Page 142 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 142

‫‪Pg: 142 - 5-Back 21-06-16‬‬                  ‫קמח‬

‫דיני האתרוג |‬

                ‫סימ‪ ‬תרמח‬

                                       ‫חסר הנעשה על ידי ענפי האיל‪'  ‬בלעטלע‪'‬‬

‫יג‪ .‬מה שמצוי באתרוגי‪ ‬שה‪ ‬נפגמי‪ ‬מהקוצי‪ ‬שעל האיל‪ ,‬ועל ידי זה ה‪‬‬
‫נחסרי‪ ‬מעט‪ ,‬יש להבחי‪ ‬כי הוא תלוי בשני מצבי‪ ,‬א‪ ‬נקר‪ ‬עור על‬
‫המקו‪ ‬החסרו‪ ,‬דהיינו שנקר‪ ‬גליד בתו‪ ‬הגומאסז‪ ,‬הוא כשר‪ ,‬אפילו שלמעשה‬
‫נחסר מעט מהאתרוג שגדל בתחילת גידולו‪ ,‬וג‪ ‬עכשיו נראה בו גומאסח‪ ,‬מכל‬
‫מקו‪ ‬זה דר‪ ‬גדול‪ ‬שה‪ ‬נפגמי‪ ‬מהקוצי‪ ‬וחוזר ונקר‪ ‬עליה‪ ‬עור ובשרסט‪.‬‬

                              ‫והוא מה שקורי‪' ‬בלעטעל'‪ ,‬שהוא כשר לכתחילה‪.‬‬

‫אבל א‪ ‬נראה שלא חזר ונקר‪ ‬עור על מקו‪ ‬החסרו‪ ,‬הרי דינו כמו א‪ ‬נחסר‬
                  ‫בשאר דברי‪ ,‬ואי‪ ‬שו‪ ‬קולא במה שנחסר על ידי הקוצי‪‬ע‪.‬‬

                                                ‫בלעטעל הנעשה על ידי שר‪' ‬טריפס'‬

‫יד‪ .‬מה שמצוי הרבה באתרוגי‪ ‬שיש עליו סימני‪ ‬שנראי‪ ‬כמו הבלעטלע‪‬‬
‫שנעשו באיל‪ ‬מהקוצי‪ ,‬וה‪ ‬נעשי‪ ‬על ידי שר‪ ‬הנקרא 'טריפס'עא שנכנס‬
‫לתו‪ ‬האתרוג בעודו בקטנותו‪ ,‬והוא מוצ‪ ‬ומייבש את הגליד העליו‪ ,‬ומזה נעשה‬
‫כמו 'בלעטעל'‪ ,‬ולפעמי‪ ‬הוא נראה בחלק התחתו‪ ‬של האתרוג סמו‪ ‬לעוק‪‬‬
‫שיבש הגליד העליו‪ ,‬המנהג להכשירועב‪ ,‬כי הוא נחשב כמו הפגימות הנעשי‪‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫נראה גומא במקו‪ ‬ההוא‪ ,‬ולא נתמלא הגומא‬          ‫סז‪ .‬הנה הרמ"א כתב שצרי‪ ‬שיהיה העור‬
‫על ידי המש‪ ‬גידולו על האיל‪ ,‬וכ‪ ‬הוא בשו"ע‬     ‫'והבשר' קיי‪ ‬בתו‪ ‬הנקב‪ ,‬אבל בט"ז )ס"ק‬
‫התניא )סעי‪ ‬ט'( שעל גבי עור זה יש גומא‬         ‫ד'( השמיט מה שכתב 'והבשר' וכתב רק שנקר‪‬‬
                                               ‫עור האתרוג‪ ,‬וכ‪ ‬בשו"ע התניא )סעי‪ ‬ט'( כתב רק‬
                          ‫וחסרו‪ ‬בגו‪ ‬האתרוג‪.‬‬  ‫שנקר‪ ‬עור‪ ,‬ולא כתב והבשר‪ ,‬ונראה שאי‪ ‬צרי‪‬‬
                                               ‫שיחזור לגדול ש‪ ‬בשר האתרוג‪ ,‬אלא שיעלה‬
‫סט‪ .‬כ‪ ‬כתב ברמ"א בש‪ ‬תרומת הדש‪) ‬סימ‪‬‬          ‫ש‪ ‬קרו‪ ,‬וכ‪ ‬הביא בקונטרס לקיחה תמה )עמוד‬
                                      ‫צ"ט(‪.‬‬    ‫‪ (104‬שכ‪ ‬הוא לפי המציאות שלא יחזור ויגדל‬
                                               ‫בשר האתרוג להשלי‪ ‬החסרו‪ ,‬וזהו כונת‬
‫ע‪ .‬כ‪ ‬כתב הט"ז‪ ,‬וכ‪ ‬במשנ"ב )ס"ק י'(‪ ,‬וסיי‪‬‬     ‫הפוסקי‪ ‬שנקר‪ ‬ש‪ ‬עור‪ ,‬היינו שגליד עבה‬
‫ש‪ ‬שהמו‪ ‬ע‪ ‬טועי‪ ‬בכ‪ ,‬שסוברי‪ ‬שיש‬             ‫ויבש נגלד ש‪ ,‬וזה שומר על הפרי שלא ירקב‬
                                               ‫על ידי החסרו‪ ‬שנעשה על ידי הקוצי‪ ,‬וזהו‬
          ‫קולא כשנעשה הנקב על ידי קוצי‪.‬‬       ‫כונת שו"ע התניא )ש‪ (‬שהאתרוג חוזר לבריאותו‬

‫עא‪ .‬הוא שר‪ ‬קט‪ ‬מאוד וכמעט שאינו נראה‬             ‫על ידי שנקר‪ ‬עליו עור מלמעלה‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪.‬‬
‫לעיני‪ ,‬ויש הרבה מיני‪ ‬משר‪ ‬זה‪ ,‬והוא‬
‫נכנס עמוק בתו‪ ‬הפרח שבתחילת גדילת האתרוג‪,‬‬      ‫סח‪ .‬עיי‪ ‬ט"ז )ס"ק ד'( שכתב 'שאנו רואי‪‬‬
‫והוא אינו מחסר את בשר האתרוג‪ ,‬אלא שהוא‬         ‫שנקר‪ ‬עור האתרוג במקו‪ ‬החסרו‪ ‬הוא‪,‬‬
‫מוצ‪ ‬את הגליד החיצו‪ ‬ועל ידי זה הוא מתיבש‬      ‫רק שיש חסרו‪ ‬וגומא'‪ ,‬נראה מדבריו שעדיי‪‬‬
‫ונשאר סימ‪ ‬כמו בלעטלע‪) ,‬קונטרס לקיחה תמה(‪.‬‬

‫עב‪ .‬כ‪ ‬ראיתי אצל כל בעלי הוראה שהיו‬
   137   138   139   140   141   142   143   144   145   146   147