107