Page 139 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 139

‫‪Pg: 139 - 5-Back 21-06-16‬‬

‫סעי‪ ‬ב | נקב באתרוג קמה‬

                                                       ‫סימ‪ ‬תרמח‬

‫'איסר'נב‪ ,‬פסול‪ ,‬אפילו א‪ ‬אי‪ ‬חסר ממנו כלו‪‬נג‪ ,‬ובשעת הדחק יש להקל‬
‫ולהכשיר א‪ ‬ניקב אפילו נקב מפולש א‪ ‬אי‪ ‬בו חסרו‪ ,‬וכ‪ ‬נקב גדול שאינו‬

                                                      ‫מפולש ואי‪ ‬חסרו‪ ‬כאיסרנד‪.‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫שסומ‪ ‬על דעה שניה בכל פרטיו בשעת הדחק‪,‬‬         ‫נב‪ .‬ואי‪ ‬אנו בקיאי‪ ‬בשיעור כאיסר‪ ,‬כ‪ ‬כתב‬
‫וכ‪ ‬הסכי‪ ‬בבכורי יעקב )ס"ק ו'(‪ ,‬אבל הפרי‬       ‫בשו"ע )יו"ד סימ‪ ‬ל"ד סעי‪ ‬ב'( לעני‪ ‬טריפת‬
‫מגדי‪) ‬משבצ"ז ס"ק ג'( סובר שלא הקיל הרמ"א‬      ‫נקב בגרגרת‪ ,‬ועיי‪ ‬פרי מגדי‪) ‬א"א ס"ק ג'‪ ,‬ובסימ‪‬‬
‫אלא לעני‪ ‬נקב שאינו מפולש בחסרו‪ ‬במשהו‪,‬‬        ‫תרמ"ט א"א ס"ק י"ז( שכתב שדוקא בכל שהוא‬
‫ולא לעני‪ ‬נקב מפולש בלא חסרו‪ ,‬ובכל‬            ‫ממש יש להכשיר‪ ,‬וכתב בבכורי יעקב )ס"ק ז'(‬
‫הפרטי‪ ,‬שבזה אנו מחמירי‪ ‬כדעה ראשונה‪,‬‬          ‫שעכ"פ רוחב גרגרת אווזא הוא פחות משיעור‬
‫ופוסלי‪ ‬אפילו בשעת הדחק‪ ,‬אבל כבר נתבאר‬
‫שאי‪ ‬כ‪ ‬דעת האחרוני‪ ,‬וכ‪ ‬הסיק להלכה‬                                          ‫כאיסר‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪.‬‬
‫במשנ"ב )ס"ק ט'(‪ ,‬ועיי‪ ‬ש‪ ‬בשעה"צ )אות י"א(‬
                                               ‫נג‪ .‬וא‪ ‬הנקב אינו עגול‪ ,‬אלא שהוא מרובע או‬
  ‫שהביא כל אלו הפוסקי‪ ,‬ושיש להקל בזה‪.‬‬         ‫ארו‪ ,‬צרי‪ ‬לשער א‪ ‬כשהיה עגול היה לו‬
                                               ‫שיעור כאיסר‪ ,‬כ‪ ‬כתב המג"א )ס"ק ג'( ומשנ"ב‬
‫גדר שעת הדחק‪ .‬עיי‪ ‬מה שכתבנו בסימ‪‬‬             ‫)ס"ק ז'(‪ ,‬וכדאמרינ‪ ‬בשו"ע )יו"ד סימ‪ ‬ל"ד סעי‪ ‬ב'(‪.‬‬
‫תרמ"ט )אות מ'( שמה שהקילו ליקח הפסולי‪‬‬
‫בשעת הדחק הוא כאשר אי‪ ‬בנמצא כשר בכל‬           ‫א‪ ‬יש ש‪ ‬הרבה נקבי‪ ‬קטני‪ ‬סמוכי‪ ‬זה‬
‫העיר‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪ ,‬ועיי‪ ‬בספר תורת ד' מיני‪) ‬סימ‪‬‬  ‫לזה‪ ,‬א‪ ‬ה‪ ‬מצטרפי‪ ‬יחד לשיעור כאיסר‪ ,‬א‪‬‬
‫י"ח הערה י"ח( שכתב להוכיח שהוא רק לעני‪‬‬        ‫יש בי‪ ‬נקב לנקב שיעור כמלוא נקב‪ ,‬בודאי‬
‫ליקח אלו הפסולי‪ ‬לדעת הכל‪ ,‬אבל לעני‪‬‬           ‫אינ‪ ‬מצטרפי‪ ,‬וכמו דאמרינ‪ ‬ביו"ד )סימ‪ ‬ל"ד‬
‫ליקח פסולי‪ ‬שנחלקו הפוסקי‪ ‬בפסול‪,‬‬             ‫סעי‪ ‬ג'( לעני‪ ‬ניקב הגרגרת שא‪ ‬יש שיעור נקב‬
‫והכריע הרמ"א להחמיר לכתחילה ויש להקל‬           ‫בי‪ ‬נקב לנקב‪ ,‬אינו נטר‪ ‬על ידי זה‪ ,‬אבל א‪‬‬
‫בעת הדחק לסמו‪ ‬על המקילי‪ ,‬בזה אפילו א‪‬‬        ‫אי‪ ‬שיעור נקב בי‪ ‬הנקבי‪ ,‬כתב בפרי מגדי‪‬‬
‫נמצא בעיר אלא שיש טירחא להשיגו‪ ,‬הוא‬            ‫)א"א ס"ק ג'( שצ"ע א‪ ‬מדמי‪ ‬לגרגרת לעני‪‬‬
‫נחשב שעת הדחק‪ ,‬ועיי‪ ‬באור זרוע )הלכות סוכה‬
‫סימ‪ ‬ש"ט( שכתב 'והיכא דליכא אחרינא‪ ,‬אפילו‬                                           ‫זה‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬
‫נקב מפולש בו כשר‪ ,‬ובלבד שלא יהא חסר אלא‬
‫משהו‪ ,‬ובלבד שלא מצא לקנות הדר ממנו‪ ,‬אבל‬        ‫חסרו‪ ‬בתו‪ ‬האתרוג‪ .‬א‪ ‬יש נקב קט‪ ‬מבחו‪‬‬
‫א‪ ‬מצא לקנות הדר ממנו וסמ‪ ‬על זה ולא‬           ‫פחות מכאיסר‪ ,‬וחטט בתו‪ ‬האתרוג עד שבפני‪‬‬
‫קנאו‪ ,‬אסור לכתחילה'‪ ,‬עכ"ל‪ ,‬וכתב במנחת‬          ‫יש חסרו‪ ‬יותר מכאיסר‪ ,‬כתב בביכורי יעקב )ס"ק‬
‫פתי‪) ‬כא‪ ‬סעי‪ ‬ז'( שמשמע שבכל אופ‪ ‬שאנו‬        ‫י"א( שבשעת הדחק יש להכשיר אתרוג כזה‪ ,‬כי‬
‫מכשירי‪ ‬בשעת הדחק‪ ,‬א‪ ‬היה יכול לקנות‬           ‫אמרינ‪ ‬ביו"ד )סימ‪ ‬ל"ו סעי‪ ‬ח'( שחסרו‪ ‬מבפני‪‬‬
                                               ‫לא שמיה חסרו‪ ,‬והביא ראיה מדברי הראב"ד‪,‬‬
                ‫אחר שהוא הדר‪ ,‬אינו יוצא בו‪.‬‬
                                                                                      ‫עיי‪ ‬ש‪.‬‬
‫אמנ‪ ‬א‪ ‬יש בנמצא מהודר ממנו אלא שהוא‬
‫איש עני והוא לעולה ביוקר‪ ,‬הרי הוא נחשב‬         ‫נד‪ .‬הוא דעת הרמ"א דבשעת הדחק יש לסמו‪‬‬
‫כשעת הדחק ויכול להקל בזה‪ ,‬כ‪ ‬כתב בשו"ת‬         ‫על דעה שניה שצרי‪ ‬תרתי לריעותא‪ ,‬ג‪‬‬
‫חזו‪ ‬נחו‪) ‬סימ‪ ‬י' אות י"ב( שתחילה הביא בש‪‬‬    ‫חסרו‪ ‬וג‪ ‬נקב מפולש‪ ,‬ובאחד משניה‪ ‬אינו‬
‫שו"ת חומר בקודש שכתב שהביא ראיה ממה‬            ‫נפסל‪ ,‬וכ‪ ‬כתב הט"ז )ס"ק ג'( דכונת הרמ"א הוא‬
                                               ‫להכשיר בשעת הדחק בכל עני‪ ‬שכשר לדעה‬
                                               ‫שניה‪ ,‬וכ‪ ‬נראה דעת שו"ע התניא )סעי‪ ‬ח'(‬
   134   135   136   137   138   139   140   141   142   143   144