Page 99 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK

‫‪Pg: 99 - 4-Back 21-06-16‬‬

‫סעי‪ ‬ד ‪ ‬ה | נשרו העלי‪ ‬ושיעור השילוש קה‬

‫סימ‪ ‬תרמו‬

‫הדס ארו‪ ‬יותר מהשיעור‬

‫ל‪ .‬מי שיש לו הדס ארו‪ ‬יותר משיעור שלשה טפחי‪ ,‬אי‪ ‬צרי‪ ‬שיהיה כל‬
‫אור‪ ‬ההדס משולש‪ ,‬אלא לכתחילה יהיה שלשה טפחי‪ ‬משולש‪ ,‬וכשר כשיש‬

‫משולש מעט פחות משני טפחי‪‬קז‪ ,‬ואפילו שהוא ארו‪ ‬מאודקח‪.‬‬

‫שיעור שילוש ההדס במידות זמנינו‬

‫לא‪ .‬ושיעור השילוש הנצר‪ ‬בהדס במידות זמנינו‪ ,‬שיעור 'כל' אור‪ ‬ההדס‬
‫להחזו‪ ‬איש ‪ 28.8‬ס"מ‪ 11.4 ,‬אינטש‪ ,‬ולהגר"ח נאה‪ ,‬הוא ‪ 24‬ס"מ‪9.45 ,‬‬

‫אינטש‪.‬‬

‫ורוב השיעור‪ ,‬להחזו‪ ‬איש הוא כ‪ 15‬ס"מ‪ ,‬ולהגר"ח נאה הוא כ‪ 13‬ס"מ‪.‬‬

‫עלי‪ ‬גדולי‪ ‬ורחבי‪‬‬

‫לב‪ .‬מעיקר הדי‪ ‬יכול ליקח למצוה הדס שהעלי‪ ‬גדולי‪ ‬מאודקט‪ ,‬אול‪ ‬ראוי‬
‫לחוש לשיטת בעל הלכות גדולות שכתב לפסול הדסי‪ ‬שהעלי‪ ‬שלה‪‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫משולש לגמרי‪ ,‬אלא שא‪ ‬לא היה חסר עלה‬ ‫עליו'‪ ,‬וצרי‪ ‬שיהיה עבותו קיימת בכל ק‪ ‬וק‪.‬‬
‫אחת בכל הרוב‪ ,‬אז היה נשארי‪ ‬רוב העלי‪‬‬
‫ולא היה צרי‪ ‬עבותו קיימת‪) ,‬וכ‪ ‬מבואר ממה שכתב‬ ‫ואבאר העני‪ ‬בע"ה‪ ,‬שבעלי ההדס יש שני‬
‫הלכות‪ ,‬אחד‪ ,‬שצרי‪ ‬שיהיו משולשי‪ ‬ככתוב‬
‫בביאור הלכה בסוגר שאי‪ ‬מדברי הב"ח ראיה‪ ,‬שהוא איירי‬ ‫'עבות'‪ ,‬והשני‪ ,‬שיהיו ש‪ ‬עלי‪ ,‬וכמו שכתוב‬
‫'ענ‪ ‬ע‪ '‬היינו ענ‪ ‬שכולו ע‪ ,‬ועל פי זה יש‬
‫רק לעני‪ ‬ק‪ ‬אחד מהרוב‪ ,‬וא‪ ‬כ‪ ‬נשאר בו רוב מספר‬ ‫שני צדדי פסול בהעדר העלי‪ ,‬אחד מחמת‬
‫שאינו עבות באותו מקו‪ ‬שנשרו‪ ,‬והשני‪ ,‬כי‬
‫העלי‪ ,‬ולא נצטר‪ ‬עבותו קיימת‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪ ,(‬ועיי‪ ‬בחזו‪‬‬ ‫חסרי‪ ‬העלי‪ ,‬וצרי‪' ‬ענ‪ ‬ע‪ ,'‬ולכ‪ ‬בהדס‬
‫איש )ש‪ ‬סו‪ ‬אות ד'( שהרגיש קצת בחילוק זה‬ ‫מצראה שיש ש‪ ‬הרבה עלי‪ ‬בכל ק‪ ‬וק‪ ‬ונשרו‬
‫בדעת הביאור הלכה‪ ,‬אלא שהוא סובר שהעיקר‬ ‫רוב עלי ההדס היה צד בגמ' לפסול מטע‪ ‬זה‬
‫בזה הוא חיפוי הע‪ ,‬ולכ‪ ‬אינו פוסל בנשירת‬ ‫לבד‪ ,‬אפילו שאי‪ ‬בו פסול 'עבות'‪ ,‬אלא שאמרו‬
‫שא‪' ‬עבותו קיימת' היינו שנשארו שלשה בכל‬
‫רוב מספר העלי‪.‬‬ ‫ק‪ ,‬לא איכפת ל‪ ‬בהעדר רוב עליו‪ ,‬ומשמע‬
‫שא‪ ‬חסרי‪ ‬רוב העלי‪ ‬מע‪ ‬ההדס אזי צרי‪‬‬
‫קז‪ .‬עיי‪ ‬ביאור הלכה )סו‪ ‬ד"ה ולעיכובא( שכתב‬ ‫שיהיה 'עבותו קיימת' ממש‪ ,‬ולכ‪ ‬כתב בביאור‬
‫רוב שיעורו‪ ,‬דהיינו קרוב לשני טפחי‪,‬‬ ‫הלכה שאפילו שמצד הלכות 'עבות' יש לומר‬
‫ועיי‪ ‬בפרמ"ג )משבצ"ז ס"ק ט'( שכשרצה לצייר‬ ‫שכשר א‪ ‬נשר עלה אחד‪ ,‬כיו‪ ‬שרוב הע‪‬‬
‫רוב השיעור עבות כתב כגו‪ ‬שני טפחי‪‬‬ ‫מחופה בעלי‪ ,‬אבל כיו‪ ‬שמצד מספר העלי‪‬‬
‫ומשהו‪ ,‬משמע דס"ל שצרי‪ ‬יותר משני‬ ‫נשרו רובו‪ ,‬הרי הוא כהדס שנשרו בו רוב עליו‬
‫שצרי‪ ‬שיהיה 'עבותו קיימת'‪ ,‬ולכ‪ ‬צרי‪ ‬שיהיה‬
‫טפחי‪ ,‬וצ"ע‪.‬‬

‫קח‪ .‬כ‪ ‬כתב הב"ח והביאו בביאור הלכה )סו‪‬‬
‫ד"ה ולעיכובא(‪ ,‬ועיי‪ ‬ש‪ ‬שבפרי מגדי‪‬‬
‫)משבצ"ז ס"ק ט'( מסתפק א‪ ‬השילוש מפוזר בכל‬