Page 122 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 122

‫‪Pg: 122 - 4-Back 21-06-16‬‬                   ‫קכח‬

‫דיני הערבה |‬

                ‫סימ‪ ‬תרמז‬

‫לגמריכט‪ .‬אבל א‪ ‬לא נתייבשה אלא שהיא 'כמושה' היינו שנאבד מקצת לחותה‪,‬‬
‫כשירהל‪ ,‬וטוב להדר לכתחילה שלא ליקח ערבה כמושה‪ ,‬כיו‪ ‬שהערבות מצויותלא‪.‬‬

                                                  ‫החלפת הערבות הכמושות בימי החג‬

‫ח‪ .‬נוהגי‪ ‬להחלי‪ ‬את הערבה בכל יו‪ ‬מימי חול המועד וליקח ערבה חדשה‬
‫ולקשרה בלולב‪ ,‬וזהו הידור מצוה שיהיה הערבה לח וטובלב‪ ,‬ויש מקומות‬
‫שנוהגי‪ ‬שלא להחליפו כלל אפילו א‪ ‬כמשולג‪ ,‬וכ‪ ‬היה נוהג מרנא בעל ה'חת‪‬‬

                             ‫סופר' זי"עלד‪ ,‬אלא בהושענא רבה החליפו הערבות‪.‬‬

                                                                         ‫נשרו רוב עליה‬

‫ט‪ .‬ערבה שנשרו רוב העלי‪ ‬שלה בשיעור שלשה טפחי‪‬לה‪ ,‬פסולהלו‪ .‬אבל א‪‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

                        ‫לב‪ .‬רמ"א )סימ‪ ‬תרנ"ד(‪.‬‬  ‫המשנ"ב בשעה"צ )אות ו'(‪ ,‬וכתב ש‪ ‬שהוא‬
                                                ‫פשוט לפי מה שכתבו הראשוני‪ ‬בנשרו‪,‬‬
‫לג‪ .‬במצודת דוד ‪ ‬טעמי המצות להרדב"ז )מצוה‬       ‫ומסתמא הוא הדי‪ ‬ביבשו‪ ,‬דכיו‪ ‬דרובא יבשה‬
‫קי"ח( וזה לשונו‪' ,‬ערבה מלשו‪' ‬אר‪ ‬ערבה‬          ‫כמא‪ ‬דליתא דמיא‪ ,‬ועיי‪ ‬ש‪ ‬שאפילו שרק‬
‫ושוחה'‪ ,‬ורומז בפחד‪ ,‬וס"מ נאחז מש‪ ‬אחד‬
‫מלי‪ ‬טוב ואחד מלי‪ ‬רע‪ ,‬וזה החלק שיש‬                                  ‫ערבה אחת יבשה‪ ,‬פסולה‪.‬‬
‫למקטרגי‪ ‬במצוה זו‪ ,‬וג‪ ‬בשביעי הוא יו‪‬‬
‫ערבה מנהג נביאי‪ ‬ראשוני‪ ,‬וכדי להחליש‬           ‫כח‪ .‬כ‪ ‬הוא במשנה )ד‪ ‬ל"ג ע"ב(‪ ,‬וכ‪ ‬פסק בשו"ע‬
‫כחה‪ ,‬אמרו )סוכה ד‪ ‬מ"ד ע"ב( חבוט חבוט ולא‬                                              ‫כא‪.‬‬
‫ברי‪ ,‬ומשו‪ ‬הכי אי‪ ‬אני נוהג להחלי‪ ‬הערבה‬
‫כל שבעה‪ ,‬דכמשה עדי‪ ‬טפי'‪ ,‬עיי"ש‪) ,‬הובא בספר‬     ‫כט‪ .‬הנה שיעור היבשות בערבה לא נתבאר‬
‫כשרות ארבעת המיני‪ ,(‬ומביאי‪ ‬שכ‪ ‬היה נוהג‬       ‫בפוסקי‪ ‬הראשוני‪ ‬בפירוש‪ ,‬ובפרמ"ג )א"א‬
                                                ‫ס"ק ב'( כתב שלכאורה השיעור משיכלה הירקות‪,‬‬
                         ‫מהר"א מבעלזא זי"ע‪.‬‬     ‫ושוב נסתפק שמא דינו כדי‪ ‬לולב שנפסל כשנפר‪‬‬
                                                ‫הציפור‪ ‬אפילו שלא כלה כל מראה הירקות שבו‪,‬‬
‫לד‪ .‬כ‪ ‬כתב במנהגי חת‪ ‬סופר )פרק ח' אות י'(‪,‬‬     ‫ולא הכריע‪ ,‬וסיי‪ ,‬ויש לחלק ביניה‪ ‬וערבות‬
‫בדי הערבות לא החלי‪ ‬בכל יו‪ ‬בתו‪ ‬ימי‬            ‫מצויות‪ ,‬ועיי‪ ‬בביכורי יעקב )ס"ק ד'( שתמה על‬
                                                ‫ספיקו‪ ,‬כי הראב"ד בתמי‪ ‬דעי‪) ‬סימ‪ ‬רל"ב(‬
                  ‫החג‪ ,‬רק בליל הושענא רבא‪.‬‬      ‫שממנו נובע הדי‪ ‬לעני‪ ‬הדס שאינו נקרא יבש עד‬
                                                ‫שילבי‪ ‬פניו‪ ,‬כתב בפירוש ג‪ ‬לעני‪ ‬ערבה כ‪ ,‬ואי‪‬‬
‫לה‪ .‬משנ"ב )ס"ק ט'(‪ ,‬בש‪ ‬הב"ח ושאר אחרוני‪‬‬
                                ‫לעני‪ ‬הדס‪.‬‬             ‫כא‪ ‬ספק כלל‪ ,‬והעתיקו בשעה"צ )אות ו'(‪.‬‬

‫לו‪ .‬משנה )ש‪ ,(‬וכ‪ ‬פסק בשו"ע‪ .‬והטע‪ ,‬כיו‪‬‬                    ‫ל‪ .‬במשנה )ש‪ ,(‬וכ‪ ‬פסק בשו"ע‪.‬‬
‫שאי‪ ‬ש‪ ‬ערבה עליה כשאי‪ ‬רוב העלי‪‬‬
‫עליה‪ ,‬כ‪ ‬כתב הריטב"א )ד‪ ‬כ"ט ע"ב ד"ה נפרצו(‪,‬‬    ‫לא‪ .‬דהנה במג"א )ס"ק ג'( דייק מלשו‪ ‬השו"ע‬
‫והעתיקו בשו"ע התניא )סימ‪ ‬תרמ"ט סעי‪ ‬כ"ג‬        ‫שלכתחילה לא יקח אותה‪ ,‬אבל האליה רבה‬
‫בסוגר( לדינא‪ ,‬וכ‪ ‬בחיי אד‪) ‬כלל קנ"א סעי‪ ‬י'(‪,‬‬  ‫)ס"ק ו'( מכשיר אפילו לכתחילה‪ ,‬ובמשנ"ב )ס"ק‬
‫אבל מדברי רש"י )ש‪ ‬ד"ה נפרצו( ורבינו מנוח‬       ‫י"א( כתב דכיו‪ ‬שערבות מצויות טוב להדר ג‪ ‬בזה‪.‬‬
   117   118   119   120   121   122   123   124   125   126   127