Page 231 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 231

‫‪Pg: 231 - 8-Back 21-06-16‬‬

‫סעי‪ ‬א | גזול וגנוב בארבע מיני‪ ‬רלז‬

                                                       ‫סימ‪ ‬תרמט‬

‫בעצמו את הארבע מיני‪ ‬אפילו ברשותו של הגוילב‪ ,‬ואפילו שלא נת‪ ‬עדיי‪‬‬
‫את המעות לגוילג‪ ,‬כי 'סת‪ ‬העכו"‪ ‬ה‪ ‬גוזלי קרקע'‪ ,‬וכיו‪ ‬ש'קרקע אינה‬
‫נגזלת' נמצא שהקרקע עדיי‪ ‬עומדת בחזקת בעליה הראשוני‪ ,‬ובעת שהישראל‬
‫קוצ‪ ‬מהאיל‪ ‬הרי הוא עושה את 'מעשה הגזילה' ויבוא בגזילה בידו‪ ,‬לכ‪‬‬
‫יקצצנו העכו"‪ ‬שאז הגוי עושה את מעשה הגזילה‪ ,‬ויקנה הישראל ממנולד‪,‬‬

                                                                ‫ויכול לבר‪ ‬עליולה‪.‬‬

‫ויש ליזהר בזה אפילו בחו‪ ‬לאר‪‬לו שרוב‪ ‬של הקרקעות מעול‪ ‬היו של גוי‪,‬‬
                                           ‫כי אפילו בגזילה מגוי‪ ‬נחשב לגזוללז‪.‬‬

                 ‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫מקו‪ ‬כיו‪ ‬שהוא חייב בתרומות ומעשרות נמצא‬        ‫אול‪ ‬כאשר יבוא לידי הישראל אחר שקצצו‬
‫שא‪ ‬הישראל קוצצו הרי הוא נתמרח ביד‬              ‫עכו"‪ ,‬שוב אי‪ ‬עליו די‪ ‬מחובר לקרקע‪ ,‬ומועיל‬
‫ישראל והוא טבל‪ ,‬ובטבל נחלקו הפוסקי‪ ‬א‪‬‬          ‫לו היאוש של הבעלי‪ ‬הראשוני‪ ‬להיות נקנה‬
‫יוצא בו )כמו שיתבאר בע"ה לקמ‪ ‬אות כ"ג(‪ ,‬ולעני‪‬‬  ‫לגנב העכו"‪ ,‬ובהיתר הוא בא לידי הישראל‪,‬‬
‫זה הוא חמור יותר מחשש לולב גזול‪ ,‬כי לעני‪‬‬
‫גזול יתבאר לקמ‪ ‬שבדיעבד יוצא‪ ,‬אבל טבל‬                                      ‫עיי‪ ‬משנ"ב )ס"ק י'(‪.‬‬
‫לכמה דיעות אפילו בדיעבד אינו יוצא )עיי‪ ‬ר"‪‬‬
‫סוכה ד‪ ‬י"ז ע"א ד"ה של(‪ ,‬וג‪ ‬לדעת השו"ע )סעי‪‬‬                               ‫לב‪ .‬מג"א )ס"ק ד'(‪.‬‬
‫ה'( הוא פסול ג‪ ‬בשאר ימי‪ ,‬לכ‪ ‬יזהר‬
‫שהעכו"‪ ‬יקצצנו ואז יהיה נתמרח ביד עכו"‪‬‬         ‫לג‪ .‬שהיה צד לומר שאינו עושה בקציצה את‬
‫ואינו טבל‪ ,‬כ‪ ‬כתב במג"א )ס"ק ד'( בש‪ ‬תשובת‬      ‫'מעשה הגניבה' דכיו‪ ‬שעדיי‪ ‬לא נת‪‬‬
‫ר' בצלאל אשכנזי )סימ‪ ‬ב'(‪ ,‬וכ‪ ‬כתב בכפות‬        ‫המעות לגוי לקנות את האתרוג הרי הוא עושה‬
‫תמרי‪) ‬ד‪ ‬ל"ד ע"ב סו‪ ‬ד"ה של דמאי( שערער על‬     ‫את הקציצה בשביל הגוי ואי‪ ‬הישראל קונה‬
‫מנהג אנשי צפת שהיו לוקטי‪ ‬אתרוגי‪‬‬               ‫אותו בזה‪ ,‬לכ‪ ‬כתב בפרי מגדי‪) ‬א"א ס"ק ד'(‬
‫מפרדסי עכו"‪ ‬בלא הפרשת תרומות ומעשרות‪,‬‬          ‫שאפילו שעדיי‪ ‬לא נת‪ ‬את המעות לעכו"‪ ‬לא‬
‫וחולק על המהרשד"‪) ‬יו"ד סימ‪ ‬קצ"ב( שהקיל‬        ‫יקצו‪ ‬בעצמו‪ ,‬כיו‪ ‬שנמצא שהוא הגוזל‪ ,‬והביאו‬
‫לה‪ ,‬וכתב 'לכ‪ ‬צרי‪ ‬להזהיר ליהודי‪ ‬בעלי‬
‫החזקות שבאר‪ ‬ישראל שחותכי‪ ‬האתרוגי‪ ‬מ‪‬‬                                   ‫בביאור הלכה )ס"ק ד'(‪.‬‬
‫האילנות‪ ,‬ונגמרה מלאכת‪ ‬על יד‪ ,‬שיפרישו‬
                                                ‫לד‪ .‬כי אז כבר הועיל יאוש הבעלי‪ ‬הראשוני‪,‬‬
                                ‫תרומה ומעשר'‪.‬‬   ‫כיו‪ ‬ששוב אינו מחובר לקרקע‪ ,‬ואי‪ ‬שיי‪‬‬
                                                ‫בו 'קרקע אינה נגזלת'‪ ,‬וכמו שנתבאר לעיל‬
‫ועיי‪ ‬בביאור הלכה )ד"ה בי‪ (‬שהביא דעת‬
‫הפרמ"ג )א"א ס"ק ד'( שמשמע מדבריו שלעני‪‬‬                                              ‫)הערה ל"א(‪.‬‬
‫טבל א‪ ‬עדיי‪ ‬לא קנה מהנכרי בדמי‪ ‬קוד‪‬‬
‫קציצת האתרוג‪ ,‬אינו נחשב מירוח ביד ישראל‪.‬‬        ‫לה‪ .‬מג"א )ס"ק ה'(‪ ,‬כיו‪ ‬שהוא רק ספק א‪ ‬היא‬
                                                ‫גזולה‪ ,‬לכ‪ ‬מספיקא לא חיישינ‪ ,‬ואפילו‬
                                                ‫לדעת הט"ז והגר"א )שהובא לעיל הערה י"ג( שאי‪‬‬
                                                ‫לבר‪ ‬אפילו על יאוש ושינוי רשות‪ ,‬כ‪ ‬כתב‬

                                                                             ‫המשנ"ב )ס"ק י"ב(‪.‬‬

‫לו‪ .‬ובאר‪ ‬ישראל צרי‪ ‬ליזהר בו ביותר‪ ,‬כיו‪ ‬לז‪ .‬כ‪ ‬כתב הרמ"א בש‪ ‬אור זרוע )סימ‪ ‬ש"ו(‪,‬‬

‫ומג"א )ס"ק ז'(‪.‬‬                                 ‫שאפילו א‪ ‬הקרקע לא היה גזול‪ ,‬מכל‬
   226   227   228   229   230   231   232   233   234   235   236