Page 222 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK

‫‪Pg: 222 - 7-Back 21-06-16‬‬ ‫רכח‬

‫דיני האתרוג |‬

‫סימ‪ ‬תרמח‬

‫גודל האתרוג‬

‫קלד‪ .‬האתרוג הכשר למצוה צרי‪ ‬שיהיה גדול בשיעורו כשיעור כביצה‪ ,‬שבשיעור‬
‫זה הרי הוא נחשב שכבר נגמר פריו‪ ,‬אפילו שהוא עדיי‪ ‬בוסרתמח‪ ,‬דהיינו‬
‫שא‪ ‬היה משאירו על האיל‪ ‬היה ממשי‪ ‬לגדול יותר‪ ,‬מכל מקו‪ ‬כיו‪ ‬שיש‬
‫אתרוגי‪ ‬שכבר נגמר גידול‪ ‬בשיעור זה‪ ,‬הוא נחשב שיש עליו ש‪ ‬גמר פריתמט‪.‬‬

‫שיעור האתרוג לפי משקל זמנינו‬

‫קלה‪ .‬ושיעור משקל האתרוג לפי משקל זמנינו‪ ,‬לדעת החזו‪ ‬איש הוא שיעור‬
‫‪ 100‬גר‪ ,‬ולדעת ר"ח נאה ‪ 57.6‬גר‪‬תנ‪ ,‬ונוהגי‪ ‬המורי‪ ‬להורות להחמירתנא‬

‫לפי השיעור הגדול‪ ,‬הואיל ובזמנינו ב"ה מצוי הרבה אתרוגי‪‬תנב‪.‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫הבינוני כשגמר פריו לגמרי‪ ,‬ולפי אותו שיעור‬ ‫תמח‪ .‬עיי‪ ‬בשו"ת חת‪ ‬סופר )חאו"ח סימ‪ ‬קפ"א(‬
‫א‪ ‬גדל עד כביצה כבר ראוי לקרוא עליו פרי‪,‬‬ ‫שהבוסר הוא באיכות‪ ,‬היינו שעדיי‪ ‬אינו‬
‫ועל פי זה כתב שדי בשיעור כביצה של זמנינו‪,‬‬ ‫ראוי לאכילה לגמרי‪ ,‬ואינו תלוי בגודל הפרי‪ ,‬כי‬
‫דא‪ ‬שהביצי‪ ‬נתקטנו כמו שהעיד הצל"ח‬ ‫לעול‪ ‬עיננו רואות אשכולות יפות ומהודרי‪‬‬
‫)פסחי‪ ‬ד‪ ‬קט"ז ע"ב(‪ ,‬מכל מקו‪ ‬הכל לפי הזמ‪,‬‬ ‫ונמצא בתוכ‪ ‬ענבי‪ ‬קטני‪ ‬מאוד‪ ,‬והמה‬
‫וא‪ ‬הביצי‪ ‬נשתנו ונתקטנו ג‪ ‬גידול‬ ‫מתוקי‪ ‬כדבש ומבושלי‪ ‬כל צרכ‪ ,‬ואי‪ ‬אלו‬
‫האתרוגי‪ ‬נשתנו ונתקטנו‪ ,‬ועיי‪ ‬ש‪ ‬שהארי‪,‬‬ ‫בוסר אפילו שלא הגיעו ולא יגיעו לעול‪‬‬
‫וכתב על זה 'החדש אסור מ‪ ‬התורה'‪ ,‬והלל‬ ‫לשיעור פול הלב‪ ,‬כי איכות‪ ‬הוא איכות ענבה‬
‫אמר )פסחי‪ ‬ד‪ ‬ס"ו ע"א( הנח לה‪ ‬לישראל א‪‬‬ ‫שבשלה כל צרכה‪ ,‬וכ‪ ‬ימצא איכות זה באתרוג‬
‫אינ‪ ‬נביאי‪ ‬בני נביאי‪ ‬ה‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪ ‬עוד‪ ,‬וכ‪‬‬ ‫ובכל הפירות‪ ,‬אפילו יהיה גדולי‪ ‬הרבה יהיו‬
‫הסיק בשו"ת בית שלמה )חלק א' או"ח סימ‪ ‬ר"ז(‪,‬‬ ‫בוסר‪ ,‬ואפילו קטני‪ ‬יהיה מבושל כל צרכו‪,‬‬
‫וכ‪ ‬מצדד בביאור הלכה )ד"ה פחות(‪ ,‬אמנ‪ ‬סיי‪‬‬ ‫עיי"ש שחולק על שו"ת חכ‪ ‬צבי )סימ‪ ‬קס"ה(‪.‬‬
‫שלדעת הבכורי יעקב )תוספת ביכורי‪ ‬ס"ק מ"ט‬
‫סוד"ה כתב( נכו‪ ‬לבעל נפש להדר לכתחילה אחר‬ ‫תמט‪ .‬שו"ע כא‪ ‬וכמו שנתבאר לעיל בפתיחה‪.‬‬

‫אתרוג שגדול כשיעור שני ביצי‪.‬‬ ‫תנ‪ .‬ויוסי‪ ‬מעט על השיעור‪ ,‬כי העוק‪ ‬והפיט‪‬‬
‫אינ‪ ‬מצטרפי‪ ‬לשיעור‪ ,‬כ‪ ‬כתב בשיעורי‬
‫תנב‪ .‬כ‪ ‬ראיתי אצל בעלי הוראה‪ ,‬ובאמת כי כל‬
‫מה שנתבאר לעיל בדעת הפוסקי‪‬‬ ‫תורה )סימ‪ ‬ג' הערה מ"ח(‪.‬‬
‫שמקילי‪ ‬בזה הוא רק לדעת הפוסקי‪ ‬שטע‪‬‬
‫פסול אתרוג הקט‪ ‬הוא משו‪ ‬שאינו גמר פרי‪,‬‬ ‫תנא‪ .‬דהנה בשו"ת חת‪ ‬סופר )חאו"ח סימ‪ ‬קפ"א(‬
‫אבל לדעת התוס' )ד‪ ‬ל' ע"א ד"ה משו‪ (‬שיש בו‬ ‫הארי‪ ‬בזה אריכות גדולה לבאר שאי‪ ‬דיני‬
‫עוד טע‪ ‬שצרי‪ ‬שיהיה מינכר לקיחתה‪ ,‬א"כ‬ ‫אתרוג דומה לכל שיעורי התורה‪ ,‬שמשה רבינו‬
‫לא נשתנה שיעור האתרוג לגבי זה וצרי‪ ‬לחוש‬ ‫ע"ה מסר לנו שיעור ביצה שבזמנו‪ ,‬ונאמר‬
‫בו לשיעור הגדול כמו בשארי שיעורי תורה‪ ,‬וכ‪‬‬ ‫שאפילו א‪ ‬יתקטנו הביצי‪ ‬במש‪ ‬הזמני‪‬‬
‫נראה מדברי הטור )סימ‪ ‬תרמ"ט( שבאתרוג החסר‬ ‫האחרוני‪ ‬מכל מקו‪ ‬השיעור לא ישתנה‪,‬‬
‫שכשר בשאר ימי‪ ‬מכל מקו‪ ‬צרי‪ ‬שישאר בו‬ ‫משא"כ באתרוג פרי כתיב בקרא‪ ,‬וכל שלא‬
‫נתגדל כל כ‪ ‬שיהיה ראוי לקרות פרי לא יצא‬
‫ידי חובתו‪ ,‬ושיערו חכמי‪ ‬לפי גודל האתרוג‬