Page 248 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 248
Pg: 248 - 8-Front 21-06-16 רנד
דברי הפוסלי בארבע מיני|
סימ תרמט
סעיף ד
משמשי עבודה זרה
לולבי של משמשי עבודה זרה
ל .לולבי או שאר מיני הגדלי באיל הנטוע לפני עבודת כוכביקיח ,וכ
אות הגדלי בגנות של משמשי העובדי כוכבי) שהגינה נדבו לש עבודה זרה
והפירות שייכי למשמשיהקיט( ,מותר ליקח מה בחינ ,אבל בשכר אי ליטול מה,
כיו שאסור להנות את משמשי העובדי כוכביקכ.
וא לא נדבו את הגינה לש עבודה זרה אלא שהוא שייכת רק למשמשיה ,מותר
ליקח מה ארבע המיני אפילו בשכר ,וא הגינה אינה עומדת בחצר העבודה
זרה והמעות מגיע רק לכהני ולא לצרכי העבודת גילולי ,יש להקל בכל אופקכא.
שלא ליקח לכתחילה מגנות הע"ז
לא .ואפילו שנתבאר שמותר ליקח ארבעת המיני מהגינות שלפני העבודת
כוכבי ומשמשיה ,מכל מקו לכתחילה א יש אחרי לא יטול מה,
ואפילו שאינ יפי כמותקכב.
מי חיי
קיט .משנ"ב )ס"ק כ"ו( ,בביאור דברי השו"ע קיח .כל זה בזמ הזה שאי הנכרי משתחוי
שהתיר כא ליטול מה ,ונראה שאפילו לאיל) רמ"א ,ועיי שו"ע התניא סעי י"ד( ,אבל
בשכר מותר ,ויש ליישבו ע המבואר ביורה משהתחילו לעבוד את האיל הרי הוא נאסר
דעה סימ קמ"ג סעי ג' ובש") ס"ק ה'( ועטרת כדי עבודה זרה שנתבאר לעיל )רבינו ירוח
זקני שדוקא בחינ מותר ולא בשכר ,ולדעת תולדות אד וחוה נתיב ח' חלק ג' ,ד נ"ח ע"ג( ,ואות
הט"ז )ס"ק ה'( אפילו החזקת טובה בעלמא הלולבי והפירות שהיו אז על האיל נאסרי
אסור ,ולזה תיר שש איירי שהגינה נדבו לש לכתחילה לגבוה דמאיס ,אבל הגידולי שגדלי
העבודה זרה והמעות למשמשיה ,ואסור להנות אחר כ אסורי א להדיוט ,כמבואר ביו"ד )סימ
קמ"ה סעי א'( ,כ כתב הט"ז )ס"ק ה'( וכביאור
את משמשיה ,עיי ש. הלבושי שרד )אות י"ט( ,והובא במשנ"ב )ס"ק כ"ח(.
קכ .מבואר ביורה דעה בש" וט"ז ,עיי הערה העכו" קצ הגידולי מהאיל הנעבד .א
הקודמת. העכו" קצ את הגידולי מהאיל הנעבד ונתנו
לישראל ,יש מקילי שנחשב לביטול ומותר
קכא .כ מבואר ברמ"א ביורה דעה ש ,והובא אפילו לגבוה ,ואינו מאיס כי נשתנה שינוי גדול,
במשנ"ב )ס"ק כ"ו(.
)פרמ"ג משבצ"ז ס"ק ה' בביאור דברי הט"ז ,והביאו
קכב .ספר חסידי) סימ תל"ח( ,והביאו במג"א
)ס"ק י"ד( ובמשנ"ב )ס"ק כ"ז( ,וזה לשונו, במשנ"ב ס"ק כ"ח(.
