Page 244 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK

‫‪Pg: 244 - 8-Front 21-06-16‬‬ ‫רנ‬

‫דברי‪ ‬הפוסלי‪ ‬בארבע מיני‪| ‬‬

‫סימ‪ ‬תרמט‬

‫אבל בשבת שבתו‪ ‬החג אסור לטלטל‪ ,‬כי אי‪ ‬לה‪ ‬שו‪ ‬תשמישקב‪.‬‬

‫אתרוג שהיה מונח תחת המטה‬

‫כו‪ .‬לא יניח את האתרוג תחת המטה שיש‪ ‬עליו‪ ,‬כי רוח רע שורה על המאכלי‪‬‬
‫שה‪ ‬תחת המטהקג‪ ,‬ואפילו הוא מונח בקופסא ומכוסה בכמה כיסויי‪‬קד‪,‬‬
‫אבל א‪ ‬כבר הניחו ש‪ ,‬יש להקל בדיעבד ליטלו למצוהקה‪ ,‬א‪ ‬אינו מוצא‬

‫אתרוג אחרקו‪.‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫יודע שהוא ערלה )שנתבאר לעיל הערה פ"ה(‪ ,‬מכל‬ ‫וא‪ ‬לא יחדו הרי הוא מוקצה‪ ,‬יש לחלק הרבה‬
‫מקו‪ ‬כיו‪ ‬שלא קבלנו שיטה זו‪ ,‬ובמקומינו הוא‬ ‫בי‪ ‬לולב וערבה לאתרוג של ערלה וטבל‪ ,‬כי‬
‫אסור‪ ,‬אי‪ ‬לו שו‪ ‬תשמיש‪ ,‬והרי הוא כאב‪ ,‬אלא‬ ‫לעני‪ ‬הלולב ‪ ‬כל מיני הלולבי‪ ‬כשרי‪ ‬ליטל‪‬‬
‫שיש לעיי‪ ‬אי‪ ‬יוכל ליטלו ביו‪ ‬טוב כדי לצאת‬ ‫למצוה )היינו כשיש בה‪ ‬כל תנאי כשרות שבסימ‪‬‬
‫בו‪ ,‬שהרי אסור לטלטלו כי הוא מוקצה‪ ,‬וצרי‪‬‬ ‫תרמ"ה(‪ ,‬ולכ‪ ‬לכתחילה לא הקצה דעתו מכל‬
‫לומר שהוא כמו הלולב שאי‪ ‬עליו איסור מוקצה‬ ‫הלולבי‪ ‬שבעול‪ ,‬אפילו שאינו יודע איזה לולב‬
‫ביו‪ ‬טוב )כמו שנתבאר לעיל בהערה הקודמת(‪ ,‬אבל‬ ‫יובא לפניו לצאת בו‪ ,‬אבל לעני‪ ‬האתרוג ‪ ‬כיו‪‬‬
‫בשבת שבחג שנתבאר שמותר לטלטל את‬ ‫שכל האתרוגי‪ ‬ראויי‪ ‬לאכילה‪ ,‬לכ‪ ‬לא הקצה‬
‫האתרוג של מצוה‪ ,‬אתרוג של ערלת חו‪ ‬לאר‪‬‬ ‫דעתו מהאתרוגי‪ ‬הראויי‪ ‬לאכילה‪ ,‬ומה שאינו‬
‫אינו בכלל זה‪ ,‬ואסור לטלטלו‪ ,‬שהרי אסור‬ ‫ראוי לאכילה לא העלה בדעתו ליטלו למצוה‪,‬‬
‫ועכשיו שבא לידו אתרוג כזו ולא יחדו קוד‪‬‬
‫להריח בו‪.‬‬ ‫שבת למצוה‪ ,‬הרי הוא מוקצה‪ ,‬ובזה יתיישבו‬
‫דברי הכפות תמרי‪ ‬מקושיית האחרוני‪ ‬עליו‬
‫קג‪ .‬כמו שנתבאר בפסחי‪) ‬ד‪ ‬קי"ד ע"ב(‪ ,‬ובשו"ע‬
‫)יו"ד סימ‪ ‬קט"ז סעי‪ ‬ה'(‪ ,‬וכ‪ ‬כתב בע‪ ‬השדה‬ ‫)וא‪ ‬שג‪ ‬בזה יש לומר שכיו‪ ‬שמצותו באתרוג לא הסיח‬
‫)ס"ק י"ט( דאפילו שמקילי‪ ‬לעני‪ ‬בדיעבד אי‪‬‬
‫דעתו מכל האתרוגי‪ ‬שבעול‪ ‬אפילו מאות‪ ‬שאינ‪‬‬
‫לעשות כ‪ ‬לכתחילה‪.‬‬
‫ראויי‪ ‬לאכילה‪ ,‬מכל מקו‪ ‬כיו‪ ‬שאינו מצוי אתרוג של‬
‫קד‪ .‬ש"‪) ‬ש‪ ‬ס"ק ד'( בש‪ ‬בית יוס‪ ,‬שאפילו‬
‫המאכל מכוסה בכמה כיסויי‪ ‬יש עליו‬ ‫טבל בחג‪ ,‬יש לומר שלא חשב עליו‪ ,‬וראיה לסברא זו תמצא‬

‫רוח רע‪.‬‬ ‫בשו"ת חת‪ ‬סופר או"ח סימ‪ ‬קפ"ד‪ ,‬שכתב לעני‪ ‬אתרוג‬

‫קה‪ .‬עיי‪ ‬שדי חמד )מערכת ל' כלל קמ"א אות ל"א(‬ ‫שהיה תלוי על הסוכה‪ ,‬שביו‪ ‬טוב ראשו‪ ‬אי‪ ‬לטלו‪ ,‬כיו‪‬‬
‫שהארי‪ ‬בזה אריכות גדולה שנשאל‬
‫בשו"ת בני‪ ‬עול‪ ‬במעשה שהיה שאחד הניח‬ ‫שהוא מוקצה כי הוקצה למצותו ‪ ‬לסוכה‪ ,‬ולכאורה יש‬
‫את האתרוג תחת המטה שהיו ישני‪ ‬עליו‪,‬‬
‫ונשאל שכיו‪ ‬שאינו ראוי לאכילה‪ ,‬לא קרינ‪ ‬ביה‬ ‫סברא לומר שכיו‪ ‬שהוא ראוי לצאת בו ידי מצוה לא הקצה‬
‫'לכ‪ '‬ודומה לאתרוג של טבל‪ ,‬וכתב ש‪ ‬כמה‬
‫צדדי‪ ‬להקל בש‪ ‬ספר עולת יצחק )להגאו‪‬‬ ‫דעתו מכל האתרוגי‪ ‬שבעול‪ ,‬וג‪ ‬הבעלי‪ ‬שלו לא הוקצו‬

‫מהרי"‪ ‬ציוני זצ"ל‪ ,‬סימ‪ ‬נ"ה(‪.‬‬ ‫דעתו מזה‪ ,‬והרי הוא כאילו התנה עליו שאינו בודל ממנו‬

‫א‪ .‬שבשו"ת שבות יעקב )חלק ב' סימ‪ ‬ק"ה(‬ ‫בבי‪ ‬השמשות כי יתכ‪ ‬שיקחנו למצוה‪ ,‬אלא ודאי שכיו‪‬‬
‫נשאל א‪ ‬נת‪ ‬אוכלי‪ ‬ומשקי‪ ‬תחת המטה אי‬
‫שמשונה אתרוג זה מכל האתרוגי‪ ‬שבעול‪ ‬כיו‪ ‬שהוא‬

‫תלוי על הסוכה‪ ,‬לא אמרינ‪ ‬שלא הקצה דעתו מזה‪ ,‬והב‪.(‬‬

‫קב‪ .‬פשוט שאתרוג של ערלת חו‪ ‬לאר‪ ‬הוא‬
‫מוקצה בשבת‪ ,‬כי אי‪ ‬לו שו‪ ‬תשמיש‪ ,‬כי‬
‫אפילו שיש מי שמתיר בזה ליתנו לחבירו שאינו‬