Page 112 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 112

‫‪Pg: 112 - 4-Front 21-06-16‬‬                                          ‫קיח‬

‫דיני ההדסי‪| ‬‬

                ‫סימ‪ ‬תרמו‬

         ‫סעיף יא‬

‫ענינים שונים בהדס‬

‫כבר נתבאר בסעיף ב' דיני הדס שענביו מרובות מעליו‪ ,‬שאם הם‬
‫אדומות או שחורות ההדס פסול‪ ,‬ועתה יתבאר מה יעשה אם אין לו‬

                    ‫אלא הדס כזה שענביו מרובות מעליו והוא פסול‪.‬‬

‫עוד יתבארו כמה ענינים שונים שאינם מצויים כל כך‪ ,‬לענין כשרות‬
                                                                 ‫ההדס‪.‬‬

                                                                   ‫יש לו רק הדס פסול‬

‫מו‪ .‬מי שיש לו רק הדס פסול‪ ,‬שענביו מרובות מעליו ביו‪ ‬טוב‪ ,‬ואינו יכול‬
‫למעט את הענבי‪ ‬שהרי אי‪ ‬ממעטי‪ ‬את הענבי‪ ‬ביו‪ ‬טובקע‪ ,‬לא יתבטל‬

                          ‫לגמרי ממצות ארבע מיני‪ ,‬אלא נוטלו בלא ברכהקעא‪.‬‬

                       ‫וא‪ ‬נזדמ‪ ‬לו אחר כ‪ ‬הדס כשר‪ ,‬נוטלו ומבר‪ ‬עליוקעב‪.‬‬

                                                                          ‫הדס שהע‪ ‬ר‪‬‬

‫מז‪ .‬הדס שהע‪ ‬שלו אינו קשה אלא ר‪ ‬כירק‪ ,‬כשרקעג‪ ,‬יש מי שכתבקעד שיש‬
‫להזהיר שלא ליקח הדסי‪ ‬כאלו‪ ,‬כי אינו נחשב ענ‪' ‬ע‪ '‬עבות‪ ,‬ויש ליקח‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫דבר המצוי‪ ,‬וכ‪ ‬כתבו האחרוני‪ ,‬וכמו שיתבאר‬    ‫הקפידא הוא על אות‪ ‬הענפי‪ ‬היוצאי‪ ‬שאי‪‬‬
‫לקמ‪ ‬בהערה‪ ,‬וג‪ ‬לפי דרשת חז"ל בענ‪ ‬ע‪‬‬        ‫בה‪ ‬שלשה בחד ק‪ ,‬עיי‪ ‬בחיי‪ ‬וברכה )אות‬
‫עבות‪ ,‬לא דרשו שצרי‪ ‬שיהיה ע‪ ‬דוקא‪ ,‬אלא‬
‫שצרי‪ ‬שיהיה ע‪ ‬שכולו ענ‪ ,‬ולא שהוא הלכה‬                                  ‫ס"א( שהביא דבריו‪.‬‬

       ‫בדי‪ ‬הע‪ ,‬שצרי‪ ‬שיהיה 'ע‪ '‬ולא ירק‪.‬‬               ‫קע‪ .‬כמו שנתבאר לעיל בסעי‪ ‬ב'‪.‬‬

‫קעד‪ .‬כ‪ ‬כתב באגלי טל )קוצר ס"ק נ"ט אות י"א(‬  ‫קעא‪ .‬שו"ע )כא‪ (‬בש‪ ‬ארחות חיי‪ ,‬וטע‪‬‬
‫שיש להזהיר שלא ליקח הדסי‪ ‬שבעוד‪‬‬             ‫הדבר כתבו הפוסקי‪ ,‬כדי שלא תשתכח‬
‫רכי‪ ‬ראש‪ ‬ר‪ ‬כירק‪ ,‬כי לרש"י והראב"ד אינו‬
‫יוצא בה‪ ‬חובת לולב‪ ,‬דבתורה כתיב ענ‪' ‬ע‪'‬‬                                         ‫תורת לולב‪.‬‬
‫עבות‪ ,‬והני לאו ע‪ ‬נינהו‪ ,‬אבל להרמב"‪ ‬כשר‬
‫כיו‪ ‬שסופו להקשות הרי הוא כבר נחשב עכשיו‬     ‫קעב‪ .‬משנ"ב )ס"ק ל"ו( לדעת הב"י‪ ,‬ומה שכתב‬
‫לע‪] ,‬ועיי‪ ‬ש‪ ‬באגלי טל שעיקר מחלקת‪ ‬הוא‬     ‫הביאור הלכה בדי‪ ‬ענביו מרובות בשאר‬
‫לעני‪ ‬שבירת עצ‪ ‬ר‪ ‬מקרב‪ ‬פסח‪ ,‬שלדעת‬
‫רש"י )פסחי‪ ‬ד‪ ‬פ"ד ע"א ד"ה יאכל(‪ ,‬והראב"ד‬          ‫ימי‪ ,‬כבר נתבאר לעיל )סעי‪ ‬ב' אות י"ב(‪.‬‬

                                             ‫קעג‪ .‬הנה הפוסקי‪ ‬לא דברו מעני‪ ‬זה‪,‬‬
                                             ‫ומסתימת הפוסקי‪ ‬נראה שלא חששו‬
                                             ‫בזה‪ ,‬כי לא היו מונעי‪ ‬את עצמ‪ ‬מלהזהיר על‬
   107   108   109   110   111   112   113   114   115   116   117