Page 136 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 136
Pg: 136 - 5-Front 21-06-16 קמב
דיני האתרוג |
סימ תרמח
ולעני מעשה אי ליטלו לכתחילה מצוה ,כי במש כמה ימי הוא יתעפש לגמרי
ויסתלק נויו והידורומה.
מי חיי
כזה ,ואפילו היכא שאי לו אחר יטלנו בלא האחרוני ,כמו שנתבאר לעיל )הערה מ"א( ,וכ
ברכה ,ועיי בספר ארבעת המיני השל) עמוד הדבר לעני האתרוג ששהה בפריז'ידער ,שאינו
קע"ג( מה שהקשה על האגרות משה על הדמיו אלא מקו שהוא מושגח שיעמוד בלחותו ,ולכ
יש להכשירו ,וכ כתב בשו"ת שבט הלוי )חלק
לטריפות. א' סימ קע"ו( לעני מעשה ,וכ כתב ש שאי
בזה פסול כבוש ,כי אינו כבוש במי אלא שהוא
מה .כי כ הוא במציאות העני שאחר כמה ימי מונח במקרר דר שמירה ביבש ,וא שיש לעיי
הוא מתעפש )כאשר ראיתי בעיני באתרוג שהיה לדעת שו"ת כתב סופר )חאו"ח סימ רכ"ז( דטע
כבוש באתרוג משו שיש בו השתנות ממהותו
בפריזער במש שנה ,וכ שמעתי מאנשי שעשו כ.( הטבעי ,ואי עצ הכבישה הוא הפוסל אלא
ההשתנות ,ויש לדו שההנחה במקרר נחשב
ונראה שאפילו א לא יתעפש במש הימי שהשתנה עכ"פ ,מכל מקו דעתו נוטה שא
הבאי ,מכל מקו אי ראוי ליקחו למצוה ,כי רואי שהוא במראיתו וכצורתו הרגילה ,יש
אפילו שנתבאר שאי לפסלו מטע יבש וכבוש, להקל ,אלא שיש להקפיד שלא יפלו עליו מי
כי עדיי הוא עומד בכשרותו ,אבל מכל מקו במש שהותו במקרר ,וכ העלה בשו"ת באר
יש להימנע מזה כי יש בזה כעי' הקרבהו נא משה )חלק ז' קונטרס עלעקטרי"ק סימ נ"ב( שאי
לפחת ,'כי בודאי ג לא יקח למאכל פרי שהיה בזה חשש ,כי בזמנינו שיש מקרר ,שפיר יכול
בפריזער במש שנה תמימה ,כי בודאי כבר להיות כשר ,וכ לעני כבוש כתב ,שא היה
נפג טעמו מבפני ,כמו שעיננו רואות בפירות כרו היטב ע פלעסטיק או ניילא המגיני על
וירקות חיי שמוקפאי בפריזער במש זמ האתרוג מלחות אויר המקרר ,ומשמרי אותו
רב ,שטעמ וריח נמר ,כמו בתפוחי ,ותפוחי מכל נגיעת מי וחלב ושאר משקי שבמקרר,
אדמה ,וכ מיני קישואי כמו אוגערקעס, הרי הוא כשר למצותו ,אול כתב ש שהוא
משתני לטע אחר ואי מתקיימי) ,וא שאנו כבר ראה כמה אתרוגי שהיו מונחי במקרר
והיו מלאי נקודות נקודות אדומי וברודי,
ג רואי דברי שמקופאי בפריזער זמ רב וה עומדי מלא כתמי פסולי) ,אול המשמרו בפריזער
בטוב ,הוא רק בדברי אפויי ומבושלי ,אבל דברי מקפיא ,ימצאנו יפה בהדרו ,אול יתעפש במש כמה
חיי על פי הרוב אחר זמ רב יתקלקל במהותו( ,כמו ימי כמו שיתבאר בהערה הבא(.
שכתב בשו"ת אגרות משה )או"ח חלק א' סימ
קפ"ה( ,וג בשו"ת שבט הלוי )ש (בסו דבריו מד .כ הוא בשו"ת אגרות משה )ש (שכתב
כתב לעני כבוש במי ,שאפילו א נאמר לפסול אתרוג שלא יעמוד בנויו ולחותו
שכבוש במי אינו פוסל מטע כבוש ,אבל א שמנה ימי ,כי הוא כמו אתרוג שנולדו בו סימני
יהיה כבוש במי במש זמ רב יפסל על ידי טריפה ,דאיבעיא בגמ' )ד ל"ו ע"א( ולא איפשטא,
זה ,כיו שהוא מקלקל הרבה כידוע ,ולפי זה ונחלקו הראשוני בהכרעת ההלכה ,וכיו
יש לומר דא דהשהייה בפריזער אינו פוסל שכתבו הפוסקי שיש להחמיר בזה במקו
מחמת דיני כבוש או אתרוג ישנה ,מכל מקו שאפשר )עיי משנ"ב ס"ק י"ז( ,לכ כתב שא
יש לפסול כי הוא מקלקל הרבה ,כידוע, אפשר שימצא אתרוג אחר אי ליטול אתרוג
ושלחתי שאלה זו למורי הגאו ר' יעקב מאיר
שטער שליט"א ,וכתב לי 'דא שמעיקר הדי
יש להכשיר א בודאי אינו בגדר הדר
לכתחילה'.