Page 138 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 138
Pg: 138 - 5-Back 21-06-16
דיני האתרוג | קמד
סימ תרמח
אבל אם ניקב וחסר משהו ,הרי הוא פסול בכל אופן אפילו כשאינו
מפולש מט.
דעת רבינו חננאלנ ,שנקב כל שהוא בלא חסרון אינו פוסל כלל ,ואפילו
אם הוא מפולש ,ואינו פוסל אלא כשהנקב מפולש ויש בו חסרון כל
שהוא ,או שאינו מפולש והוא נקב גדול ויש בו חסרון כאיסר ,אבל
בלא חסרון כלל אין נקב פוסל.
השו"ע הביא שני הדיעות ,ונראה שפסק להחמיר כדיעה ראשונה ,ובפנים
יתבאר בע"ה את העולה למעשה ,ויתבאר הרבה הלכות בעניני חסר,
וכן דיני סימני ה'בלעטלעך' הנמצאים על האתרוג ,ודיני סימנים ופגיעות
הנעשים על ידי שרצים ותולעים.
אתרוג החסר
ועוד נחלקו הראשונים לענין אתרוג שחסר ממנו ,כמה שיעור החסרון
הפוסל את האתרוג ,שלדעת רש"י וסייעתו ,הוא פסול במשהו ,ואפילו
שאינו נקב מפולש ,ולדעת רבינו חננאל וסייעתו ,אם ניקב נקב מפולש
אז הוא פסול בחסרון משהו ,אבל אם לא ניקב נקב מפולש אינו פוסל
אלא בחסרון כשיעור 'איסר'.
אתרוג שניקב
ט .אתרוג שניקב נקב מפולש מצד לצד ,פסול אפילו א אי חסר בה כלונא,
וכ א ניקב נקב שאינו מפולש מצד לצד אלא שהוא גדול כשיעור מטבע
מי חיי
מוסי שא ניקב נקב שאינו מפולש גדול מט .וכ פסק הרמב") פרק ח' מהלכות לולב הלכה
בחסרו כאיסר ,הוא נחשב כניקב נקב מפולש ז'( ,אלא שהוא מפרש את דברי הגמ' באופ
בחסרו כל שהוא ,וכיו שיש בו חסרו הוא אחר ,שהוא פירש 'ניקב וחסר' ה שני פסולי,
פסול ,כ פירש הרב המגיד ש) הובא בב"י אחד בניקב ואחד בחסר ,כ כתב בב"י כא ,וכ
כא ,(ונמצא דלדעתו צרי תרתי לגריעותא,
ג נקב מפולש וג חסר כל שהוא ,ובאחד כתב הרא"ש )הובא בטור(.
לא יפסל ,אלא א ניקב בחסרו כאיסר הוא
נ .כ הביא בטור ,והוא דעת הראב"ד )בהשגותיו
נחשב כמפולש. על הרמב" ש ,(והוא מפרש שהמשנה איירי
רק בנקב מפולש ,ולכ מה שאמרו ניקב וחסר
נא .הוא דעת רש"י והרמב" בביאור המשנה משהו פסול ,היינו שניקב נקב מפולש וחסר
והגמ' ,והובא לעיל בפתיחה ,וכ הוא דעת משהו ,אז פסול ,וכ מה שאמרו בסיפא ניקב
השו"ע )שהביא דעה זו בסתמא ודעה שניה בלשו ויש ולא חסר כל שהוא כשר ,היינו בנקב מפולש,
וכיו שלא חסר כל שהוא ,כשר ,ובגמרא
אומרי.(
