Page 101 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 101

‫‪Pg: 101 - 4-Front 21-06-16‬‬

‫סעי‪ ‬ד ‪ ‬ה | נשרו העלי‪ ‬ושיעור השילוש קז‬

                                                       ‫סימ‪ ‬תרמו‬

                                                                      ‫עלי‪ ‬קטני‪ ‬מאוד‬

‫לג‪ .‬ויש מי שכתבקטו שאי‪ ‬ליקח למצוה‪ ,‬הדסי‪ ‬שהעלי‪ ‬שלה‪ ‬קטני‪ ‬מאוד‬
‫כשעורה‪ ,‬אפילו שה‪ ‬מריחי‪ ‬כמו ההדסי‪ ‬הידועי‪‬קטז‪ ,‬כי אפשר שאינ‪‬‬

                                                                         ‫מי‪ ‬הדסקיז‪.‬‬

                                                                        ‫אי‪ ‬לו ריח הדס‬

‫לד‪ .‬ויש מי שחוששקיח שהדסי‪ ‬שאי‪ ‬לה‪ ‬ריח הדס כלל‪ ,‬יש לחשוש בה‪ ‬שמא‬
‫ה‪ ‬מי‪ ‬אחר‪ ,‬ולא יקח‪ ‬למצוה‪ ,‬ואפילו שעליו גדולי‪ ‬ויפי‪ ,‬וה‪ ‬משולשי‪‬‬

                                                                             ‫כהלכה‪.‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫קטו‪ .‬כ‪ ‬כתב בתפארת ישראל )בועז‪ ,‬חולי‪ ‬פרק ג'‬     ‫אצל בעלי הוראה בהיותי משמש בהוראה באר‪‬‬
‫אות א'( שבבואו לק"ק דאנציג ראה‬                                                           ‫ישראל‪.‬‬
‫שלוקחי‪ ‬הדסי‪ ‬למצוה מענפי מי‪ ‬שעליו‬
‫מריחי‪ ‬כהדס‪ ,‬וקיימי ג' ג' בחד קיני ועליו חופי‪‬‬   ‫קיד‪ .‬ואולי יש להקל לסמו‪ ‬לכתחילה עד‬
‫את עצו‪ ,‬רק שהמי‪ ‬ההיא עלי‪ ‬שלה‪ ‬קטני‪‬‬            ‫שיעור כפרק אמצעי של אגודל‪ ,‬דיש‬
‫כשעורה‪ ,‬ואי‪ ‬העלי‪ ‬גדלי‪ ‬יותר באותו המי‪,‬‬        ‫לומר דדוקא לעני‪ ‬טריפות שפוסל חסר ויתר‬
‫ואשתומ‪ ‬על המראה‪ ,‬דאע"ג דיש בה‪ ‬ריח‬              ‫כשיעור 'טרפא דאסא' מחמרינ‪ ‬כשיעור ציפור‪‬‬
‫אסא‪ ,‬עכ"פ מי‪ ‬ההיא ודאי לא נקרא אסא‪,‬‬             ‫אגודל‪ ,‬כיו‪ ‬שיש כמה מיני הדסי‪ ,‬יש שגדולי‪‬‬
‫דאל"כ למה לא הסתפק מהרי"ו )בד"מ יו"ד סימ‪‬‬        ‫כשיעור הציפור‪ ‬ויש שגדולי‪ ‬כפרק אמצעי של‬
‫ל"ה ס"ק י"ב( לעני‪ ‬טריפות ג‪ ‬בשיעור עלה כזו‪,‬‬     ‫אגודל‪ ,‬לכ‪ ‬אנו מחמירי‪ ‬כשיעור הקט‪ ,‬כיו‪‬‬
‫אבל לעני‪ ‬מעשה לא אסר לה‪ ,‬כי כפי הנראה‬          ‫שאי‪ ‬ידוע לנו לאיזה שיעור עלה נתכוונו‬
‫שהגאוני‪ ‬שהיו ש‪ ‬ג‪ ‬ה‪ ‬ראו ולא מחו‪,‬‬              ‫חכמי‪ ‬באמר‪ ‬שיעור 'כטרפא דאסא'‪ ,‬אבל‬
‫ואפשר שרק בטריפות מספקינ‪ ,‬אבל הכא רק‬            ‫לעני‪ ‬מצות הדס שאי‪ ‬חלקי המצוה ליקח עלי‬
                                                 ‫הדס‪ ,‬אלא ליקח הדס עצמו‪ ,‬והלא חזינ‪ ‬שהוא‬
                        ‫עבות בעינ‪ ‬והא איכא‪.‬‬     ‫הדס‪ ,‬אלא שאנו חוששי‪ ‬שמא הוא מי‪ ‬הדס‬
                                                 ‫שוטה שאינו כהדס הרגיל והמצוי‪ ,‬וכיו‪ ‬שאנו‬
          ‫קטז‪ .‬כמבואר בתפארת ישראל )ש‪.(‬‬         ‫מצאנו בפוסקי‪ ‬שיעור של גודל עלה כשיעור‬
                                                 ‫של פרק אמצעי של האגודל‪ ,‬יש לומר שלא‬
            ‫קיז‪ .‬והובא בחיי‪ ‬וברכה )אות נ"ו(‪.‬‬    ‫לשיעור זה נתכוי‪ ‬הבה"ג שהעלי‪ ‬גדולי‪‬‬
                                                 ‫ורחבי‪ ,‬כי שיעור זה עדיי‪ ‬הוא נכלל בשיעורי‬
‫קיח‪ .‬כ‪ ‬כתב בתפארת ישראל )בועז‪ ,‬חולי‪ ‬פרק ג'‬     ‫עלי הדס‪ ,‬אלא שמחמירי‪ ‬לעני‪ ‬טריפות‬
‫אות א'(‪' ,‬פע‪ ‬אחד ראיתי בג‪ ,‬מי‪ ‬איל‪‬‬            ‫כשיעור הקט‪ ,‬ואכ‪ ‬כ‪ ‬מצאתי במנחת פיתי‪‬‬
‫שעליו שלו גדולי‪ ‬ויפי‪ ‬וקיימי ג' ג' בחד קיני‪,‬‬    ‫)כא‪ (‬שהביא בש‪ ‬הגהות הר"ש מקידא‪ ‬על‬
‫ועליו חופי‪ ‬את רוב עצו‪ ,‬רק שלא היה לו ריח‬        ‫הבה"ג )אות ט'( שיש להחמיר שלא ליטול‬
‫הדס כלל וכלל'‪ ,‬ועיי‪ ‬ש‪ ‬שהארי‪ ‬בזה‪ ,‬והסיק‬        ‫ההדסי‪ ‬שעליה‪ ‬גדולי‪ ‬יותר מפרק ב' של‬
‫להלכה שיש לחשוש שלא על זה צותה תורה‪,‬‬             ‫אגודל‪ ,‬ע"כ‪ ,‬וחזינ‪ ‬שהקיל כא‪ ‬כשיעור הגדול‬
‫ולכ‪ ‬יש לפסול‪ ,‬והובא בע‪ ‬השדה )ס"ק ו'(‬
                                                                               ‫של טרפא דאסא‪.‬‬
                        ‫ובחיי‪ ‬וברכה )אות נ"ו(‪.‬‬
   96   97   98   99   100   101   102   103   104   105   106