Page 259 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK

‫‪Pg: 259 - 9-Back 21-06-16‬‬

‫סעי‪ ‬ה | הפסולי‪ ‬בשאר ימי‪ ‬רסה‬

‫סימ‪ ‬תרמט‬

‫פסולי ראשו‪ ‬ביו‪ ‬טוב שני‬

‫לח‪ .‬נחלקו הראשוני‪‬קפד לעני‪ ‬אות‪ ‬הפסולי‪ ‬שנתבאר שפסולי‪ ‬רק ביו‪‬‬
‫ראשו‪ ‬א‪ ‬פסולי‪ ‬ביו‪ ‬טוב שני של גליות בחו‪ ‬לאר‪.‬‬

‫והכרעת הפוסקי‪‬קפה הוא שלכתחילה א‪ ‬אפשר לקיימו בקל‪ ,‬כגו‪ ‬שיטול של‬
‫חבירו שיש לו לולב ואתרוג כשרקפו במתנה על מנת להחזירקפז‪ ,‬יהדר בזה‪ ,‬אבל‬

‫אי‪ ‬צרי‪ ‬לטרוח עבור זהקפח‪.‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫מחמת שהוא יו‪ ‬הראשו‪ ,‬שנאמר 'ולקחת‪‬‬ ‫שישאיר ממנו כשיעור אתרוג‪ ,‬כי אנו אומרי‪‬‬
‫לכ‪ ‬ביו‪ ‬הראשו‪) ,'‬שו"ע התניא סעי‪ ‬כ"א(‪.‬‬ ‫שהוקצה רק השיעור הראוי לנטילה ולא יותר‪,‬‬
‫אבל דעת הריטב"א )ד‪ ‬ל"ו ע"ב( ושאר פוסקי‪‬‬
‫קפה‪ .‬בשו"ע כתב שפסולי ראשו‪ ‬נוטלי‪ ‬בשני‪,‬‬ ‫שכתבו לגבי עצי סוכה שהוקצה הכל אפילו מה‬
‫אבל ברוכי לא מברכינ‪ ,‬וכבר הקשו‬ ‫שיותר מכדי הכשר סוכה‪ ,‬כל שכ‪ ‬דעת‪ ‬כא‪‬‬
‫האחרוני‪ ‬על זה דממה נפש‪ ,‬א‪ ‬יש לפניו‬ ‫שהוקצה כל האתרוג אפילו מה שהוא יותר‬
‫כשר‪ ,‬למה לא יקח אותו‪ ,‬וא‪ ‬אי‪ ‬לפניו כשר‬
‫הרי הוא שעת הדחק וג‪ ‬ביו‪ ‬הראשו‪ ‬נוטלי‪‬‬ ‫משיעורו‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪.‬‬
‫הפסולי‪ ‬בלא ברכה )כמו שנתבאר בסעי‪ ‬ו'(‪ ,‬וכ‪‬‬
‫הקשה בחידושי הגרעק"א‪ ,‬וכתב ש‪ ‬שמצא‬ ‫קפד‪ .‬דעת הראב"ד בתמי‪ ‬דעי‪) ‬סימ‪ ‬רכ"ז(‪ ,‬וכ‪‬‬
‫קושיא זו בשו"ת פני יהושע )חלק א' סימ‪ ‬ג'(‪,‬‬ ‫הוא דעת הרא"ש )פרק ג' סימ‪ ‬ג'( וכ‪ ‬כתב‬
‫וש‪ ‬תיר‪ ‬שביו‪ ‬הראשו‪ ‬צרי‪ ‬לטרוח מאוד‬ ‫הטור שיו‪ ‬טוב שני לדיד‪ ‬הוא כיו‪ ‬טוב ראשו‪‬‬
‫כדי שיהיה לו מיני‪ ‬כשרי‪ ,‬וא‪ ‬לא עלה בידו‬ ‫ממש‪ ,‬כיו‪ ‬שתקנו יו‪ ‬טוב שני מחמת הספק‬
‫אפילו על ידי הטירחא נוטל הפסולי‪ ‬בלא‬ ‫שמא הוא יו‪ ‬ראשו‪ ,‬צרי‪ ‬לנהוג בו מחמת‬
‫ברכה‪ ,‬אבל ביו‪ ‬טוב שני אי‪ ‬צרי‪ ‬לטרוח הרבה‬
‫הספק כל החומרות של יו‪ ‬טוב ראשו‪.‬‬
‫בשביל הברכה‪ ,‬וכ‪ ‬העתיק במשנ"ב )ס"ק נ'(‪.‬‬
‫אול‪ ‬דעת הרמב"‪) ‬פרק ח' מהלכות לולב הלכה‬
‫קפו‪ .‬כ‪ ‬הוא לשו‪ ‬הרמ"א‪' ,‬וא‪ ‬יש לחבירו‬ ‫ט'( דכיו‪ ‬שאנו בקיאי‪ ‬בקביעות החודש‬
‫לולב ואתרוג'‪ ,‬עיי‪ ‬בע‪ ‬השדה )כא‪(‬‬ ‫ויודעי‪ ‬אנו שיו‪ ‬השני הוא חול‪ ,‬ואי‪ ‬אנו‬
‫שכתב לדייק מדברי הרמ"א שיקח את כל‬ ‫נוהגי‪ ‬בו קודש אלא שלא לזלזל במנהג‬
‫המיני‪ ‬מחבירו‪ ,‬ולא יקח רק אתרוג או רק‬ ‫אבותינו שהיו בזמ‪ ‬שמקדשי‪ ‬על פי הראיה‪,‬‬
‫לולב‪ ,‬כי ניחא לחבירו במצוה שלמה‪ ,‬וצ"ע מנ"ל‬ ‫שאז לא היה הדבר תלוי בידיעת חשבו‪ ‬קביעות‬
‫לדיוק כזה‪ ,‬כי אדרבה נראה שא‪ ‬יש לו לולב‬ ‫החדשי‪ ,‬ולכ‪ ‬אי‪ ‬אנו מצוי‪ ‬אלא שלא לזלזל‬
‫של עצמו יקח את שלו‪ ,‬והאתרוג יקח משל‬ ‫בעיקר קדושת היו‪ ,‬ולפיכ‪ ‬אנו מקדשי‪ ‬על‬
‫חבירו במתנה‪ ,‬כי כל כמה שיוכל להדר שיהיה‬ ‫הכוס ומברכי‪ ‬זמ‪ ‬ביו‪ ‬טוב שני כמו ביו‪ ‬טוב‬
‫ראשו‪ ,‬אבל לעני‪ ‬דברי‪ ‬שאינ‪ ‬מעיקר קדושת‬
‫שלו ממש עדי‪ ‬טפי‪.‬‬ ‫היו‪ ,‬אלא שה‪ ‬מצות הנוהגות באותו היו‪‬‬
‫בלבד‪ ,‬כגו‪ ‬כל פסולי ראשו‪ ,‬אי‪ ‬צרי‪ ‬לנהוג‬
‫קפז‪ .‬כ‪ ‬כתב הרמ"א‪ ,‬וכפירוש הט"ז )ס"ק י"א(‬ ‫ולהחמיר בה‪ ‬ביו‪ ‬טוב שני‪ ,‬כי לא יהיה זלזול‬
‫דאיירי על ידי מתנה על מנת להחזיר‪ ,‬וכ‪‬‬ ‫ליו‪ ‬טוב שני כלל‪ ,‬כיו‪ ‬שאי‪ ‬מצות אלו תלויות‬
‫בעיקר קדושת היו‪ ,‬שהרי לא תלה הכתוב‬
‫כתב במשנ"ב )ס"ק נ"א(‪.‬‬ ‫מצות נטילת לולב מחמת שהוא יו‪ ‬טוב‪ ,‬אלא‬

‫ועל פי המבואר בשו"ת פני יהושע )שהובא‬
‫בהערה הקודמת( שביו‪ ‬טוב שני אי‪ ‬צרי‪ ‬לטרוח‬