Page 98 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 98

‫‪Pg: 98 - 4-Back 21-06-16‬‬  ‫קד‬

                                                                            ‫דיני ההדסי‪| ‬‬

                                                                                            ‫סימ‪ ‬תרמו‬

‫פרֱק�כ"ִד�ציור ‪4‬‬                        ‫פרֱק�כ"ִד�ציור ‪3‬‬  ‫נשרו רוב מספר העלי‪ ‬ונשארו המיעופרֱטק�כ"ִבד�רציוורב‪ 1‬השיעור פרֱק�כ"ִד�ציור ‪2‬‬

                                                          ‫כט‪ .‬הדס שנשר ממנו העלי‪ ‬במקצת אור‪ ‬שיעורו‪ ,‬ונשארו‬
                                                          ‫עלי‪ ‬ברוב השיעור‪ ,‬ונשר עלה אחת מכל אותו רוב‬
                                                          ‫השיעור הנשאר ע‪ ‬עלי‪‬קד‪ ,‬יש מקילי‪‬קה להכשיר את ההדס‪,‬‬
                                                          ‫והכרעת הביאור הלכה שאי‪ ‬להקל רק במקו‪ ‬שלא נמצא‬

                                                                     ‫שוטה‬

                                                                                                        ‫הדס אחר בעירקו‪.‬‬

                      ‫פרֱק�כ"ִד�ציור ‪6‬‬                    ‫פרֱק�כ"ִד�ציור ‪5‬‬  ‫פמריֱק�‪‬כ"ִד�חצייויר‪5‬‬

                              ‫אחד בכל שורה‪ ,‬הרי חסר שלשה עשר עלי‪,‬‬                             ‫שאינו מצטר‪ ‬לשיעור השילוש‪ ,‬כיו‪ ‬שהחלק‬
                                                                                               ‫העליו‪ ‬אי‪ ‬יוצאי‪ ‬ממנו עלי‪ ,‬הרי אינו נחשב‬
                      ‫בא ג‬                                                                     ‫לחלק מה'עבות'‪ ,‬אבל לדעת הסוברי‪ ‬שצרי‪‬‬

                              ‫ונשארו רק שמנה עלי‪ ‬שהוא המיעוט‪ ,‬ולכ‪‬‬
                      ‫הסיק שצרי‪ ‬עיו‪ ‬בזה‪ ,‬ועכ"פ אי‪ ‬להקל אל אא‪-‬ב ב‪-‬ג‬

                      ‫שיהיה רוב חיפוי הע‪ ‬משולש‪ ,‬הרי הוא מצטר‪ ,‬א‪ ‬אי‪ ‬נמצא אחר בעיר‪ ,‬וכתב שאפשר שכ‪‬‬

                      ‫כי ג‪ ‬חלק זה מכוסה ע‪ ‬העלי‪ ‬התחתוני‪ ,‬הוא ג‪ ‬לדעת המקילי‪ ‬שהקילו רק במקו‪‬‬

                      ‫שאי‪ ‬אחר בעיר‪ ,‬אבל בחזו‪ ‬איש )סימ‪ ‬קמ"ו אות‬                                         ‫כ‪ ‬כתב בחזו‪ ‬איש )ש‪ ‬אות ח'(‪.‬‬

                      ‫י"א ‪ ‬י"ד( כתב לבאר שאי‪ ‬העני‪ ‬תלוי ברוב‬                                 ‫קד‪ .‬עיי‪ ‬ביאור הלכה )ד"ה ולעיכובא( פרשֱקנ�כס"ִדת�צפיורק ‪7‬‬
                      ‫מספפרֱקר�כ"ִהד�עציולרי ‪ ,8‬אלא פרֱשק�הכו"ִדא�ציותרל‪9‬וי לפי רוב חיפוי‬           ‫בזה‪ ,‬א‪ ‬אומרי‪ ‬תרי רובא להכשיר‪.‬‬

                      ‫ההדס בעלי‪ ,‬שהרי אנו צריכי‪' ‬ענ‪ ‬ע‪ ‬עבות'‪,‬‬

                      ‫קה‪ .‬בביאור הלכה )ש‪ (‬הביא כ‪ ‬בש‪ ‬אחד שיהיו הענפי‪ ‬חופי‪ ‬את עצו באופ‪ ‬של עבות‪,‬‬

                      ‫מהאחרוני‪ ,‬ולכאורה כוונתו לשו"ע הרב ולכ‪ ‬יש לשער לפי אור‪ ‬שיעור שע‪ ‬ההדס‬

                      ‫התניא )סעי‪ ‬ד'( שכתב 'ואפילו מקצת הקיני‪ ‬מחופה בעלי‪ ,‬שא‪ ‬ברוב השיעור הוא מחופה‬

                      ‫נשרו עליה‪ ‬לגמרי‪ ,‬ולא נשתייר בה‪ ‬אפילו עלה הוא כשר‪ ,‬אפילו א‪ ‬במספר העלי‪ ‬חסר הרוב‪.‬‬

‫פרֱק�כ"ו�ציור ‪3‬‬       ‫וא‪ ‬על פי שאיני ראוי כלל לפתוח את פי‬                                  ‫‪4‬‬    ‫אחד‪ ,‬הואיל וברוב הקיני‪ ‬נשתייר בכל אחד‬
                      ‫בדבר שגדולי הפוסקי‪ ‬דנו בזה‪ ,‬אציע את דברי‬
                      ‫להבי‪ ‬אפתרֱק�כד"וע�ציתור ‪1‬הביאור הלפכרֱהק‪�,‬כ"ו�צשיומרה‪ 2‬שכתב‬               ‫ואחד מה‪ ‬רוב שיעור עבות‪ ,‬דהיינו שבכל אחד‬
                      ‫שא‪ ‬נשרו רוב העלי‪ ‬הוא נפסל‪ ,‬מטע‪ ‬שנשרו‬
                      ‫רוב עליו‪ ,‬אי‪ ‬כוונתו לפסול 'עבות' ברוב שיעור‬                             ‫ואחד מה‪ ‬נשתייר שני עלי‪ ‬שלמי‪ ‬שלאפרנֱק�שכ"רוו�‪,‬ציור‬
                                                                                                 ‫הרי זה כשר'‪ ,‬עכ"ל‪ ,‬וכ‪ ‬משמע בחיי אד‪) ‬כלל‬

                                                                                                                                     ‫ק"נ סעי‪ ‬ג'(‪.‬‬

                      ‫קו‪ .‬כיו‪ ‬שמפקפק מאוד על המקילי‪ ‬בזה‪ ,‬כיו‪ ‬ההדס‪ ,‬שבזה צדקו דברי החזו‪ ‬איש שאי‪‬‬

                      ‫שמני‪ ‬לנו לומר שנחשיב בכל אחד בתר השיעור נמדד לפי כמות העלי‪ ‬אלא לפי שיעור‬

                      ‫רובא‪ ,‬בי‪ ‬לעני‪ ‬רחבו ובי‪ ‬לעני‪ ‬ארכו‪ ,‬ודי לנו חיפוי הע‪ ,‬אלא כונתו לפסול אחר‪ ,‬שנתבאר‬

                      ‫א‪ ‬נקל כהרא"ה להכשיר א‪ ‬חסר עלה אחד בריש הסימ‪ ‬לעני‪ ‬נשרו רוב עליו שדוקא א‪‬‬

‫‪zvi Shaul 008 Page 8‬‬  ‫מכל ק‪ ‬בכל ארכו‪ ,‬וג‪ ‬שא‪ ‬נשרו ג‪ ‬ממיעוט נשתיירו שלשה עלי‪ ‬בכל ק‪ ‬אז הוא כשר‪,‬‬
                      ‫ארכו וג‪ ‬ממיעוט רחבו‪ ,‬הרי למעשה נמצא ונראה מדברי הגמ' שאפילו שלעני‪ ‬מעשה‬

                      ‫שנשרו רוב עליו‪ ,‬אלא שאינו ברוב שטח ההדס‪ ,‬עבותו קיימת אלא יש בזה חסרו‪ ‬במה שנשרו‬

                      ‫אבל בכמות העלי‪ ‬נשרו רוב העלי‪ ,‬שהרי א‪ ‬רוב עליו מלבד פסול 'עבות'‪ ,‬ולכ‪ ‬צרי‪ ‬בזה‬

                      ‫יש בהבד של ההדס שבע שורות של קיני‪ ,‬שיהיה עבותו קיימת ממש‪ ,‬ולכ‪ ‬מה שכתב‬

                      ‫ושלשה עלי‪ ‬בכל ק‪ ,‬נמצא שיש עשרי‪ ‬ואחד בהביה"ל שיש פסול בנשרו רוב עליו‪ ,‬היינו‬

                      ‫עלי‪ ‬בכל שיעור ההדס‪ ,‬וא‪ ‬נשר שלש שורות אפילו באופ‪ ‬שרוב עצו מחופה בעלי‪ ,‬כי מכל‬

                      ‫לגמרי‪ ,‬ומ‪ ‬ארבע שורות הנשארי‪ ‬נשר עלה הוא נפסל מחמת פסול אחר של 'נשרו רוב‬
   93   94   95   96   97   98   99   100   101   102   103