Page 227 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 227

‫‪Pg: 227 - 8-Back 21-06-16‬‬

‫סעי‪ ‬א | גזול וגנוב בארבע מיני‪ ‬רלג‬

                                                       ‫סימ‪ ‬תרמט‬

                                                        ‫לבר‪ ‬אחר ייאוש ושינוי מעשה‬

‫ג‪ .‬נחלקו הפוסקי‪ ‬א‪ ‬עשה בו שינוי מעשה וג‪ ‬שינוי רשות או שינוי הש‪‬יג‬
‫א‪ ‬יכול לבר‪ ,‬וספק ברכות להקליד‪ ,‬אול‪ ‬א‪ ‬כבר לקחו אינו צרי‪ ‬ליקח‬
‫אחר‪ ,‬וכל שכ‪ ‬שאי‪ ‬לו לבר‪ ‬א‪ ‬לוקח אחר‪ ,‬כי כבר יצא בלקיחה ראשונה‪,‬‬

                                                         ‫והרי הוא ברכה לבטלהטו‪.‬‬

                                                                  ‫גנוב וגזול בשאר ימי‪‬‬

‫ד‪ .‬ארבעת המיני‪ ‬הגנובי‪ ‬או הגזולי‪ ,‬ה‪ ‬פסולי‪ ‬אפילו בשאר ימי‪ ,‬כי הוא‬
‫מצוה הבא בעבירה‪ ,‬כלומר שבעת שמקיי‪ ‬את המצוה הרי הוא מקיי‪ ‬אותה‬
‫באיסור גזלטז‪ ,‬ולכ‪ ‬הוא פסול אפילו בשאר ימי‪‬יז‪ ,‬אבל א‪ ‬עשה בו שינוי‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫יב‪ .‬שנראה כמבר‪ ‬על העבירה שנזדמנה לידו‬           ‫המלחמות )ד‪ ‬י"ד ע"ב( שחולק על זה וסובר שג‪‬‬
                       ‫)שו"ע התניא סעי‪ ‬ה'(‪.‬‬     ‫אצל מי שלא גזלו ממש שיי‪ ‬מצוה הבאה‬
                                                 ‫בעבירה‪ ,‬כיו‪ ‬שהחפ‪ ‬לא נקנה אצלו שהוא לפני‬
‫יג‪ .‬במג"א )ס"ק ב'( מצדד שא‪ ‬היה יאוש ע‪‬‬          ‫יאוש והגזילה תחת ידו‪ ,‬ועל כ‪ ‬דעת המג"א‬
‫שינוי רשות יכול ג‪ ‬לבר‪ ,‬אול‪ ‬סיי‪ ‬בצ"ע‪,‬‬         ‫שאי‪ ‬להקל בזה‪ ,‬וכ‪ ‬כתב בשו"ע התניא )סעי‪‬‬
‫אול‪ ‬הט"ז )סימ‪ ‬כ"ה ס"ק י"ד( כתב שאפילו בזה‬      ‫ו'(‪ ,‬אבל דעת הרבה אחרוני‪ ‬להקל בזה‪ ,‬והוא‬
‫לא יוכל לבר‪ ,‬וכ‪ ‬כתב הגר"א‪ ,‬וכ‪ ‬נראה‬            ‫דעת האליה רבה )ס"ק ג'( שיש לסמו‪ ‬להקל בזה‪,‬‬
‫שהסכי‪ ‬בביאור הלכה )סימ‪ ‬י"א סעי‪ ‬ו' ד"ה‬         ‫וכ‪ ‬הגר"א מצדד להלכה להקל בזה‪ ,‬אבל אי‪‬‬
                                                  ‫לבר‪ ‬לדעת הגר"א‪ ,‬וכ‪ ‬הוא במשנ"ב )ס"ק ח'(‪.‬‬
                       ‫ולעני‪ ,(‬שאסור לו לבר‪.‬‬
                                                 ‫וכל זה לעני‪ ‬אחרי‪ ‬שלקחוה מ‪ ‬הגנב‪ ,‬אבל‬
‫יד‪ .‬כי מרוב הפוסקי‪ ‬שנתבארו בהערה‬                ‫יורש הרי הוא כמו הגזל‪ ‬ממש לעני‪ ‬זה‪ ,‬כיו‪‬‬
‫הקודמת נראה שאסור לבר‪ ,‬וג‪ ‬דברי‬                 ‫שאינו נחשב לשינוי רשות‪ ,‬כמבואר בחוש‪‬‬
‫המג"א כא‪ ‬אי‪ ‬ברור להיתר‪ ,‬שהרי סיי‪ ‬בצ"ע‪,‬‬        ‫משפט )סימ‪ ‬שנ"ג סעי‪ ‬ד'(‪ ,‬כ‪ ‬כתב בפרי מגדי‪‬‬
‫לכ‪ ‬נראה שספק ברכות להקל ואי‪ ‬לו לבר‪,‬‬
                                                  ‫)א"א ס"ק א'(‪ ,‬והביאו בביאור הלכה )ד"ה אבל(‪.‬‬
      ‫ועיי‪ ‬בשו"ע התניא )כא‪ ‬סעי‪ ‬ה' וסעי‪ ‬ו'(‪.‬‬
                                                 ‫יא‪ .‬כ‪ ‬מבואר בר"‪) ‬ש‪ (‬והובא בב"י‪ ,‬על פי מה‬
‫טו‪ .‬בכורי יעקב )ס"ק ג'(‪ ,‬והובא בביאור הלכה‬       ‫שאמרו בבא קמא )ד‪ ‬צ"ד ע"א( בההיא שגזל‬
                                ‫)ד"ה ומיהו(‪.‬‬     ‫סאה אפילו שקנאו על ידי שינוי מעשה‪ ,‬אינו‬
                                                 ‫יכול לבר‪ ‬על הפרשת חלה והוא נחשב מצוה‬
‫טז‪ .‬כי א‪ ‬הנגזל היה בא לתבעו היה צרי‪‬‬            ‫הבא בעבירה‪ ,‬דכיו‪ ‬שהוא צרי‪ ‬לבר‪ ‬ויש ש‪‬‬
‫להחזיר לו את הגזילה ממש ואינו יכול‬               ‫הזכרת ש‪ ‬שמי‪ ,‬חמור יותר‪ ,‬ואינו יכול לבר‪,‬‬
‫לפטור את עצמו בדמי הגזילה‪ ,‬נמצא שהוא‬             ‫וכ‪ ‬פסק בשו"ע כא‪ ‬שאינו יכול לבר‪ ‬על מעשה‬
‫משתמש בו בגזל‪ ,‬ולכ‪ ‬הוא מצוה הבאה‬                ‫מצוה זו שבא מתחילה על ידי עבירה‪ ,‬אפילו‬
                                                 ‫שאי‪ ‬המצוה מסייע למעשה העבירה‪ .‬ועיי‪ ‬פרי‬
                                       ‫בעבירה‪.‬‬   ‫מגדי‪) ‬סימ‪ ‬תרצ"א משבצ"ז ס"ק ג' ד"ה ברמ"א(‪,‬‬

‫יז‪ .‬כ‪ ‬הוא דעת הרמ"א )לקמ‪ ‬סעי‪ ‬ה'( שפסק‬                                   ‫ובמשנ"ב )ש‪ ‬ס"ק ל'(‪.‬‬
‫כדעת הרא"ש )פרק ג' סימ‪ ‬ג'(‪ ,‬אבל המחבר‬
‫ש‪ ‬פסק כדעת הרמב"‪) ‬פרק ח' מהלכות לולב‬
   222   223   224   225   226   227   228   229   230   231   232