Page 237 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 237

‫‪Pg: 237 - 8-Front 21-06-16‬‬

‫סעי‪ ‬ב | שאול ואיסורי הנאה רמג‬

                                                       ‫סימ‪ ‬תרמט‬

‫אפילו שאינו גזול )שאין בו פסול מצוה הבאה בעבירה( עדיין צריך שיהיה‬
                                     ‫שייך להנוטלו‪ ,‬והוא גזירת הכתוב‪.‬‬

‫גם מבואר בפוסקים שיש אופנים שהלולב אכן שייך לו‪ ,‬ועם כל זה‬
‫אינו יוצא בזה מטעם שאינו 'שלכם'‪ ,‬כגון שהוא אסור בהנאה לבעל‬
‫הלולב‪ ,‬אבל לאחרים הוא מותר‪ ,‬ולכן אפילו ש'מצות לאו להנות ניתנו'סג‬
‫ואינו נחשב שהוא נהנה ממנו כשלוקחו לצאת בו ידי חובתו‪ ,‬מכל‬
‫מקום הרי הוא נחשב כאילו אינו שלו‪ ,‬כי אסור לו לעשות עמו צרכו‬

                                                                ‫והנאתו‪.‬‬

‫וכל זה רק ביום הראשון שהוא מן התורה‪ ,‬אבל בשאר ימים יכול אדם‬
          ‫לצאת בלולבו של חבירוסד‪ ,‬וכן בדבר האסור בהנאה רק לו‪.‬‬

‫אבל לולב שאסור בהנאה לכולם‪ ,‬כגון שהוא של עבודה זרה של ישראל‪,‬‬
                                  ‫הרי הוא פסול אפילו בשאר ימיםסה‪.‬‬

‫ויש בזה הרבה חילוקי דינים כאשר יתבאר בע"ה בפנים בסעיפים הבאים‪.‬‬

                                                                       ‫דיני לולב השאול‬

‫טו‪ .‬לולב או שאר מיני‪ ‬שאינ‪ ‬שלו אלא של חבירו‪ ,‬אפילו שלא גזלו ממנו‬
‫אלא ששאלו מחבירו‪ ,‬אינו יוצא בו ידי חובתו ביו‪ ‬הראשו‪ ,‬אבל בשאר‬
‫ימי‪ ‬יכול לצאת בלולבו של חבירוסו‪) .‬ואיירי שהמשאיל אמר בפירוש שהוא נותנו לו‬

‫בתורת שאלה כדי לצאת בו סז‪ ,‬אבל א‪ ‬נת‪ ‬לו בסת‪ ‬כדי לצאת בו ולא פירש כונת הנתינה‪,‬‬

                                          ‫א‪ ‬בשאלה או במתנה‪ ,‬יתבאר לקמ‪ ‬אות י"ז(‪.‬‬

                                                                  ‫חבירו נתנו לו במתנה‬

‫טז‪ .‬א‪ ‬חבירו נתנו לו במתנה‪ ,‬יכול לצאת בו אפילו ביו‪ ‬הראשו‪ ,‬וכ‪ ‬א‪‬‬
‫נתנו לו ב'מתנה על מנת להחזיר' מועיל‪ ,‬והוא נחשב שהוא שלוסח‪,‬‬

  ‫ולכתחילה צרי‪ ‬הנות‪ ‬לפרט בפירוש שנות‪ ‬לו ב'מתנה על מנת להחזיר'סט‪.‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫סז‪ .‬כ‪ ‬נראה בפרי מגדי‪) ‬א"א ס"ק ח'(‪ ,‬ובכורי‬         ‫סג‪ .‬כדאמרינ‪ ‬בראש השנה ד‪ ‬כ"ח ע"ב‪.‬‬
                            ‫יעקב )ס"ק ט"ו(‪.‬‬
                                               ‫סד‪ .‬גמ' )ד‪ ‬כ"ט ע"ב(‪ ,‬דכיו‪ ‬שהוא רק מדרבנ‪‬‬
‫סח‪ .‬גמ' ד‪ ‬מ"א ע"ב‪ ,‬שו"ע סימ‪ ‬תרנ"ח סעי‪‬‬       ‫זכר למקדש‪ ,‬לא החמירו בה כל כ‪ ‬שיהיה‬
                                        ‫ד'‪.‬‬
                                                        ‫צרי‪ ‬לכ‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪ ‬בתוס' )ד"ה בעינ‪.(‬‬
‫סט‪ .‬פרמ"ג )א"א ס"ק ח'(‪ ,‬בכורי יעקב )ס"ק ט"ו(‪,‬‬
                         ‫משנ"ב )ס"ק ט"ו(‪.‬‬                   ‫סה‪ .‬כמו שיתבאר לקמ‪ ‬סעי‪ ‬ה'‪.‬‬

                                                   ‫סו‪ .‬במשנה וגמ' ד‪ ‬כ"ט ע"ב‪ ,‬ושו"ע כא‪.‬‬
   232   233   234   235   236   237   238   239   240   241   242