Page 137 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 137
Pg: 137 - 5-Front 21-06-16
סעי ב | נקב באתרוג קמג
סימ תרמח
סעיף ב
נקב באתרוג
בפסוק )ויקרא כ"ג ,מ'( 'ולקחתם לכם ביום הראשון ,פרי עץ הדר' ,ולמדו
חכמינו זכרונם לברכה ממה שנאמר הלשון 'ולקחתם' שתהא לקיחה
תמהמו ,והיינו שתהא 'לקיחה שלימה בלא חסרון' ,ונכלל בזה ,שיהיו
המינים שלמים ולא יהיה בהם חסרוןמז ,ויש בדין זה הרבה פרטים מה
נחשב לחסרון ,ותחילה נבאר את דברי המשנה והראשונים ואחר כך
יתבארו ההלכות שנתבארו בפוסקים.
תחילה יש לבאר שיש שני מיני נקבים ,א .נקב שנחסר על ידי זה
מהאתרוג .ב .נקב שלא נחסר כלום ,כגון שתחב מחט בתוך האתרוג
והוציאו ולא חיסר כלום מהאתרוג.
במשנה )דף ל"ד ע"ב( 'ניקב וחסר כל שהוא פסול' ,ובגמרא )דף ל"ו ע"א(
'תני עולא בר חנינא ,ניקב נקב מפולש ,פסולו במשהו ,ואם אינו מפולש,
פסולו בכאיסר'.
ונחלקו הראשונים בביאור דברי המשנה והגמרא ,אם מה שאמרו 'ניקב
וחסר' שניקב ונחסר ממנו על ידי הנקב ,איירי בנקב מפולש דוקא,
ולא יפסול אם אין בו חסרון ,או דוקא באינו מפולש ואז צריך חסרון
משהו ,אבל במפולש פסול אפילו בלא חסרון.
דעת רש"ימח ,שאם ניקב נקב בתוך בשר האתרוג ולא חסר כלל ,אינו
נפסל ,אלא אם ניקב נקב מפולש מעבר לעבר ,ואפילו במשהו ,הרי
הוא פסול ,וכן אפילו לא ניקב נקב מפולש אלא שניקב נקב גדול כאיסר,
הרי הוא פסול.
מי חיי
וזה איירי במשנה ,ולא איירי בנקב מפולש אלא מו .והוא נלמד מהלשו' ולקחת ,'שיש בו שני
בנקב בעובי הבשר .ומה שאמרו בגמרא ד'ניקב תיבות ,לקח ת ,שיקח לקיחה תמה ,כ
נקב מפולש במשהו' ,הוא די אחר לבאר מה
שאמרו בסיפא 'ניקב ולא חסר כשר' ,לזה אמר פירש רש"י )סוכה ד ל"ד ע"ב ד"ה תמה(.
עולא בר חנינא שא לא נחסר כלו ,אז פסולו
רק בנקב מפולש ,וכ מה שאמרו שאינו מפולש מז .כ כתבו התוס' )סוכה ד ל"ד ע"ב ד"ה שתהא(
בכאיסר ,היינו בנקב שאינו מפולש ולא חסר שהוא נלמד מכא ,עיי"ש.
כלו ,והיינו שלרש"י שיי פסול נקב בלא
מח .ד"ה הכי גרסינ) ובד ל"ו ע"א ד"ה תני(,
חסרו. דסבירא ליה ,דנקב וחסר הוא עני אחד,
ולכ אינו נפסל בניקב לבד אלא בניקב ונחסר,
