Page 256 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK

‫‪Pg: 256 - 8-Front 21-06-16‬‬ ‫רסב‬

‫דברי‪ ‬הפוסלי‪ ‬בארבע מיני‪| ‬‬

‫סימ‪ ‬תרמט‬

‫ובדיעבד א‪ ‬כבר נטלו למצוה בלא הסרת ניקור העכברי‪ ,‬יחזור וינקר את‬
‫המקו‪ ‬המאוס ויטלנו שוב בלא ברכהקעד‪.‬‬

‫בא מכח פסול ‪8‬‬

‫לו‪ .‬מה שנתבאר שאתרוג שנקבוהו עכברי‪ ‬מועיל להסיר את מקו‪ ‬הניקור‬
‫ויהיה כשר בשאר ימי‪ ,‬הוא רק באופ‪ ‬זה שהאתרוג כשר מתחילתו אלא‬
‫שהעכברי‪ ‬קלקלוהו ונמאס‪ ,‬אבל באות‪ ‬הפסולי‪ ‬שה‪ ‬מחמת עצ‪ ‬האתרוג‪,‬‬
‫כגו‪ ‬שהיה עליו שינוי מראה‪ ,‬או שהוא יבש‪ ,‬אי‪ ‬מועיל להסיר את המקו‪ ‬שיבש‬
‫כדי להכשירו‪ ,‬הואיל והוא בא מכח פסול‪ ,‬אינו חוזר להכשירו על ידי ההסרהקעה‪.‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫כשר‪ ,‬וכ‪ ‬נראה מדברי שו"ע התניא )ש‪ ‬סעי‪‬‬ ‫י"ח(‪ ,‬ושו"ע התניא )סעי‪ ‬כ'(‪ ,‬ומאמר מרדכי )ס"ק‬
‫כ"ד‪ ,‬וכא‪ ‬סעי‪ ‬כ'( שהביא את שני ההלכות‪ ,‬ג‪‬‬ ‫ט'(‪ ,‬וא‪ ‬שהט"ז )ס"ק ח'( חולק על הרמ"א‬
‫די‪ ‬קילו‪ ‬שמותר‪ ,‬וג‪ ‬די‪ ‬א‪ ‬הסיר את הפסול‪,‬‬ ‫ומחמיר א‪ ‬בהסרת המקו‪ ‬המאוס‪ ,‬כבר חלקו‬
‫הרי הוא פסול‪ ,‬שלכאורה ה‪ ‬שני הלכות‬
‫סותרות‪ ,‬ונראה שזה טע‪ ‬החילוק שלעני‪‬‬ ‫עליו האחרוני‪ ,‬עיי‪ ‬שעה"צ )אות ל"ה(‪.‬‬
‫הקילו‪ ‬כתב 'וחזר מראיה‪] ‬ל[מראה כל‬
‫האתרוג'‪ ,‬הרי שהוא מכשיר רק כאשר מראיה‪‬‬ ‫קעד‪ .‬מדברי המג"א )ס"ק י"ח( משמע שבדיעבד‬
‫כמראה כל האתרוג ואי‪ ‬ניכר בו הקילו‪ ,‬לכ‪‬‬ ‫יצא‪ ,‬וכ‪ ‬נראה שהסכי‪ ‬בשו"ע התניא‬
‫אי‪ ‬שיי‪ ‬לית‪ ‬בו פסול מחמת שבא מכח פסול‪,‬‬ ‫)סעי‪ ‬כ'(‪ ,‬אול‪ ‬מהגר"א ואליה רבה משמע‬
‫כי אי‪ ‬כא‪ ‬שינוי שבא מכח פסול‪ ,‬כי מראהו‬ ‫שהוא לעיכובא‪ ,‬וא‪ ‬לא הסיר את המקו‪‬‬
‫כמראה כל האתרוג‪ ,‬אבל כא‪ ‬יש שינוי במקו‪‬‬ ‫המאוס הרי הוא פסול מעיקר הדי‪ ,‬ולכ‪ ‬הכריע‬
‫הקילו‪ ‬שהוא חסר‪ ,‬ולכ‪ ‬הוא פוסל כי הוא בא‬ ‫בשעה"צ )אות ל"ד( שיחזור ויטלנו אחר הסרת‬
‫מכח פסול‪ .‬ובמשנ"ב )ש‪ ‬ס"ק נ"ג‪ ,‬וכא‪ ‬ס"ק ל"ח(‬
‫ציי‪ ‬לסתירה זו‪ ,‬ולא הכריע בדבר‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪ ,‬ועיי‪‬‬ ‫המקו‪ ‬המאוס‪ ,‬בלא ברכה‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪.‬‬
‫בחיי‪ ‬וברכה )אות ר"מ( לעני‪ ‬לולב עקו‪‬‬
‫ובהגהת המו"ל ש‪ ,‬והובא לעיל סימ‪ ‬תרמ"ה‬ ‫קעה‪ .‬כ‪ ‬כתב הרמ"א‪ ,‬והנה האחרוני‪ ‬הקשו‬
‫על דברי הרמ"א‪ ,‬שבשו"ע )סימ‪ ‬תרמ"ח‬
‫)הערה קצ"ז(‪.‬‬ ‫סעי‪ ‬י"ד( כתב שמותר לקל‪ ‬חזזית או כל מראה‬
‫אבל עדיי‪ ‬צ"ע‪ ,‬כי לפי דברי הבכורי יעקב‬ ‫פסול‪ ,‬והוא כשר לכתחילה‪ ,‬ולכאורה הוא סותר‬
‫נמצא דהשו"ע והרמ"א איירי שאינו חות‪ ‬לגמרי‬ ‫את דברי הרמ"א כא‪ ,‬ואכ‪ ‬הגר"א כתב שהשו"ע‬
‫את שטח האתרוג שש‪ ‬הפסול‪ ,‬אלא שחות‪‬‬ ‫ש‪ ‬חולק על הרמ"א כא‪ ,‬וג‪ ‬הרמ"א עצמו‬
‫ומקל‪ ‬רק את החלק היבש והמנומר‪ ,‬והחילוק‬ ‫דייק בלשונו ש‪ ‬והוסי‪ ‬על דברי השו"ע וכתב‬
‫הוא א‪ ‬נשאר שינוי מראה או לא‪ ,‬לפי זה יקשה‬ ‫'לאחר שנקל‪ ‬ולא חסר כלו‪ ,'‬והיינו שחולק‬
‫דברי הרמ"א כא‪ ‬דלאו רישיה סיפיה‪ ,‬כי התחיל‬ ‫וסובר שדוקא א‪ ‬לא חסר כלו‪ ,‬אבל א‪ ‬חסר‬
‫בניקור העכברי‪ ‬שמועיל לחתו‪ ‬את המקו‪‬‬ ‫על ידי זה‪ ,‬פסול‪ ,‬כיו‪ ‬שבא מכח פסול‪ ,‬אבל‬
‫המאוס ואז יחזור להכשרו‪ ,‬ועל זה הוסי‪ ‬שאי‪‬‬ ‫בבכורי יעקב )ס"ק כ"ה( כתב לחלק שש‪ ‬איירי‬
‫מועיל לחתו‪ ‬פסול שבעצ‪ ‬האתרוג כגו‪ ‬יבש‬ ‫שאי‪ ‬ניכר מקו‪ ‬הקילו‪ ‬כי חזר למראה אתרוג‬
‫ומנומר‪ ,‬וא‪ ‬נאמר דאיירי שחות‪ ‬רק את המקו‪‬‬ ‫לגמרי‪ ,‬וכא‪ ‬איירי שחת‪ ‬את הפסול‪ ,‬ואז ניכר‬
‫מקו‪ ‬החת‪ ‬על כ‪ ‬הוא פסול‪ ,‬ולכ‪ ‬הסיק )כא‪,‬‬
‫וש‪ ‬ס"ק ל"ט( שא‪ ‬ניכר מקו‪ ‬הקילו‪ ‬צ"ע א‪‬‬