Page 140 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 140

‫‪Pg: 140 - 5-Front 21-06-16‬‬                ‫קמו‬

‫דיני האתרוג |‬

                ‫סימ‪ ‬תרמח‬

‫וכ‪ ‬ביו‪ ‬טוב שני אפשר להקל ליטול ולבר‪ ‬על אתרוג שניקב נקב מפולש‬
           ‫ולא חסר‪ ,‬או שניקב נקב שאינו מפולש ואינו חסר כשיעור איסרנה‪.‬‬

                                ‫)ובסעי‪ ‬ג' יתבאר די‪ ‬נקב עמוק שניקב את חדרי הזרע(‪.‬‬

                                                                            ‫אתרוג החסר‬

‫י‪ .‬אתרוג שחסר ממנו כל שהוא פסול‪ ,‬ובשעת הדחק אפשר להקל בחסרו‪ ‬משהו‬
 ‫א‪ ‬אינו מפולש‪ ,‬ואי‪ ‬הנקב כשיעור מטבע 'איסר'‪ ,‬וג‪ ‬יכול לבר‪ ‬עליונו‪.‬‬

                                                                        ‫חסר בשאר ימי‪‬‬

‫יא‪ .‬אתרוג החסר שנתבאר לעיל שהוא פסול‪ ,‬הוא רק ביו‪ ‬הראשו‪ ,‬ובחו‪‬‬
‫לאר‪ ‬ביו‪ ‬טוב שני )אלא שיש בו צדדי קולא‪ ,‬כמו שנתבאר לעיל(‪ ,‬אבל בשאר‬
‫ימי‪ ‬כשר אתרוג החסרנז‪ ,‬ובלבד שישאר ממנו רובונח‪ ,‬או על כל פני‪ ‬ישאר‬

                                                               ‫בו כשיעור כביצהנט‪.‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫במשנ"ב )ס"ק י"ב( להלכה‪ ,‬וכ‪ ‬כשנפל העוק‪‬‬       ‫שהוכיח הגמ' בסוכה )ד‪ ‬ל"ד( ששמואל סובר‬
‫ואי‪ ‬אתרוג אחר בעיר יש להקל לבר‪ ‬עליו‬         ‫כרבי טרפו‪ ‬להכשיר את ההדס קטו‪ ,‬כי אמר‬
‫לדעה זו‪ ,‬כ‪ ‬כתב בשעה"צ )אות ל"ח( ויתבאר‬       ‫למוכרי ההדסי‪ ‬להשוות זבוני‪ ,‬וא‪ ‬לא ידרוש‬
                                              ‫לה‪ ‬כרבי טרפו‪ ‬להכשיר הקטו‪ ,‬ולכאורה מאי‬
               ‫בע"ה לקמ‪ ‬בסעי‪ ‬ח' )אות ס"ז(‪.‬‬  ‫ראיה יש שסובר כרבי טרפו‪ ,‬אפשר שמה שאמר‬
                                              ‫שיקיל לה‪ ‬הוא מחמת שהוא שעת היוקר‬
‫נז‪ .‬כי טע‪ ‬פסול חסר בארבע מיני‪ ‬הוא‬           ‫ונחשב לשעת הדחק‪ ,‬ומזה הוכיח ששעת היוקר‬
‫מטע‪ ‬שצרי‪' ‬לקיחה תמה'‪ ,‬וכיו‪ ‬שמצות‬           ‫אינו נחשב שעת הדחק‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪ ,‬אבל הוא עצמו‬
‫לקיחת ארבעת המיני‪ ‬בשאר ימי‪ ‬בגבולי‪‬‬          ‫סובר ששעת היוקר הוא שעת הדחק‪ ,‬והביא‬
‫אינו אלא מדרבנ‪ ‬שעשו 'זכר למקדש'‪ ,‬וה‪ ‬לא‬      ‫ראיה מהגמ' בנדה‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪ ,‬וכ‪ ‬כתב בתורת ד'‬
‫תקנו לעני‪ ‬לקיחה תמה ושאול‪ ,‬ואפילו שתקנו‬
‫המצוה כעי‪ ‬של תורה‪ ,‬מכל מקו‪ ‬לא תקנו‬                          ‫מיני‪) ‬ש‪ (‬בש‪ ‬גדולי הוראה‪.‬‬
‫שיהיה דומה מצותה לגמרי כמו של תורה‪,‬‬
‫שלעני‪ ‬שאינו פוסל דברי‪ ‬אלו אינו דומה לשל‬     ‫נה‪ .‬כ‪ ‬כתב במאמר מרדכי )ס"ק ג'(‪ ,‬וכ‪ ‬פסק‬
‫תורה‪ ,‬כ‪ ‬כתב במשנ"ב )סימ‪ ‬תרמ"ט ס"ק ל"ה(‪.‬‬     ‫במשנ"ב )ס"ק ח'(‪ ,‬וכ‪ ‬הביא בחיי‪ ‬וברכה‬
‫ולפי זה נראה שאי‪ ‬בזה אפילו מצד ההידור‬        ‫)אות פ"ט( בש‪ ‬חת‪ ‬סופר )בחידושיו סוכה ד‪ ‬ל"ו(‪,‬‬
‫שיהיה לקיחה תמה בשאר ימי‪ ,‬כי לא היה‬          ‫דביו‪ ‬טוב שני יש להכשיר עד כאיסר‪ ,‬ועיי‪‬‬
                                              ‫בשעה"צ )ס"ק י'(‪ ,‬דא‪ ‬שנתבאר בסימ‪ ‬תרמ"ט‬
    ‫תקנת חכמי‪ ‬על צורת המצוה באופ‪ ‬זה‪.‬‬        ‫סו‪ ‬סעי‪ ‬ה' דפסולי ראשו‪ ‬נוטלי‪ ‬בשני בלא‬
                                              ‫ברכה‪ ,‬מכל מקו‪ ‬בזה שבלאו הכי יש דעות‬
‫נח‪ .‬כ‪ ‬כתב הר"‪) ‬ד‪ ‬י"ח ע"א( שא‪ ‬לא נשתייר‬    ‫בפוסקי‪ ‬שמקילי‪ ‬אפילו ביו"ט ראשו‪ ,‬יש‬
‫רובו‪ ,‬אי‪ ‬שמו עליו‪ ,‬ואתרוג אמר רחמנא‪,‬‬
‫ולא חצי אתרוג‪ ,‬והביאו במשנ"ב )ש‪ ‬ס"ק מ"ג(‪.‬‬                   ‫להקל ביו"ט שני ליטל‪ ‬ולבר‪.‬‬

‫נט‪ .‬כ‪ ‬כתב בתרומת הדש‪) ‬חלק ב' סימ‪ ‬נ"ב(‬      ‫נו‪ .‬כ‪ ‬כתב בשו"ע התניא )סעי‪ ‬ח'(‪ ,‬והעתיקו‬
‫שאפילו א‪ ‬לא נשתייר רובו מכל מקו‪‬‬
   135   136   137   138   139   140   141   142   143   144   145