Page 232 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 232

‫‪Pg: 232 - 8-Front 21-06-16‬‬                     ‫רלח‬

‫דברי‪ ‬הפוסלי‪ ‬בארבע מיני‪| ‬‬

                ‫סימ‪ ‬תרמט‬

                                                               ‫בדיעבד כשקצ‪ ‬הישראל‬

‫ט‪ .‬בדיעבד א‪ ‬קצ‪ ‬הישראל בעצמו מקרקע הגוי‪ ,‬ברשותו של הגוילח‪ ,‬יכול‬
                 ‫לצאת בו ידי מצות ארבעה מיני‪ ,‬וג‪ ‬יכול לבר‪ ‬עליולט‪.‬‬

‫ודוקא בחו‪ ‬לאר‪ ,‬אבל באר‪ ‬ישראל שחייב בתרומות ומעשרות‪ ,‬נמצא שנעשה‬
‫טבל על ידי קציצת הישראל‪ ,‬כיו‪ ‬שנחשב שנעשה המירוח ביד ישראל‪ ,‬ומתחייב‬
‫בתרומות ומעשרות על ידי זהמ‪ ,‬ודעת הרבה פוסקי‪ ‬שלא יצא אפילו בדיעבד‬
‫א‪ ‬לא הפריש ממנו תרומה ומעשר מאתרוג אחרמא‪ ,‬לכ‪ ‬לא יצא בו עד שיפריש‬

                               ‫תרומות ומעשרות כדי‪) ‬כמו שנתבאר לקמ‪ ‬סעי‪ ‬ג'(‪.‬‬

‫ומכל מקו‪ ‬א‪ ‬עדיי‪ ‬לא נת‪ ‬לנכרי את המעות קוד‪ ‬שקצצו‪ ,‬יצא בדיעבדמב‪.‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫בעבירה‪) ,‬ובזה כתב ליישב דברי רש"י בסוכה ד‪ ‬ל' ע"א‬  ‫לח‪ .‬כי א‪ ‬לא נת‪ ‬לו הגוי רשות לקצ‪ ‬משדהו‬
                                                   ‫ולקחו מעצמו בגזילה‪ ,‬הרי הוא בודאי גזול‪,‬‬
‫ד"ה מאי שמשמע שרק בגנוב מישראל אסור‪ ,‬שהוא‬          ‫שהרי הוא עצמו גזל‪ ‬על קיצו‪ ‬האתרוג מהגוי‪,‬‬
                                                   ‫דקיי"ל )חו"מ סימ‪ ‬שנ"ט סעי‪ ‬א'( גניבת עכו"‪‬‬
‫לשיטתו‪ ,‬עיי"ש(‪ ,‬אבל לדעת הרמב"‪) ‬פרק א'‬            ‫אסורה‪ ,‬כ‪ ‬כתב משנ"ב )ס"ק י( ועיי‪ ‬שעה"צ‬
‫מהלכות גניבה הלכה א'( שגניבת עכו"‪ ‬אסור מ‪‬‬
‫התורה‪ ,‬א‪ ‬כ‪ ‬דינו לעני‪ ‬מצוה הבאה בעבירה‬                                                   ‫)אות ט'(‪.‬‬
‫כמו גניבת ישראל ואי‪ ‬חילוק ביניה‪) ,‬עיי‪ ‬ש"‪‬‬
                                                   ‫וא‪ ‬כבר קנה את הלולב על ידי קניני גזילה‪,‬‬
‫חו"מ סימ‪ ‬שמ"ח ס"ק ב' בסתירת הרמב"‪ ‬בעני‪ ‬זה‪,‬‬      ‫אפילו שעשה את מעשה קני‪ ‬הגזילה על ידי‬
                                                   ‫הגבהה לצור‪ ‬מצוה‪ ,‬שנתבאר לעיל שבישראל‬
‫בפרק א' מהלכות גזילה ואבידה הלכה ב'(‪ ,‬ולפי זה א‪‬‬   ‫פסול אפילו שאי‪ ‬בזה פסול 'לכ‪ '‬כי הוא כבר‬
‫עשה את מעשה קני‪ ‬הגזילה על ידי מעשה‬                ‫נקנה לו‪ ,‬מכל מקו‪ ‬כיו‪ ‬שהוא מצוה הבאה‬
‫המצוה‪ ,‬אינו יוצא ידי חובתו‪ ,‬כמו לעני‪ ‬גזילת‬        ‫בעבירה כי המצוה מסייע לעבירה אינו יכול‬
                                                   ‫לצאת בו‪ ,‬אבל לעני‪ ‬גוי דעת כמה פוסקי‪‬‬
                                        ‫ישראל‪.‬‬     ‫השלטי גיבורי‪) ‬ד‪ ‬י"ג ע"ב אות ב'( ורבינו ירוח‪‬‬
                                                   ‫)נתיב ח' ח"ג ד‪ ‬נ"ח ע"ב( שאפילו שיש בו איסור‪,‬‬
‫לט‪ .‬כ‪ ‬כתב במג"א )ס"ק ה'(‪ ,‬דמספיקא לא‬              ‫מכל מקו‪ ‬אי‪ ‬בזה משו‪ ‬מצוה הבאה בעבירה‪,‬‬
‫חיישינ‪ ‬לגזולה‪ ,‬וכ‪ ‬כתב במשנ"ב )ס"ק י'(‪.‬‬           ‫והביאו המג"א )סימ‪ ‬תרל"ז ס"ק ג'(‪ ,‬ולפי זה הרי‬
                                                   ‫הוא יוצא א‪ ‬קנאו בקניני גזילה אפילו המצוה‬
‫מ‪ .‬כמו שנתבאר לעיל )הערה ל"ו(‪ ,‬ופשוט שהוא‬          ‫עצמו סייע למעשה הקני‪ ,‬כי הרי הוא נחשב‬
‫רק לעני‪ ‬אתרוג‪ ,‬אבל בלולב הדס וערבה‬                ‫'לכ‪ '‬כי הוא כבר קנאו‪ ,‬וג‪ ‬אי‪ ‬בזה משו‪‬‬
‫אי‪ ‬שיי‪ ‬בה‪ ‬טבל‪ ,‬שהרי אינ‪ ‬ראויי‪ ‬לאכילה‪,‬‬         ‫מצוה הבאה בעבירה‪ ,‬אול‪ ‬במחצית השקל‬
‫ולכ‪ ‬דינ‪ ‬שוה באר‪ ‬ישראל כמו בחו‪ ‬לאר‪.‬‬            ‫)ש‪ (‬כתב שזהו רק לדעת רש"י )סנהדרי‪ ‬ד‪ ‬נ"ז‬
                                                   ‫ע"א ד"ה ישראל( שסובר שגזל עכו"‪ ‬אינו אסור‬
‫מא‪ .‬כמו שיתבאר בע"ה לקמ‪ ‬סעי‪ ‬ה' )אות‬              ‫אלא מדרבנ‪ ,‬משו‪ ‬חילול הש‪) ‬כמו שכתב בש"‪‬‬
‫כ"ג(‪ ,‬וכ‪ ‬פסק בשו"ע התניא )סעי‪ ‬י' וסעי‪‬‬           ‫חו"מ ש‪ ‬ס"ק ב'‪ ,‬ועיי‪ ‬בב"ש אהע"ז סימ‪ ‬כ"ח ס"ק ה'(‪,‬‬
‫ט"ו(‪ ,‬וכ‪ ‬כתב במשנ"ב )ס"ק מ"ה( שפסול אפילו‬         ‫הלכ‪ ‬קליש איסוריה ולא נחשב מצוה הבאה‬
‫בשאר הימי‪ ‬לדעת הרמב"‪) ‬פרק ח' מהלכות לולב‬
‫הלכה ב'(‪ ,‬אול‪ ‬כתב בשעה"צ )ס"ק מ"ה( שיקחנו‬

                                    ‫בלא ברכה‪.‬‬

‫מב‪ .‬כמו שנתבאר לעיל בהערה )ש‪ (‬בש‪ ‬הפרי‬
                                    ‫מגדי‪.‬‬
   227   228   229   230   231   232   233   234   235   236   237