Page 98 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK

‫‪Pg: 98 - 4-Back 21-06-16‬‬ ‫קד‬

‫דיני ההדסי‪| ‬‬

‫סימ‪ ‬תרמו‬

‫פרֱק�כ"ִד�ציור ‪4‬‬ ‫פרֱק�כ"ִד�ציור ‪3‬‬ ‫נשרו רוב מספר העלי‪ ‬ונשארו המיעופרֱטק�כ"ִבד�רציוורב‪ 1‬השיעור פרֱק�כ"ִד�ציור ‪2‬‬

‫כט‪ .‬הדס שנשר ממנו העלי‪ ‬במקצת אור‪ ‬שיעורו‪ ,‬ונשארו‬
‫עלי‪ ‬ברוב השיעור‪ ,‬ונשר עלה אחת מכל אותו רוב‬
‫השיעור הנשאר ע‪ ‬עלי‪‬קד‪ ,‬יש מקילי‪‬קה להכשיר את ההדס‪,‬‬
‫והכרעת הביאור הלכה שאי‪ ‬להקל רק במקו‪ ‬שלא נמצא‬

‫שוטה‬

‫הדס אחר בעירקו‪.‬‬

‫פרֱק�כ"ִד�ציור ‪6‬‬ ‫פרֱק�כ"ִד�ציור ‪5‬‬ ‫פמריֱק�‪‬כ"ִד�חצייויר‪5‬‬

‫אחד בכל שורה‪ ,‬הרי חסר שלשה עשר עלי‪,‬‬ ‫שאינו מצטר‪ ‬לשיעור השילוש‪ ,‬כיו‪ ‬שהחלק‬
‫העליו‪ ‬אי‪ ‬יוצאי‪ ‬ממנו עלי‪ ,‬הרי אינו נחשב‬
‫בא ג‬ ‫לחלק מה'עבות'‪ ,‬אבל לדעת הסוברי‪ ‬שצרי‪‬‬

‫ונשארו רק שמנה עלי‪ ‬שהוא המיעוט‪ ,‬ולכ‪‬‬
‫הסיק שצרי‪ ‬עיו‪ ‬בזה‪ ,‬ועכ"פ אי‪ ‬להקל אל אא‪-‬ב ב‪-‬ג‬

‫שיהיה רוב חיפוי הע‪ ‬משולש‪ ,‬הרי הוא מצטר‪ ,‬א‪ ‬אי‪ ‬נמצא אחר בעיר‪ ,‬וכתב שאפשר שכ‪‬‬

‫כי ג‪ ‬חלק זה מכוסה ע‪ ‬העלי‪ ‬התחתוני‪ ,‬הוא ג‪ ‬לדעת המקילי‪ ‬שהקילו רק במקו‪‬‬

‫שאי‪ ‬אחר בעיר‪ ,‬אבל בחזו‪ ‬איש )סימ‪ ‬קמ"ו אות‬ ‫כ‪ ‬כתב בחזו‪ ‬איש )ש‪ ‬אות ח'(‪.‬‬

‫י"א ‪ ‬י"ד( כתב לבאר שאי‪ ‬העני‪ ‬תלוי ברוב‬ ‫קד‪ .‬עיי‪ ‬ביאור הלכה )ד"ה ולעיכובא( פרשֱקנ�כס"ִדת�צפיורק ‪7‬‬
‫מספפרֱקר�כ"ִהד�עציולרי ‪ ,8‬אלא פרֱשק�הכו"ִדא�ציותרל‪9‬וי לפי רוב חיפוי‬ ‫בזה‪ ,‬א‪ ‬אומרי‪ ‬תרי רובא להכשיר‪.‬‬

‫ההדס בעלי‪ ,‬שהרי אנו צריכי‪' ‬ענ‪ ‬ע‪ ‬עבות'‪,‬‬

‫קה‪ .‬בביאור הלכה )ש‪ (‬הביא כ‪ ‬בש‪ ‬אחד שיהיו הענפי‪ ‬חופי‪ ‬את עצו באופ‪ ‬של עבות‪,‬‬

‫מהאחרוני‪ ,‬ולכאורה כוונתו לשו"ע הרב ולכ‪ ‬יש לשער לפי אור‪ ‬שיעור שע‪ ‬ההדס‬

‫התניא )סעי‪ ‬ד'( שכתב 'ואפילו מקצת הקיני‪ ‬מחופה בעלי‪ ,‬שא‪ ‬ברוב השיעור הוא מחופה‬

‫נשרו עליה‪ ‬לגמרי‪ ,‬ולא נשתייר בה‪ ‬אפילו עלה הוא כשר‪ ,‬אפילו א‪ ‬במספר העלי‪ ‬חסר הרוב‪.‬‬

‫פרֱק�כ"ו�ציור ‪3‬‬ ‫וא‪ ‬על פי שאיני ראוי כלל לפתוח את פי‬ ‫‪4‬‬ ‫אחד‪ ,‬הואיל וברוב הקיני‪ ‬נשתייר בכל אחד‬
‫בדבר שגדולי הפוסקי‪ ‬דנו בזה‪ ,‬אציע את דברי‬
‫להבי‪ ‬אפתרֱק�כד"וע�ציתור ‪1‬הביאור הלפכרֱהק‪�,‬כ"ו�צשיומרה‪ 2‬שכתב‬ ‫ואחד מה‪ ‬רוב שיעור עבות‪ ,‬דהיינו שבכל אחד‬
‫שא‪ ‬נשרו רוב העלי‪ ‬הוא נפסל‪ ,‬מטע‪ ‬שנשרו‬
‫רוב עליו‪ ,‬אי‪ ‬כוונתו לפסול 'עבות' ברוב שיעור‬ ‫ואחד מה‪ ‬נשתייר שני עלי‪ ‬שלמי‪ ‬שלאפרנֱק�שכ"רוו�‪,‬ציור‬
‫הרי זה כשר'‪ ,‬עכ"ל‪ ,‬וכ‪ ‬משמע בחיי אד‪) ‬כלל‬

‫ק"נ סעי‪ ‬ג'(‪.‬‬

‫קו‪ .‬כיו‪ ‬שמפקפק מאוד על המקילי‪ ‬בזה‪ ,‬כיו‪ ‬ההדס‪ ,‬שבזה צדקו דברי החזו‪ ‬איש שאי‪‬‬

‫שמני‪ ‬לנו לומר שנחשיב בכל אחד בתר השיעור נמדד לפי כמות העלי‪ ‬אלא לפי שיעור‬

‫רובא‪ ,‬בי‪ ‬לעני‪ ‬רחבו ובי‪ ‬לעני‪ ‬ארכו‪ ,‬ודי לנו חיפוי הע‪ ,‬אלא כונתו לפסול אחר‪ ,‬שנתבאר‬

‫א‪ ‬נקל כהרא"ה להכשיר א‪ ‬חסר עלה אחד בריש הסימ‪ ‬לעני‪ ‬נשרו רוב עליו שדוקא א‪‬‬

‫‪zvi Shaul 008 Page 8‬‬ ‫מכל ק‪ ‬בכל ארכו‪ ,‬וג‪ ‬שא‪ ‬נשרו ג‪ ‬ממיעוט נשתיירו שלשה עלי‪ ‬בכל ק‪ ‬אז הוא כשר‪,‬‬
‫ארכו וג‪ ‬ממיעוט רחבו‪ ,‬הרי למעשה נמצא ונראה מדברי הגמ' שאפילו שלעני‪ ‬מעשה‬

‫שנשרו רוב עליו‪ ,‬אלא שאינו ברוב שטח ההדס‪ ,‬עבותו קיימת אלא יש בזה חסרו‪ ‬במה שנשרו‬

‫אבל בכמות העלי‪ ‬נשרו רוב העלי‪ ,‬שהרי א‪ ‬רוב עליו מלבד פסול 'עבות'‪ ,‬ולכ‪ ‬צרי‪ ‬בזה‬

‫יש בהבד של ההדס שבע שורות של קיני‪ ,‬שיהיה עבותו קיימת ממש‪ ,‬ולכ‪ ‬מה שכתב‬

‫ושלשה עלי‪ ‬בכל ק‪ ,‬נמצא שיש עשרי‪ ‬ואחד בהביה"ל שיש פסול בנשרו רוב עליו‪ ,‬היינו‬

‫עלי‪ ‬בכל שיעור ההדס‪ ,‬וא‪ ‬נשר שלש שורות אפילו באופ‪ ‬שרוב עצו מחופה בעלי‪ ,‬כי מכל‬

‫לגמרי‪ ,‬ומ‪ ‬ארבע שורות הנשארי‪ ‬נשר עלה הוא נפסל מחמת פסול אחר של 'נשרו רוב‬