Page 251 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 251

‫‪Pg: 251 - 8-Back 21-06-16‬‬

‫סעי‪ ‬ה | הפסולי‪ ‬בשאר ימי‪ ‬רנז‬

                                                       ‫סימ‪ ‬תרמט‬

                                         ‫]ג[ נסדק כהימנק )ש‪ ‬סעי‪ ‬ז'(קלא‪.‬‬
                        ‫]ד[ לולב שראשי העלי‪ ‬כפופי‪) ‬ש‪ ‬סעי‪ ‬ט'(קלב‪.‬‬
‫]ה[ הדס היבש ששלשה עלי‪ ‬העליוני‪ ‬כמושי‪) ‬סימ‪ ‬תרמ"ו סעי‪ ‬ט'(קלג‪.‬‬

                                  ‫]ו[ אתרוג החסר )סימ‪ ‬תרמ"ח סעי‪ ‬ב'(קלד‪.‬‬
                                                 ‫]ז[ אתרוג שניקב )ש‪(‬קלה‪.‬‬

                    ‫]ח[ אתרוג שנימוח כל בשרו מבפני‪) ‬ש‪ ‬סעי‪ ‬ד'(קלו‪.‬‬
                        ‫]ט[ אתרוג שנסדק באופ‪ ‬שנפסל )ש‪ ‬סעי‪ ‬ה'(קלז‪.‬‬

              ‫]י[ אתרוג שנטלה פיטמתו )ש‪ ‬סעי‪ ‬ז'( כשאי‪ ‬לו אחרקלח‪.‬‬
                               ‫]יא[ אתרוג שניטל עוקצו )ש‪ ‬סעי‪ ‬ח'(קלט‪.‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫קלה‪ .‬כ‪ ‬מבואר בטור כא‪ ,‬וכ‪ ‬הביא בדרכי‬            ‫שפסול לדיעה אחת בודאי יש להכשירו בשאר‬
‫משה )אות ה'( בש‪ ‬רבינו ירוח‪) ‬תולדות‬              ‫הימי‪ ,‬כי בודאי הגמרא לא כונה לכל‬
‫אד‪ ‬וחוה נתיב ח' חלק ג' ד‪ ‬נ"ט ע"ד(‪ ,‬וכ‪ ‬משמע‬     ‫הפירושי‪ ,‬א‪ ‬כ‪ ‬הרי הוא ספק דרבנ‪ ,‬ויכול‬
‫מהרמ"א כא‪ ‬שדוקא שנקבוהו עכברי‪ ‬פסול‬              ‫ליטלו בשאר הימי‪ ,‬ועיי‪ ‬ש‪ ‬שא‪ ‬יש לו‬
‫מחמת מיאוס‪ ,‬אבל מחמת הנקב עצמו אינו‬               ‫שלשה לולבי‪ ,‬ובכל אחד יש פסול רק לשיטה‬
‫פסול בשאר ימי‪ ,‬כ"כ בשו"ע התניא )סעי‪ ‬י"ז‪,‬‬        ‫אחת‪ ,‬שממה נפש‪ ‬יש לו לולב אחד כשר‪ ,‬יכול‬
‫וסעי‪ ‬י"ט אות ז'‪ ,‬ובסימ‪ ‬תרמ"ח סעי‪ ‬י"ד(‪ ,‬ומשנ"ב‬  ‫ליטלו בודאי‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪ ‬עוד בס"ק י"ב‪ ,‬ועיי‪‬‬
                                                  ‫בשו"ע התניא )ש‪ ‬סעי‪ ‬י'( שא‪ ‬העלה העליו‪‬‬
                                      ‫)ס"ק ל"ז(‪.‬‬  ‫לבד אינו כפול אפילו מתחילת ברייתו הרי הוא‬
                                                  ‫פסול רק מטע‪' ‬לקיחה תמה'‪ ,‬ולכ‪ ‬הוא כשר‬
‫קלו‪ .‬שו"ע התניא )סעי‪ ‬י"ט אות ח'‪ ,‬וסימ‪ ‬תרמ"ח‬
                                 ‫סעי‪ ‬י"ב(‪.‬‬                                          ‫בשאר ימי‪.‬‬

‫קלז‪ .‬כ‪ ‬כתב בדרכי משה )אות ה'( בש‪ ‬רבינו‬          ‫קלא‪ .‬מג"א )סימ‪ ‬תרמ"ה ס"ק ו'(‪ ,‬בכורי יעקב )ש‪‬‬
‫ירוח‪) ‬תולדות אד‪ ‬וחוה נתיב ח' חלק ג' ד‪‬‬              ‫ס"ק י"ח(‪ ,‬ושו"ע התניא )ש‪ ‬סעי‪ ‬י"ב(‪.‬‬
‫נ"ט ע"ד(‪ ,‬וכ‪ ‬הסכי‪ ‬בשו"ע התניא )סעי‪ ‬י"ט אות‬
‫ט'‪ ,‬ובסימ‪ ‬תרמ"ח סעי‪ ‬י"ד(‪ .‬אול‪ ‬בלבוש )סימ‪‬‬      ‫קלב‪ .‬שו"ע התניא )סעי‪ ‬י"ט אות ה'(‪ ,‬ועיי‪ ‬מה‬
‫תרמ"ח סעי‪ ‬ה'( כתב שהוא מטע‪ ‬הדר‪ ,‬וכ‪ ‬כתב‬         ‫שכתב בסימ‪ ‬תרמ"ה )סעי‪ ‬כ'( שדוקא‬
                                                  ‫כשאינו יכול למצוא לולב אחר בקל‪ ,‬וכל זה א‪‬‬
                    ‫בחיי אד‪) ‬כלל ק"נ סעי‪ ‬ג'(‪.‬‬   ‫רק ראשי העלי‪ ‬כפופי‪ ,‬אבל א‪ ‬ה‪ ‬כפופי‪‬‬
                                                  ‫עד לאמצע‪ ‬הרי ה‪ ‬פסולי‪ ‬אפילו בשאר ימי‪,‬‬
‫קלח‪ .‬נחלקו הפוסקי‪ ‬בטע‪ ‬פסול ניטלה‬                ‫עיי‪ ‬מה שנתבאר בסימ‪ ‬תרמ"ה )סעי‪ ‬ט' אות ס"ו(‪.‬‬
‫פטמתו‪ ,‬דעת הרמ"א כא‪ ‬שהוא מטע‪‬‬
‫שאינו 'לקיחה תמה'‪ ,‬וא‪ ‬כ‪ ‬כשר בשאר ימי‪,‬‬          ‫קלג‪ .‬כ‪ ‬הוא הכרעת הפרי מגדי‪) ‬משבצ"ז סימ‪‬‬
‫אבל במג"א )ס"ק י"ז( הביא דעת המגיד משנה‬           ‫תרמ"ו ס"ק י"א(‪ ,‬וכ‪ ‬פסק בשו"ע התניא )ש‪‬‬
‫)פרק ח' מהלכות לולב הלכה ז'( שהטע‪ ‬משו‪‬‬
‫שאינו הדר‪ ,‬ונראה שהסכי‪ ‬כ‪ ‬לדינא )עיי‪‬‬                       ‫סעי‪ ‬י'(‪ ,‬ועיי‪ ‬במשנ"ב )ש‪ ‬ס"ק כ"ז(‪.‬‬

‫בדבריו בסימ‪ ‬תרמ"ח ס"ק ט' ובמה שכתבנו לעיל ש‪‬‬                                   ‫קלד‪ .‬רמ"א כא‪.‬‬

‫הערה רל"א בסוגר ליישב את דבריו(‪ ,‬וכ‪ ‬הסכי‪‬‬
   246   247   248   249   250   251   252   253   254   255   256