Page 96 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 96

‫‪Pg: 96 - 3-Front 21-06-16‬‬                      ‫קב‬

‫דיני ההדסי‪| ‬‬

                ‫סימ‪ ‬תרמו‬

‫א‪ ‬הרחיק את העלי‪ ‬מהע‪ ‬לצור‪ ‬בדיקת שילוש העלי‪ ,‬יחזור ויקרב‪ ‬אל ‪3‬‬
                                                              ‫הע‪ ‬כדי שיהיו חופי‪ ‬את הע‪‬צא‪.‬‬

              ‫אבל אינו פוסל אפילו א‪ ‬ה‪ ‬נוטי‪ ‬כלפי מטה‪ ,‬כל זמ‪ ‬שה‪ ‬משולשי‪ ‬כהלכהצב‪.‬‬

                                                             ‫שיעור אור‪ ‬שילוש ההדס‬

‫כו‪ .‬לכתחילה צרי‪ ‬שיהיה כל אור‪ ‬שיעור ההדס משולש‪ ,‬ומצוה לחזר אחריו‬
  ‫שיהיה כולו משולשצג‪ ,‬אבל אינו מעכב‪ ,‬כי א‪ ‬רק רובו משולש כשרצד‪.‬‬

‫אפילו שאי‪ ‬השילוש בראש ההדס‪ ,‬רק הוא משולש כשיעורו בשאר חלקי ההדס‪,‬‬
‫כשרצה‪ ,‬אבל א‪ ‬הוא משולש בפחות מרובו‪ ,‬פסולצו‪ ,‬אפילו א‪ ‬בראשו הוא‬

                            ‫משולשצז‪ ,‬אבל ראוי להדר שיהיה משולש בראשוצח‪.‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫הדר‪ ,‬והוא נמדד בראש ההדס‪ ,‬אבל כא‪ ‬הוא‬              ‫ע"ב( שתמה על מה שאי‪ ‬העול‪ ‬נזהרי‪ ‬בזה‪,‬‬
‫לעני‪' ‬עבות' לכ‪ ‬די בכל מקו‪ ‬שהוא עבות‪,‬‬            ‫ועיי‪ ‬חזו‪ ‬איש )סימ‪ ‬קמ"ו אות א'(‪ ,‬וכ‪ ‬היה מורה‬
                                                   ‫מוח"ז הגאו‪ ‬בעל שבט הלוי זצ"ל )קוב‪ ‬מבית‬
                              ‫משנ"ב )ס"ק י"ט(‪.‬‬     ‫לוי פרק כ"ב אות ח'( שיש בזה 'נוי מצוה' שיהיו‬
                                                   ‫העלי‪ ‬עומדי‪ ‬וזקופי‪ ‬ומכסי‪ ‬את הע‪ ,‬אלא‬
                                ‫צו‪ .‬שו"ע כא‪.‬‬      ‫שאינו מעיקר הדי‪ ,‬כי הוא כשר ג‪ ‬כאשר אינ‪‬‬

‫צז‪ .‬כ‪ ‬מסתבר‪ ,‬כי אי‪ ‬שו‪ ‬מעלה בעבות בראשו‬                                    ‫עומדי‪ ‬זקופי‪ ‬כנ"ל‪.‬‬
‫יותר משאר מקו‪ ,‬שהרי אינו דומה לפסול‬
                                                   ‫צא‪ .‬הוא דבר מצוי מאוד‪ ,‬ויש ליזהר בזה‬
         ‫יבש‪ ,‬כמו שנתבאר במשנ"ב )ס"ק י"ט(‪.‬‬                                         ‫לכתחילה‪.‬‬

‫צח‪ .‬כ‪ ‬הוא בחיי‪ ‬וברכה )אות נ"ב( בהגהת‬                      ‫צב‪ .‬בכורי יעקב )ש‪ ,(‬ושאר פוסקי‪.‬‬
‫המחבר‪ ,‬שכתב שא‪ ‬יש שלשה טפחי‪‬‬
‫משולש למטה מראשו אבל בראש ההדס אינו‬                                    ‫צג‪ .‬שו"ע התניא )סעי‪ ‬ג'(‪.‬‬
‫משולש‪ ,‬יותר נכו‪ ‬לחתו‪ ‬הראש שלמעלה‬
‫שאינו עבות‪ ,‬מלהניחו כ‪ ,‬שהרי הדס כשר‬               ‫צד‪ .‬שו"ע כא‪ ,‬וכמו שנתבאר מקור הדברי‪‬‬
‫בנקט‪ ‬ראשו‪ ,‬וכ‪ ‬מצא בתוס' רי"ד )סוכה ל"ד‬           ‫בפתיחה‪ ,‬ועיי‪ ‬בכ‪ ‬החיי‪) ‬ס"ק ל"ח(‬
‫ע"ב( שכתב וז"ל 'פירוש‪ ,‬בטורח אתה מוצא‬              ‫שכתב בש‪ ‬הברכי יוס‪) ‬אות ה'( שא‪ ‬יש‬
‫שיגיע העבות עד ראשו‪ ,‬ובעבור זה היו קוטמי‪‬‬          ‫משהו נוס‪ ‬על חציו‪ ,‬כשר‪ ,‬כמו שפסק השו"ע‬
‫אותו עד העבות‪ ,‬כדי שיהא העבות בראש‬                 ‫ביו"ד )סימ‪ ‬כ"א( והוכיח כ‪ ‬הפרי תואר ש‪‬‬
‫שש‪ ‬עיקר המצוה‪ ,‬כדאמר‪ ‬ובראש כל אחד‬                ‫בראיות ברורות‪ ,‬והוא הדי‪ ‬כא‪ ,‬אול‪ ‬הביא‬
‫ואחד'‪ ,‬עכ"ל‪ ,‬וא‪ ‬שאינו רוצה להכריע לעשות‬           ‫בש‪ ‬הער‪ ‬השלח‪) ‬אות ו'( שצרי‪ ‬רוב הנראה‬
‫כ‪ ‬למעשה לקטו‪ ‬את ההדס כדי שיהיה‬
‫עבות בראשו‪ ,‬מכל מקו‪ ‬כתב שיהדר לראות‬                                                       ‫לעיני‪.‬‬
‫דעבות יהיה בראש‪ ,‬ועיי‪ ‬קיצור שו"ע )סימ‪‬‬
                                                   ‫צה‪ .‬כ‪ ‬כתב הרמ"א‪ ,‬שאינו דומה לנתייבשו‬
                                   ‫קל"ו סעי‪ ‬ג'(‪.‬‬  ‫שנתבאר בסעי‪ ‬ח'‪ ,‬שצרי‪ ‬שישארו‬
                                                   ‫בראש ההדס עלי‪ ‬לחי‪ ,‬כי ש‪ ‬הוא פסול‬
   91   92   93   94   95   96   97   98   99   100   101