Page 239 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 239
Pg: 239 - 8-Back 21-06-16
סעי ג | ערלה ,טבל ונוי סוכה רמה
סימ תרמט
סעיף ג
ערלה ,טבל ונוי סוכה
לולב האסור בהנאה לעול
יט .לולב או אחד משאר מיני שהיה עליה איסור הנאה לעול ,הרי ה
פסולי לצאת בה ידי מצוה ,כיו שהמיני צריכי שיהיה לה שיעור
כדי לצאת בה ,ודבר האסור בהנאה לעול הרי הוא עומד לשריפה ואינו נחשב
שיש לו שיעורעח.
איסור הנאה שיש לו צד היתר
כ .א אינ אסורי בהנאה לעול ממש ,דהיינו שיש לה איזה צד היתר,
בלולב הדס וערבה ,ה פסולי רק ביו הראשועט ,אבל בשאר ימי הרי
ה מותריפ.
אבל אתרוג האסור באכילה פסול למצוה כל שבעה ימי ,אפילו שמותר
בהנאה פא.
מי חיי
עח .שו"ע כא ,ומבואר מדי לולב של עבודה בעצמו אלא שהוא נדר ממנו הנאה) ,שו"ע התניא
זרה לקמ.
סעי ט"ז ,אלא שיש לעיי למה הוצר להארי כל כ
עט .דכיו שעכשיו ה אסורי בהנאה הרי אינו בביאור טע ההיתר בשאר ימי ,שהרי בתחילת דבריו כתב
נחשב 'שלכ ,'אבל בשאר ימי מותר, שהוא פסול מחמת שאינו נחשב 'לכ ,'והיה לו לכתוב הטע
ואינו נחשב שנהנה בנטילתו לש מצוה ,דמצות כיו שבשאר ימי אי פסול 'לכ ,'וכמו שכתב הרשב"א
עצמו בתחילת התשובה ,שביו ב' בודאי יוצא ,ולא הארי
לאו ליהנות ניתנו. בביאור הטע כי הוא מבואר לכל שאי פסול 'לכ 'בשאר
ימי ,וצ"ע ,ואולי יש לומר שהוא למד בטע פסול לולב
פ .הוא מבואר ממה שנתבאר לקמ בדי עבודה המודר ממנו הנאה ביו הראשו לאו משו שאינו נחשב
זרה של גוי ,עיי ט"ז )ס"ק ג'( ,שו"ע התניא שהוא 'שלכ ,'אלא שהבי שיש דרש אחר בתיבת 'לכ'
)סעי י"ב( .והטע בזה דכיו שאינ ראויי שצרי שיהיה ראוי לכ לכל דרכי הנאתו ,וא כ אינו מדיני
לאכילה ,אי הפסול שלה בגו הלולב ,כי לא 'שלכ ,'וזה פסול ג בשאר ימי ,כמו שיתבאר לעני אתרוג
נאסר אלא לדבר חיצוני ממנו ,כמו ההנאה שאינו האסור בהנאה בעצמותו ,ולכ הוצר ליישב הטע מדוע לא
בגו הלולב ממש אלא בחיצוניתו ,כי עצמותו שיי פסול זה בשאר ימי ,אבל בתשובת הרשב"א עצמו וכ
אינו צרי שריפה ,ונמצא שיש לו שיעור ,וכיו בשאר פוסקי מבואר הטע כיו שהוא איסורי הנאה הרי
הוא נחשב שאינו שלו שהרי אינו יכול לעשות בו צרכיו,
שאי פסול 'שלכ 'בשאר ימי כשר למצוה. שאינו יכול לקדש בו אשה ,ולכ הוא נחשב שאינו שלו ,ולכ
פא .כ מבואר בשו"ע )סעי ה'( והוא דעת בשאר ימי שאי חסרו בזה ,הרי הוא כשר(.
הרמב") פרק ח' מהלכות לולב הלכה ב'( ,עיי