Page 239 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK

‫‪Pg: 239 - 8-Back 21-06-16‬‬

‫סעי‪ ‬ג | ערלה‪ ,‬טבל ונוי סוכה רמה‬

‫סימ‪ ‬תרמט‬

‫סעיף ג‬

‫ערלה‪ ,‬טבל ונוי סוכה‬

‫לולב האסור בהנאה לעול‪‬‬

‫יט‪ .‬לולב או אחד משאר מיני‪ ‬שהיה עליה‪ ‬איסור הנאה לעול‪ ,‬הרי ה‪‬‬
‫פסולי‪ ‬לצאת בה‪ ‬ידי מצוה‪ ,‬כיו‪ ‬שהמיני‪ ‬צריכי‪ ‬שיהיה לה‪ ‬שיעור‬
‫כדי לצאת בה‪ ,‬ודבר האסור בהנאה לעול‪ ‬הרי הוא עומד לשריפה ואינו נחשב‬

‫שיש לו שיעורעח‪.‬‬

‫איסור הנאה שיש לו צד היתר‬

‫כ‪ .‬א‪ ‬אינ‪ ‬אסורי‪ ‬בהנאה לעול‪ ‬ממש‪ ,‬דהיינו שיש לה‪ ‬איזה צד היתר‪,‬‬
‫בלולב הדס וערבה‪ ,‬ה‪ ‬פסולי‪ ‬רק ביו‪ ‬הראשו‪‬עט‪ ,‬אבל בשאר ימי‪ ‬הרי‬

‫ה‪ ‬מותרי‪‬פ‪.‬‬

‫אבל אתרוג האסור באכילה פסול למצוה כל שבעה ימי‪ ,‬אפילו שמותר‬
‫בהנאה פא‪.‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫עח‪ .‬שו"ע כא‪ ,‬ומבואר מדי‪ ‬לולב של עבודה‬ ‫בעצמו אלא שהוא נדר ממנו הנאה‪) ,‬שו"ע התניא‬
‫זרה לקמ‪.‬‬
‫סעי‪ ‬ט"ז‪ ,‬אלא שיש לעיי‪ ‬למה הוצר‪ ‬להארי‪ ‬כל כ‪‬‬
‫עט‪ .‬דכיו‪ ‬שעכשיו ה‪ ‬אסורי‪ ‬בהנאה הרי אינו‬ ‫בביאור טע‪ ‬ההיתר בשאר ימי‪ ,‬שהרי בתחילת דבריו כתב‬
‫נחשב 'שלכ‪ ,'‬אבל בשאר ימי‪ ‬מותר‪,‬‬ ‫שהוא פסול מחמת שאינו נחשב 'לכ‪ ,'‬והיה לו לכתוב הטע‪‬‬
‫ואינו נחשב שנהנה בנטילתו לש‪ ‬מצוה‪ ,‬דמצות‬ ‫כיו‪ ‬שבשאר ימי‪ ‬אי‪ ‬פסול 'לכ‪ ,'‬וכמו שכתב הרשב"א‬
‫עצמו בתחילת התשובה‪ ,‬שביו‪ ‬ב' בודאי יוצא‪ ,‬ולא הארי‪‬‬
‫לאו ליהנות ניתנו‪.‬‬ ‫בביאור הטע‪ ‬כי הוא מבואר לכל שאי‪ ‬פסול 'לכ‪ '‬בשאר‬
‫ימי‪ ,‬וצ"ע‪ ,‬ואולי יש לומר שהוא למד בטע‪ ‬פסול לולב‬
‫פ‪ .‬הוא מבואר ממה שנתבאר לקמ‪ ‬בדי‪ ‬עבודה‬ ‫המודר ממנו הנאה ביו‪ ‬הראשו‪ ‬לאו משו‪ ‬שאינו נחשב‬
‫זרה של גוי‪ ,‬עיי‪ ‬ט"ז )ס"ק ג'(‪ ,‬שו"ע התניא‬ ‫שהוא 'שלכ‪ ,'‬אלא שהבי‪ ‬שיש דרש אחר בתיבת 'לכ‪'‬‬
‫)סעי‪ ‬י"ב(‪ .‬והטע‪ ‬בזה דכיו‪ ‬שאינ‪ ‬ראויי‪‬‬ ‫שצרי‪ ‬שיהיה ראוי לכ‪ ‬לכל דרכי הנאתו‪ ,‬וא‪ ‬כ‪ ‬אינו מדיני‬
‫לאכילה‪ ,‬אי‪ ‬הפסול שלה‪ ‬בגו‪ ‬הלולב‪ ,‬כי לא‬ ‫'שלכ‪ ,'‬וזה פסול ג‪ ‬בשאר ימי‪ ,‬כמו שיתבאר לעני‪ ‬אתרוג‬
‫נאסר אלא לדבר חיצוני ממנו‪ ,‬כמו ההנאה שאינו‬ ‫האסור בהנאה בעצמותו‪ ,‬ולכ‪ ‬הוצר‪ ‬ליישב הטע‪ ‬מדוע לא‬
‫בגו‪ ‬הלולב ממש אלא בחיצוניתו‪ ,‬כי עצמותו‬ ‫שיי‪ ‬פסול זה בשאר ימי‪ ,‬אבל בתשובת הרשב"א עצמו וכ‪‬‬
‫אינו צרי‪ ‬שריפה‪ ,‬ונמצא שיש לו שיעור‪ ,‬וכיו‪‬‬ ‫בשאר פוסקי‪ ‬מבואר הטע‪ ‬כיו‪ ‬שהוא איסורי הנאה הרי‬
‫הוא נחשב שאינו שלו שהרי אינו יכול לעשות בו צרכיו‪,‬‬
‫שאי‪ ‬פסול 'שלכ‪ '‬בשאר ימי‪ ‬כשר למצוה‪.‬‬ ‫שאינו יכול לקדש בו אשה‪ ,‬ולכ‪ ‬הוא נחשב שאינו שלו‪ ,‬ולכ‪‬‬

‫פא‪ .‬כ‪ ‬מבואר בשו"ע )סעי‪ ‬ה'( והוא דעת‬ ‫בשאר ימי‪ ‬שאי‪ ‬חסרו‪ ‬בזה‪ ,‬הרי הוא כשר(‪.‬‬
‫הרמב"‪) ‬פרק ח' מהלכות לולב הלכה ב'(‪ ,‬עיי‪‬‬