Page 134 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK

‫‪Pg: 134 - 5-Back 21-06-16‬‬ ‫קמ‬

‫דיני האתרוג |‬

‫סימ‪ ‬תרמח‬

‫בדיקה לאתרוג היבש בחוטמו‬

‫ו‪ .‬אתרוג שיבש בחוטמו שנתבאר לעיל שהוא פסול‪ ,‬צרי‪ ‬לבדקו במקו‪ ‬שנראה‬
‫בו שהוא יבשלז‪ ,‬והדבר פשוט שלא יועיל בדיקה על ידי מחט וחוט במקומות‬

‫שאינו יבשלח‪.‬‬

‫אתרוג משנה שעברה‬

‫ז‪ .‬אתרוג שהוא משנה שעברה‪ ,‬ולא עשו לו איזה תחבולה שיתקיי‪ ‬בלחותו‪,‬‬
‫הרי הוא בודאי יבש ופסוללט‪ ,‬ולא יצא תועלת על ידי בדיקתומ‪.‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫בדיקה ודאית שעדיי‪ ‬יש בו הלחות‪ ,‬ואכ‪ ‬א‪ ‬כבר עשה‬ ‫השנה ונפסלו מאוכל אד‪ ,‬מותר לקיימ‪‬‬
‫בשביעית‪ ,‬ופירוש 'הוקשו' היינו שנתייבשו‪,‬‬
‫בדיקת 'עקיצת מחט' ולא התאחה הנקב יעשה בדיקת‬ ‫וכתב בירושלמי )פרק ב' הלכה ז'( הובא בתוס'‬
‫יו"ט ש‪ ,‬כיצד הוא בודק‪ ,‬ר"י בר חנינא אומר‬
‫'חוט ומחט'‪ ,‬ויתכ‪ ‬שאז ימצא בו מעט לחות ויוכשר‬ ‫עוק‪ ‬את הדלעת במחט‪ ,‬א‪ ‬מתאחה הנקב‪,‬‬
‫עדיי‪ ‬לח הוא ואסור‪ ,‬וא‪ ‬אי‪ ‬מתאחה מותר‪,‬‬
‫למצוה(‪.‬‬ ‫ועל פי זה כתב בדובב מישרי‪ ‬שמצאנו תקנה‬
‫לאתרוג שיש ספק א‪ ‬הוא יבש או לח ואינו‬
‫לז‪ .‬ובזה יתכ‪ ‬רק הבדיקה שכתב המג"א )בדיקה‬ ‫רוצה לנקוב את האתרוג‪ ,‬יש להקל שיעקו‪ ‬את‬
‫א(‪ ,‬כי א‪ ‬יתחוב מעבר לעבר בחוט‪ ,‬הלא‬ ‫האתרוג במחט עקיצה כל שהוא‪ ,‬וא‪ ‬מתאחה‬
‫הוא נחשב לנקב מפולש לדעת הרבה פוסקי‪‬‬
‫שנתבאר לעיל )אות כ"ג(‪ ,‬וכ‪ ‬א‪ ‬יש ש‪ ‬בליטה‬ ‫בודאי לח הוא‪.‬‬
‫במקו‪ ‬היבש‪ ,‬יוכל לבדוק על ידי העברת החוט‬ ‫אבל באמת כי יל"ע בבדיקה זו‪ ,‬כי מא‪ ‬יימר‬
‫שהוא בדיקה נכונה לכל מיני פירות‪ ,‬כי אפשר‬
‫בבליטה )בדיקה ג(‪.‬‬ ‫שהוא בדיקה מועלת רק בדלועי‪ ,‬וג‪ ‬כי לעני‪‬‬
‫שביעית צרי‪ ‬שיתייבשו באופ‪ ‬שלא יאכלנו‬
‫לח‪ .‬כי אי‪ ‬יועיל הבדיקה במקו‪ ‬שאינו יבש‪,‬‬ ‫אד‪ ‬מחמת יבשו‪ ,‬אבל לעני‪ ‬כשרות האתרוג‬
‫כי אי‪ ‬דני‪ ‬על המקו‪ ‬ההוא כלל‪ ,‬וכ‪‬‬ ‫אפילו א‪ ‬נתייבש באופ‪ ‬שלא יאכלנו האד‪‬‬
‫ראיתי שהעיר בספר בית דוד )פרק כ"ו הערה ‪.(55‬‬ ‫מחמת היובש‪ ,‬מכל מקו‪ ‬א‪ ‬יש בו מעט‬
‫לחלוחית הרי הוא כשר‪ ,‬ומהירושלמי בעצמו יש‬
‫לט‪ .‬כ‪ ‬הוא ברמ"א כא‪ ,‬והב"ח )אות ב'( ביאר‬ ‫להוכיח כ‪ ,‬כי למה לא אמר לבדוק על ידי חוט‪,‬‬
‫הדברי‪ ‬על פי מה שאמרו בגמרא )ד‪ ‬ל"א‬ ‫אלא שדוקא לעני‪ ‬אתרוג שאנו פוסלי‪ ‬רק‬
‫ע"ב( באתרוג היש‪ ‬שהוא פסול‪ ,‬ור' יהודה‬ ‫כאשר כלה כל הלחלוחית שבה‪ ,‬אז צרי‪ ‬בדיקת‬
‫מכשיר וקיי"ל כתנא קמא‪ ,‬וקאמר בגמרא איזהו‬ ‫חוט ומחט כי על ידי זה יוכל להבחי‪ ‬הדבר‪,‬‬
‫אתרוג היש‪ ,‬סתמא דמילתא באתרוג שנשאר‬ ‫אבל לעני‪ ‬בדיקת הדלועי‪ ‬לעני‪ ‬שביעית צרי‪‬‬
‫משנה שעברה‪ ,‬וקי‪ ‬להו דאי‪ ‬בו לחלוחית‪,‬‬ ‫לבדוק שהוא טוב לאכילה‪ ,‬ובזה הוא נפסל‬
‫ונראה שאפילו א‪ ‬בדק ומצא בו לחלוחית עדיי‪‬‬ ‫מאכילה אפילו כשיש עדיי‪ ‬מעט לחות‪) ,‬ואכ‪‬‬
‫הוא פסול‪ ,‬כי קי‪ ‬להו לרבנ‪ ‬שאי‪ ‬זה לחלוחית‬
‫של אתרוג‪ ,‬וכ‪ ‬כתב באליה רבה )ס"ק ג'( שאי‪‬‬ ‫כשנדייק בדברי הדובב מישרי‪ ‬לא כתב לפסול א‪ ‬אינו‬
‫מועיל לו בדיקה של מחט‪ ,‬אול‪ ‬דעת הט"ז‬
‫)ס"ק ב'( שמועיל לו בדיקה של מחט‪ ,‬וא‪ ‬ימצא‬ ‫מתאחה על ידי העקיצה‪ ,‬אלא שא‪ ‬הוא מתאחה הוא‬
‫בו לחלוחית ונשאר בנוי שלו‪ ,‬הרי הוא כשר‪,‬‬
‫אבל האחרוני‪ ‬הסכימו לדעת הב"ח‪ ,‬וכ‪ ‬הוא‬
‫במשנ"ב )ס"ק ד'(‪ .‬ומש"כ 'ולא עשו לו תחבולה'‪,‬‬