Page 95 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 95

‫‪Pg: 95 - 3-Back 21-06-16‬‬

‫סעי‪ ‬ד ‪ ‬ה | נשרו העלי‪ ‬ושיעור השילוש קא‬

                                                       ‫סימ‪ ‬תרמו‬

                                                          ‫העלי‪ ‬אינ‪ ‬מכסי‪ ‬את הע‪‬‬

‫כד‪ .‬יש מי שכתבפז שא‪ ‬אי‪ ‬ההעלי‪ ‬מכסי‪ ‬את כל אור‪ ‬הע‪ ,‬דהיינו שאי‪‬‬
‫ראש של עלה אחד מגיע לעיקרו של העלה שלמעלה ממנו‪ ,‬ויש ביניה‪‬‬

  ‫רווח שאינו מכוסה בעלי‪ ,‬פסולפח‪ ,‬וכתבו האחרוני‪‬פט לחוש לזה לכתחילה‪.‬‬

                                                          ‫העלי‪ ‬אינ‪ ‬שוכבי‪ ‬על הע‪‬‬

‫כה‪ .‬לכתחילה יש להחמיר שיהיו העלי‪ ‬שוכבי‪ ‬על הע‪ ,‬וזקופי‪ ‬כלפי מעלה‪,‬‬
‫ולא יהיו העלי‪ ‬פתוחי‪ ‬ואינ‪ ‬שוכבי‪ ‬על הע‪ ‬אלא פוני‪ ‬לצדדי‪‬צ‪ ,‬ולכ‪‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫אינו כלו‪ ,'‬וכ‪ ‬נראה מדברי רש"י )ד‪ ‬ל"ב ע"ב‬         ‫פז‪ .‬כ‪ ‬הוא דעת המור וקציעה )הובא בשערי‬
‫ד"ה ענ‪ (‬שכתב 'שכולו ענ‪  ‬שהע‪ ‬מחופה‬               ‫תשובה כא‪ ,(‬שהוא קל וחומר מלולב שצרי‪‬‬
‫בעלי‪ ,'‬נראה מדבריו שצרי‪ ‬שיהיה כולו מכוסה‬          ‫שיהיו העלי‪ ‬מכסי‪ ‬את כל השדרה‪ ,‬כי בהדס‬
‫בעלי‪ ,‬וכ‪ ‬מבואר בשבלי הלקט )סימ‪ ‬שנ"ב(‬             ‫הלא ילפינ‪ ‬ליה מקרא )בד‪ ‬ל"ב ע"ב( דבעינ‪‬‬
‫שמפורש בדבריו שעיקר המעליותא דהדס הוא‬
‫שהקיני‪ ‬שלו סמוכי‪ ‬ותכופי‪ ‬זה אחר זה‪ .‬אול‪‬‬                                    ‫ענפיו חופי‪ ‬את עצו‪.‬‬
‫במש‪ ‬דבריו צידד בחיי‪ ‬וברכה להקל בזה‪ ,‬כי‬
‫הביא דעת רבינו ירוח‪ ‬שמקיל בזה‪ ,‬וכ‪ ‬הביא‬            ‫פח‪ .‬הנה בבכורי יעקב )תוספת ביכורי‪ ‬ס"ק י"א(‬
‫בש‪ ‬מחזיק ברכה )ס"ק ד'( שהביא את דברי‬               ‫השיג הרבה על דברי המור וקציעה‪ ,‬כי אינו‬
‫השבלי הלקט‪ ,‬וכתב שלפי דבריו יש להקפיד‬               ‫דומה כלל ללולב‪ ,‬ומה ק"ו שיי‪ ‬בזה‪ ,‬כי לעני‪‬‬
‫שיהיו הקיני‪ ‬סמוכי‪ ,‬אול‪ ‬סיי‪ ‬לעני‪ ‬הלכה‬           ‫לולב הלכה למשה מסיני שציני הר הברזל שאי‪‬‬
‫שאי‪ ‬להקפיד בזה‪ ,‬כל שהעלי‪ ‬חופי‪ ‬את עצו‪,‬‬            ‫ראשו של זה מגיע לעיקרו של זה‪ ,‬פסול )כדאמרינ‪‬‬
‫וג‪ ‬על מה שסמ‪ ‬בתחילה להחמיר מפני דברי‬              ‫במשנה ד‪ ‬כ"ט ע"ב‪ ,‬והובא לעיל סימ‪ ‬תרמ"ה סעי‪ ‬ד'(‪,‬‬
‫ספר הבהיר‪ ,‬הפ‪ ‬עכשיו להקל‪ ,‬כי כתב שצרי‪‬‬             ‫כיו‪ ‬דלאו מי‪ ‬לולב הכשר הוא‪ ,‬אבל מא‪ ‬לימא‬
‫שיהיה רוב הע‪ ‬מכוסה בעלי‪ ,‬ואי‪ ‬צרי‪ ‬כולו‪,‬‬          ‫ל‪ ‬דג‪ ‬בהדס לאו מי‪ ‬הדס הכשר הוא‪ ,‬ועוד‬
‫אבל מכל מקו‪ ‬הסיק שלמצוה מ‪ ‬המובחר ודאי‬             ‫שאי‪ ‬דני‪ ‬ק"ו מהלכה‪ ,‬ועיי"ש שהארי‪ ‬בעוד‬
‫בעינ‪ ‬שיהיו הקיני‪ ‬סמוכי‪ ‬ורצופי‪ ‬זה אחר זה‪,‬‬        ‫ראיות‪ ,‬ולכ‪ ‬חולק על המור וקציעה וסובר שמהני‬
‫כדי שיהיה כל הע‪ ‬מכוסה בעלי‪ ,‬עיי"ש‪ ,‬וכ‪‬‬            ‫שרוב עליו חופי‪ ‬את עצו‪ .‬וכבר קדמו ברבינו‬
‫בחזו‪ ‬איש )סימ‪ ‬קמ"ו אות ט"ו( מפקפק בדי‪ ‬המור‬       ‫ירוח‪) ‬נתיב ח' חלק ג'( שכתב וזה לשונו‪' ,‬ע‪ ‬עבות‬
‫וקציעה‪ ,‬אול‪ ‬לא חלק עליו לעני‪ ‬מעשה‪ ,‬וכ‪‬‬            ‫שהוא הדס‪ ,‬שענפיו חופי‪ ‬את עצו‪ ,‬פירוש‪ ,‬לא‬
‫בע‪ ‬השדה )ס"ק ה'( פקפק בדברי המור וקציעה‬            ‫שצרי‪ ‬כ‪ ,‬אלא כ‪ ‬דרכו‪ ,‬ונת‪ ‬סימני‪ ‬שזהו הדס‬
‫וג‪ ‬לא חלק עליו לעני‪ ‬מעשה‪ ,‬וכ‪ ‬היה מורה‬            ‫וכו''‪ ,‬עכ"ל‪ ,‬הרי מפורש בדבריו שאי‪ ‬צרי‪ ‬שיהיה‬
‫מוח"ז הגאו‪ ‬בעל שו"ת שבט הלוי זצ"ל‪,‬‬                 ‫ממש כל עליו מחפי‪ ‬על כל עצו‪ ,‬אלא שהוא‬
‫להקפיד בזה לכתחילה )כתבי תלמידו מורי הגר"ש‬
                                                            ‫מי‪ ‬כזה‪ ,‬והובא בחיי‪ ‬וברכה )אות נ"ט(‪.‬‬
      ‫קאה‪ ‬שליט"א‪ ,‬וקוב‪ ‬מבית לוי פרק כ"ב אות ז'(‪.‬‬
                                                    ‫פט‪ .‬כ‪ ‬הסיק בחיי‪ ‬וברכה )ש‪ ,(‬שבתחילה נטה‬
‫צ‪ .‬כ‪ ‬כתב בבכורי יעקב )ס"ק י"א(‪ ,‬לפי שאז הוא‬        ‫קו ההוראה להחמיר כהמור וקציעה‪ ,‬והוכיח‬
‫נאה יותר‪ ,‬וכ‪ ‬הוא בהגהת הרש"ש )סוכה ל"ב‬             ‫דבריו מדברי ספר הבהיר )בזוהר סו‪ ‬סדר בראשית‬
                                                    ‫השמטה סימ‪ ‬נ"ג( שכתב 'ענ‪ ‬ע‪ ‬עבות‪ ,‬שענפיו‬
                                                    ‫חופי‪ ‬את רובו‪ ,‬וא‪ ‬אי‪ ‬ענפיו חופי‪ ‬את רובו‪,‬‬
   90   91   92   93   94   95   96   97   98   99   100