Page 129 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 129

‫‪Pg: 129 - 5-Front 21-06-16‬‬

‫קלה‬

                                                       ‫סימ‪ ‬תרמח‬

‫סיג‪ ,‬ופנוי מכל מחשבה רעה‪ ,‬ובזה יזכה לחיי העולם הבא‪ ,‬לגן עדן‬                                        ‫‪5‬‬
‫שכולו טעם וכולו ריח‪ ,‬כולו ממתקים וכולו מחמדים‪ ,‬ואינו כאגודת‬

               ‫האחרים‪ ,‬מפני שהוא רומז לעולם הבא שעתיד לבוא'ז‪.‬‬

                          ‫תואר האתרוג‬

        ‫ועתה יתבאר צורתו ותוארו‪ ,‬כפי המבואר בגמרא והפוסקיםח‪.‬‬

‫א[ אילן האתרוג צריך להשקותו עם מים שאובים שדולים ומשקים‪,‬‬
                                                   ‫מלבד המי גשמיםט‪.‬‬

‫ב[ הפרי דר על האילן משנה לשנה‪ ,‬כי עד שגדלים האתרוגים של שנה‬
                 ‫זו עדיין הפירות של שנה שעברה מצויים על האילןי‪.‬‬

                                             ‫ג[ טעם עצו ופריו שוהיא‪.‬‬

‫ד[ הוא בנוי כמגדל‪ ,‬בחלקו התחתון הוא רחב והוא משפע והולך עד‬
                                                               ‫למעלה יב‪.‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫נקרא פרי ע‪' ‬הדר'‪ ,‬שכ‪ ‬בלשו‪ ‬יוני קורי‪ ‬למי‪‬‬      ‫בש‪ ‬אחד‪ ,‬כי כ‪ ‬המנהג ברוב הפירות תאנה‪,‬‬           ‫‪otzar arbaat hminim‬‬
‫'הידור'‪ ,‬ופירושו פרי ע‪ ‬שהוא גדל 'הדר' ‪ ‬היינו‬    ‫אגוז‪ ,‬רימו‪ ,‬זית וזולת‪ ,‬וכ‪ ‬זה‪ ,‬ש‪ ‬הע‪‬‬
‫על כל מי‪ .‬ופירושו‪ ,‬שאינו דומה לשאר אילנות‬        ‫והפרי בארמית 'אתרוג' ובלשו‪ ‬הקודש 'הדר'‪,‬‬
‫שדי לה‪ ‬במי גשמי‪ ‬בלבד‪ ,‬אלא שצריכי‪ ‬ג‪‬‬            ‫עכ"ל‪ .‬וכ‪ ‬כתב המאירי במג‪ ‬אבות )עני‪ ‬כ"א‬
                                                  ‫ד"ה ואחר( 'ולא עוד אלא שהוא ש‪ ‬מיוחד‬
                      ‫השקאה ע‪ ‬מי‪ ‬אחרי‪.‬‬         ‫לאתרוג‪ ,‬כדמתרגמינ‪' ‬ונחמד למראה'‪ ,‬ומרגג‬

‫י‪ .‬הוא דברי רבי‪ ,‬ורב אבהו בגמ' )ש‪ ,(‬אלא‬                                                  ‫למחזי'‪.‬‬
‫שכל אחד למד מדרש אחר‪ ,‬עיי‪ ‬לעיל )בריש‬
                                                  ‫ז‪ .‬ואפשר להמלי‪ ‬קצת בכונתו‪ ,‬שהאתרוג‬
                                       ‫הפתיחה(‪.‬‬   ‫במראה החיצוני הוא הדר ונאה‪ ,‬אבל עדיי‪‬‬
                                                  ‫לא ישיג את ריחו וטעמו הטוב עד שיחתו‪ ‬בו‬
‫יא‪ .‬בגמ' )ש‪' ,(‬תנו רבנ‪ ,‬פרי ע‪ ‬הדר ‪ ‬ע‪‬‬         ‫ויכנס אל תוכו‪ ,‬כ‪ ‬הדבר בעול‪ ‬הזה צרי‪ ‬להיות‬
‫שטע‪ ‬עצו ופריו שוה ‪ ‬הוי אומר זה‬                  ‫נאה ויאה במצות אפילו שהוא עדיי‪ ‬עומד‬
‫אתרוג‪ .‬וכ‪ ‬הוא בירושלמי )פרק ג' הלכה ה'( 'תני‬     ‫מבחו‪ ‬ואינו מרגיש שו‪ ‬טע‪ ‬וריח טוב מעול‪‬‬
‫רבי שמעו‪ ‬ב‪ ‬יוחאי ולקחת‪ ‬לכ‪ ‬פרי ע‪ ‬הדר‬          ‫הבא‪ ,‬עד שיזכה ליכנס לפני ולפני‪ ,‬ואז ירגיש‬
‫‪ ‬ע‪ ‬שפריו הדר ועצו הדר‪ ,‬טע‪ ‬פריו כטע‪‬‬            ‫את הטע‪ ‬הטוב שכולו ממתקי‪ ‬וכולו‬
‫עצו‪ ,‬טע‪ ‬עצו כטע‪ ‬פריו‪ ,‬פריו דומה לעצו ועצו‬
                                                                                         ‫מחמדי‪.‬‬
          ‫דומה לפריו‪ ,‬ואיזה זה ‪ ‬זה אתרוג'‪.‬‬
                                                  ‫ח‪ .‬ובספר ארבעת המיני‪) ‬עמוד נ"א( סידר את‬
‫יב‪ .‬הוא מבואר ממה שפסלו אתרוג העשוי‬                                                   ‫הדברי‪.‬‬
‫ככדור )לקמ‪ ‬סעי‪ ‬י"ח(‪ ,‬וכ‪ ‬כתב בתפארת‬
‫ישראל )סוכה פרק ג' יכי‪ ‬אות ל"ז‪ ,‬בדרגות ההידור‬    ‫ט‪ .‬כדדרש ב‪ ‬עזאי בסוכה )ד‪ ‬ל"ה ע"א( איזו היא‬
                                                  ‫שגדל על כל מי‪ ,‬הוי אומר זה אתרוג‪ ,‬ולכ‪‬‬
                                        ‫אות ד'(‪.‬‬
   124   125   126   127   128   129   130   131   132   133   134