Page 262 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 262
Pg: 262 - 9-Back 21-06-16
דברי הפוסלי בארבע מיני| רסח
סימ תרמט
ערבה( אין נוטלים אותם אפילו בשעת הדחק ,שמא יבואו לטעות בהם
וליטלם אפילו שלא בשעת הדחקקצח.
ויש בזה כמה חילוקי דינים ,מהו נחשב לשעת הדחק ,ומתי צריך לחזר
אחר המהודר יותר ולברך על של חבירו ,ויתבאר בע"ה בפנים.
נטילת הפסולי בשעת הדחק כשאי כשרי
מ .בשעת הדחק שאי אפשר למצוא מיני כשרי למצות ארבע מיני ,כי אי
נמצא בעיר מיני כשרי כלל ,יכול ליטול אות שה פסולי מחמת שאינ
'הדר' ,ובכלל זה 'יבשי 'אפילו שה יבשי גמורי ,וכ שאר פסולי שיש לה
מו ,ואפילו ביו הראשוקצט ,והסכמת האחרוניר שבמקומות שברוב השני
אי מצוי כשרי יכול ג לבר עליהרא.
מי חיי
מפני צורתו א כשהוא יבש ,אבל לא בשאר קצח .כ דייק בבית יוס בדברי הטור ,וכ
מיני) שעה"צ אות ס"ב בש פוסקי ,(וכ יש הביא בש רבינו ירוח) נתיב ח' חלק ג'
שהקילו ג לבר על הדסי יבשי והובא
ברמ"א ,אבל על אתרוג יבש אי לבר אפילו ד נ"ט ע"א(.
בשעת הדחק כיו שכתוב בו 'פרי ע הדר'
קצט .כיו שפסולי אלו שה מחמת שאינו
מפורש. הדר לא נתפרש בפסוק מפורש שה
פסולי ,וא שכתוב בתורה 'הדר' מכל מקו
אבל במג"א )ס"ק כ"ו( כתב בש תשובת לא פירש הפסוק מהו בגדר 'הדר' ומה אינו
משאת בנימי) סימ י"ז( שג בשאר מיני אפשר בגדר 'הדר' ,אלא פסולי אלו מסר הכתוב
לבר עליה בשעת הדחק כשה יבשי ,וכ לחכמי וה אמרו שה פסולי מחמת שאינו
לעני שאר פסולי ,וכ הסכימו כמה אחרוני, הדר ואפילו בדיעבד ,וה עצמ אמרו שבשעת
באליה רבה )ס"ק כ'( ,ושו"ע התניא )סעי כ"ב(, הדחק כיו שאי אפשר בעני אחר נוטלי
ומברכי על אלו הפסולי כדי שראו בעיניה
ומשנ"ב )ס"ק נ"ח(. ובחכמת שעל ידי זה לא תשתכח תורת ארבע
מיני מישראל ,כ כתב הרא"ש )פרק ג' סימ י"ד(
רא .עיי שו"ע התניא )סעי כ"ג( ,ונראה מדבריו וכביאור שו"ע התניא )סעי כ"ב( בדבריו ,ויסוד
שכיו שלא היה מצוי ש כלל לולבי הדברי מוזכר בר") ד י"ג ע"ב ד"ה ומיהו( שכתב,
והדסי לחי ,לכ הקילו ש כדעת הרא"ש 'אבל הכתוב לא פרט בהדר כלו אלא סת
לבר עליה ,אבל בשאר מיני שמצוי מידי ואמר שתהא מצוה זו מהודרת ומסרה לחכמי.'
פע לחי ,לא רצו לסמו על הרא"ש לעני
ברכה ,וג נראה מדבריו שבמקומות שהלחי ר .בשו"ע כתב שאי מברכי עליה ,כיו שאי
מצוי ,ועל ידי איזה מקרה נעשה באותה שנה נוטלי אות אלא לזכר בעלמא כדי שלא
שלא היו הלחי מצוי ,אי מקילי כדעת תשתכח תורת לולב מישראל ,אכ ברמב") פרק
הרא"ש ,כי רגילי לבר ברכה זו ואי בזה חשש ח' הלכה א'( פסק להקל לבר על לולב יבש
שכחה) ,וא שאי מפורש כ בדברי הרב מכל מקו כ בשעת הדחק ,כי בלולב מתקיי קצת 'הדר'
נראה מדבריו ,שכתב שא לא היו מברכי עליה בשעת
