Page 141 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK

‫‪Pg: 141 - 5-Front 21-06-16‬‬

‫סעי‪ ‬ב | נקב באתרוג קמז‬

‫סימ‪ ‬תרמח‬

‫ובכל אופ‪ ‬אי‪ ‬לחתו‪ ‬את האתרוג לשני‪ ‬ושלשה חלקי‪ ‬ולצאת בו‪ ,‬כי זה פסול‬
‫אפילו בשעת הדחק‪ ,‬כי אינו נקרא 'אתרוג חסר'‪ ,‬אלא 'חתיכת אתרוג'ס‪.‬‬

‫ספק חסר‬

‫יב‪ .‬הרבה פעמי‪ ‬נראה שריטה בתו‪ ‬האתרוג ויש ספק א‪ ‬הוא נחסר על ידי‬
‫השריטה ואי אפשר לעמוד על הבירור‪ ,‬יש לסמו‪ ‬להקל ולהכשירוסא‪ ,‬אבל‬

‫נראה שא‪ ‬יש אתרוג אחר ראוי ליקח אתרוג שאי‪ ‬בו ספק חסרסב‪.‬‬

‫אול‪ ‬א‪ ‬הוא ספק חסר בחוטמו בחודו ממשסג‪ ,‬או שספק חסר בשני‪ ‬או שלשה‬
‫מקומות ברובו של אתרוגסד‪ ,‬ראוי להחמיר ולפסולסה‪ ,‬אבל א‪ ‬הוא ספק חסר‬

‫במקו‪ ‬שיפועו של החוט‪ ,‬יש להקל ולהכשירסו‪.‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫כזה יש להכשיר בפשיטות‪ ,‬ואפשר שאפילו אי‪ ‬צרי‪ ‬לומר‬ ‫צרי‪ ‬שישאר בו שיעור אתרוג‪ ,‬שהוא כביצה‪,‬‬
‫לשואל כזה שיש כא‪ ‬ספק‪ ,‬א‪ ‬הוא בא רק לשאול את‬ ‫והביאו במשנ"ב )ש‪ ‬ס"ק מ"ג(‪.‬‬
‫ההלכה‪ ,‬ויאמר לו רק שהוא כשר‪ ,‬כי מדוע ימעט ממנו‬
‫ס‪ .‬כ‪ ‬כתב ברמ"א )סו‪ ‬סימ‪ ‬תרמ"ט(‪ ,‬והוא מדברי‬
‫את שמחת המצוה כשקשה לו ליקח אחר(‪.‬‬ ‫תרומת הדש‪) ‬חלק ב' סימ‪ ‬נ"ב( שנשאל על‬
‫מעשה שהיה שלקחו אתרוג וחתכו אותו כדי‬
‫סג‪ .‬חזו‪ ‬איש )סימ‪ ‬קמ"ז אות ה' ד"ה הא(‪.‬‬
‫לצאת בו כמה בני אד‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪.‬‬
‫סד‪ .‬אבל א‪ ‬הוא במיעוט האתרוג יש להקל‪,‬‬
‫)חזו‪ ‬איש ש‪ ‬ד"ה ספק(‪.‬‬ ‫סא‪ .‬כ‪ ‬כתב בשו"ע התניא )סעי‪ ‬י'(‪ ,‬ובמשנ"ב‬
‫)ס"ק י"א(‪ ,‬כי בספק יש לסמו‪ ‬על הפוסקי‪‬‬
‫סה‪ .‬כ‪ ‬הוא בחזו‪ ‬איש )ש‪ ‬ד"ה נראה( שיש ספק‬ ‫שחסר שאינו מפולש כשר עד חסרו‪ ‬כאיסר‪ ,‬וכ‪‬‬
‫ספיקא להחמיר‪ ,‬שמא הלכה כדעת הרמב"‪‬‬ ‫כתב בחזו‪ ‬איש )סימ‪ ‬קמ"ז אות ה' ד"ה נראה(‬
‫והר"‪ ‬והריטב"א שפוסלי‪ ‬בכל שהוא‪ ,‬ומיהו יש‬ ‫שבספק חסר יש ספק ספיקא‪ ,‬ספק א‪ ‬הוא‬
‫לומר שכיו‪ ‬שבספק אחד יש ספק ספיקא‬ ‫חסר כלל‪ ,‬וא‪ ‬תמצי לומר שהוא חסר‪ ,‬שמא‬
‫להכשיר‪ ,‬שהרי יש לומר ספק שמא אינו חסר‪,‬‬ ‫הלכה כרבינו חננאל והראב"ד שאי‪ ‬פסול בחסר‬
‫ושמא הלכה כרבינו חננאל להכשיר בחסר מעט‬
‫בלא נקב מפולש‪ ,‬וא‪ ‬כ‪ ‬יש לומר שאינו‬ ‫שאינו מפולש עד שיעור כאיסר‪.‬‬
‫מצטר‪ ‬לספק ספיקא‪ ,‬מכל מקו‪ ‬ראוי להחמיר‬
‫סב‪ .‬כ‪ ‬ראיתי אצל בעלי הוראה שהיו מציעי‪‬‬
‫בספיקו‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪.‬‬ ‫ליקח אתרוג אחר א‪ ‬אפשר‪ ,‬כי אפילו א‪‬‬
‫נאמר שאי‪ ‬בזה פסול מחמת 'חסר'‪ ,‬אבל יש‬
‫סו‪ .‬כ‪ ‬הוא בחזו‪ ‬איש )ש‪ ,(‬כי יש לצר‪ ‬עוד‬ ‫בזה משו‪' ‬זה קלי ואנוהו'‪ ,‬כי למעשה יש בזה‬
‫ספק שמא הלכה כהרי"צ גיאות והר"מ‬ ‫חסרו‪ ,‬ובזמנינו על פי הרוב יש ריבוי אתרוגי‪‬‬
‫שאי‪ ‬חוטמו אלא חודו‪ .‬וא‪ ‬יש שני ספק‬ ‫ואפשר להשיג אחר‪) ,‬אול‪ ‬בכל אופ‪ ‬יש למורה לידע‬
‫חסרות אחת בשיפועו ואחת בגופו‪ ,‬ראוי‬
‫להחמיר‪ ,‬כי על הצד שה‪ ‬חסרות יש לפסול‬ ‫שאפילו א‪ ‬מצוי בשוק עוד אתרוגי‪ ‬יש לפעמי‪‬‬
‫משו‪ ‬חוטמו לדעת הרא"ש‪ ,‬ומשו‪ ‬שני‬ ‫שלשואל קשה להשיג אתרוג אחר‪ ,‬כגו‪ ‬שהוא אד‪ ‬זק‪‬‬
‫שקשה לו החיפוש‪ ,‬וכ‪ ‬בכל אופני‪ ‬הדומי‪ ,‬ולכ‪ ‬באופ‪‬‬
‫מקומות לדעת הרי"‪ ‬גיאות אפילו במיעוט‪.‬‬