Page 122 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 122
Pg: 122 - 4-Back 21-06-16 קכח
דיני הערבה |
סימ תרמז
לגמריכט .אבל א לא נתייבשה אלא שהיא 'כמושה' היינו שנאבד מקצת לחותה,
כשירהל ,וטוב להדר לכתחילה שלא ליקח ערבה כמושה ,כיו שהערבות מצויותלא.
החלפת הערבות הכמושות בימי החג
ח .נוהגי להחלי את הערבה בכל יו מימי חול המועד וליקח ערבה חדשה
ולקשרה בלולב ,וזהו הידור מצוה שיהיה הערבה לח וטובלב ,ויש מקומות
שנוהגי שלא להחליפו כלל אפילו א כמשולג ,וכ היה נוהג מרנא בעל ה'חת
סופר' זי"עלד ,אלא בהושענא רבה החליפו הערבות.
נשרו רוב עליה
ט .ערבה שנשרו רוב העלי שלה בשיעור שלשה טפחילה ,פסולהלו .אבל א
מי חיי
לב .רמ"א )סימ תרנ"ד(. המשנ"ב בשעה"צ )אות ו'( ,וכתב ש שהוא
פשוט לפי מה שכתבו הראשוני בנשרו,
לג .במצודת דוד טעמי המצות להרדב"ז )מצוה ומסתמא הוא הדי ביבשו ,דכיו דרובא יבשה
קי"ח( וזה לשונו' ,ערבה מלשו' אר ערבה כמא דליתא דמיא ,ועיי ש שאפילו שרק
ושוחה' ,ורומז בפחד ,וס"מ נאחז מש אחד
מלי טוב ואחד מלי רע ,וזה החלק שיש ערבה אחת יבשה ,פסולה.
למקטרגי במצוה זו ,וג בשביעי הוא יו
ערבה מנהג נביאי ראשוני ,וכדי להחליש כח .כ הוא במשנה )ד ל"ג ע"ב( ,וכ פסק בשו"ע
כחה ,אמרו )סוכה ד מ"ד ע"ב( חבוט חבוט ולא כא.
ברי ,ומשו הכי אי אני נוהג להחלי הערבה
כל שבעה ,דכמשה עדי טפי' ,עיי"ש) ,הובא בספר כט .הנה שיעור היבשות בערבה לא נתבאר
כשרות ארבעת המיני ,(ומביאי שכ היה נוהג בפוסקי הראשוני בפירוש ,ובפרמ"ג )א"א
ס"ק ב'( כתב שלכאורה השיעור משיכלה הירקות,
מהר"א מבעלזא זי"ע. ושוב נסתפק שמא דינו כדי לולב שנפסל כשנפר
הציפור אפילו שלא כלה כל מראה הירקות שבו,
לד .כ כתב במנהגי חת סופר )פרק ח' אות י'(, ולא הכריע ,וסיי ,ויש לחלק ביניה וערבות
בדי הערבות לא החלי בכל יו בתו ימי מצויות ,ועיי בביכורי יעקב )ס"ק ד'( שתמה על
ספיקו ,כי הראב"ד בתמי דעי) סימ רל"ב(
החג ,רק בליל הושענא רבא. שממנו נובע הדי לעני הדס שאינו נקרא יבש עד
שילבי פניו ,כתב בפירוש ג לעני ערבה כ ,ואי
לה .משנ"ב )ס"ק ט'( ,בש הב"ח ושאר אחרוני
לעני הדס. כא ספק כלל ,והעתיקו בשעה"צ )אות ו'(.
לו .משנה )ש ,(וכ פסק בשו"ע .והטע ,כיו ל .במשנה )ש ,(וכ פסק בשו"ע.
שאי ש ערבה עליה כשאי רוב העלי
עליה ,כ כתב הריטב"א )ד כ"ט ע"ב ד"ה נפרצו(, לא .דהנה במג"א )ס"ק ג'( דייק מלשו השו"ע
והעתיקו בשו"ע התניא )סימ תרמ"ט סעי כ"ג שלכתחילה לא יקח אותה ,אבל האליה רבה
בסוגר( לדינא ,וכ בחיי אד) כלל קנ"א סעי י'(, )ס"ק ו'( מכשיר אפילו לכתחילה ,ובמשנ"ב )ס"ק
אבל מדברי רש"י )ש ד"ה נפרצו( ורבינו מנוח י"א( כתב דכיו שערבות מצויות טוב להדר ג בזה.
