Page 245 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 245
Pg: 245 - 8-Front 21-06-16
סעי ג | ערלה ,טבל ונוי סוכה רנא
סימ תרמט
מי חיי
אינו אוסר בדיעבד ,וא נגע ידיחנו שלשה פעמי ,ועיי"ש נאסרו בדיעבד ,והעלה שאי בזה אלא אזהרה
בהמאיר לאר אות ל"ב שמקורו טהור מדברי רבינו לכתחילה ,אבל בדיעבד אי כא חשש איסור,
טורדוס הלוי בספר רב חיי בחידושיו ליומא ד ע"ז ,והוא והו"ד בפתחי תשובה )יו"ד סימ קט"ז ס"ק ד'( ,אבל
עצמו העלה ש שיש לחלק בי רוח רע לרוח רע ולא כל בשדי חמד בסו דבריו לא הסכי להיתר זה,
כיו שהגאו החיד"א בשיורי ברכה )סימ קט"ז אות
הרוחות שוות ,עיי"ש ,ועפ"ז אולי אי להקל על ידי הדחה(. י'( חולק על השבות יעקב והעלה לדינא שאסור
אפילו בדיעבד) ,וכ היה מעשה אצל הגר"א שפע אחת
ובע השדה )ס"ק י"ט( נשאל באחד שהניח
האתרוג תחת מיטתו שיש עליה בסוכה ,וכתב הניחו צנו תחת המטה ,וחת אותו לחתיכות קטנות שלא
ש כמה מהטעמי שכתבנו למעלה ,ועוד
הוסי על פי מה שאמרו בספרי מהקובלי יכשלו בו בני אד ,הובא בבינת אד שיובא לקמ בסמו.(
הראשוני) הרמ"ע מפאנו מאמר מעי גני חלק ב',
ב .שיש לחלק בי המטות של זמ חז"ל
ומגלה עמוקות פרשת האזינו ,וכ הביא החיד"א בספר למיטות שלנו ,שבמיטות של זמ חז"ל היו
ראש דוד פרשת אמור ,ועיי בבני יששכר דרוש י"ג( מחיצות המטה עד הקרקע ,ובזה הוא שאמרו
שיש בו רוח רע ,משא"כ במטות שלנו שפתוחות
שארבע מיני אלו אי שר שולט עליה, מלמטה ,יש לומר שתחת המטה בטל לגבי
ומתגדלי רק בהשגחתו ית"ש ,ובודאי לא תוכל
רוח רע לשרות על אתרוג שהניח תחת המטה, הבית.
ומשונה הוא מכל מאכל ,ומכל שכ שהיה מונח
תחת המטה בסוכה ,שעל פי הזוהר הק' ג .כי יש לומר 'שומר מצוה לא ידע דבר רע'
ד'שכינתא פרישא גדפהא עליה' ,אי שו רוח ואי לחוש על הרוח רע שעל האתרוג ,כמו
רע שורה על האוכלי שתחת המטה ש ,ומכל שנתבאר בסימ תנ"ה )סעי א' בהגה( שאי צרי
שכ על האתרוג וראוי לאכילה ,וא שלכתחילה לשפו מפני המת את ה'מי שלנו' המיוחד
אי להניח לולב תחת המטה ש משו ביזוי ללישת המצות ,כי שומר מצוה לא ידע דבר רע,
מצוה ,אבל בדיעבד אי חשש ,ועיי"ש שכתב וק"ו בכא שמקילי בדיעבד אפילו בלא מצוה,
להקל אפילו בשאר אוכלי שהיו תחת המטה וא הוא מצוה אי חשש סכנה כלל) ,וכ הביא
בסוכה ,שאינ נאסרי ,ודי בהדחה ג' פעמי,
ג בש שו"ת לב י סימ ט"ו(.
)אבל דבריו צ"ע קצת במה שהסיק הלכה על פי דברי
הזוה"ק שלא נאמרו להלכה לעני זה ,ומה יאמר א אחד ד .שבחכמת אד) בינת אד שער או"ה סימ ס"ג(
הניח ביצה קלופה ושו קלו בלינת לילה בסוכה ,וכי כתב שאוכלי חיי) שאינ מבושלי (אינ
אינו נאסר ,וכמו כ היש בסוכה שבודאי צרי ליטול ידיו
שחרית ,ואפילו שיש בסוכה במקו קדוש תחת כנפי נאסרי כשהיו תחת המטה.
השכינה ,כי לא מצאנו הפרש ביניה ,אלא ביו הכיפורי
כתב בכ החיי סימ ד' ס"ק י"ד בש מהר"י צמח ה .א ידיח את האתרוג שלשה פעמי הוא
שנוטלי רק עד קשרי האצבעות כי הקליפה אינו חזקה תקנה להסיר ממנו הרוח רע ,שדי חמד )ש
מחמת קדושת היו ,וכ בתשעה באב אינה מקפדת כל סוד"ה העולה( על פי דברי המשנ"ב )סימ ד' ס"ק
כ כי כל היו שלה בעונותינו ,אבל בשינה בסוכה לא י"ד( בש ארצות החיי שיש תקנה להסיר הרוח
מצאנו שאי שורה רוח רע ,אלא מטע שומר מצוה לא רע ממאכלי שנגע בה קוד נטילת ידי
שחרית על ידי הדחה שלש פעמי) ,אבל לא
ידע דבר רע ,כמו שכתבו שאר הפוסקי.(
העלה דבר ברור כל כ בהיתר זה ,כי יתכ שלא אמר זה
קו .כי למעשה מוב מדברי הפוסקי שאינו מ
המובחר ,לכ בזמנינו שיש ריבוי של על כל מי רוח רע ,עיי עוד ש בסו דבריו שכתב
שבהיותו מתעסק ברפואות באחת הערי לרחו בי פגש
ש את הגאו המפורס מוה"ר מאיר לייבוש מלבי זצ"ל
מח"ס ארצות החיי ,והראה לו את ספרו ,וראה ש
בדבריו את מה שכתב שא נגע במאכל קוד נט"י שחרית
