Page 220 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK

‫‪Pg: 220 - 7-Front 21-06-16‬‬ ‫רכו‬

‫דיני האתרוג |‬

‫סימ‪ ‬תרמח‬

‫]ו[ אתרוגי אר‪ ‬ישראל ‪ ‬ז‪ ‬ברוורמ‪ ,‬הוא מאתרוגי אר‪ ‬ישראל שהיו מוחזקי‪‬‬
‫בשעתו לאתרוגי‪ ‬שאינ‪ ‬מורכבי‪ ,‬ולפי המסורת הגה"צ ר' זרח ברוורמ‪ ‬זצ"ל‬
‫שהיה תלמידו של מהרי"ל דיסקי‪ ‬נטע את הזרעי‪ ‬שלקח מהאתרוג שביר‪ ‬עליו‬

‫רבו‪ ,‬בבית בנו בעיר פתח תקוה‪ ,‬ומאז נתפרס‪' ‬אתרוגי ברוורמ‪'‬תלח‪.‬‬

‫אלא שהרוצה להשתמש באתרוגי ברוורמ‪ ‬יש לו לחקור שאכ‪ ‬ה‪ ‬האתרוגי‪‬‬
‫המיוחסי‪ ,‬כי יש מה‪ ‬שלא נשמרו מהרכבה‪ ,‬ולכ‪ ‬יקח רק ממקו‪ ‬מיוחסתלט‪.‬‬

‫קניית האתרוג אצל ישראל‬

‫קלג‪ .‬הסוחרי‪‬תמ שמזדמ‪ ‬לה‪ ‬לקנות אתרוגי‪ ‬משני מקומות‪ ,‬אחד מישראלי‪‬‬
‫ואחד מגוי‪ ,‬ושניה‪ ‬שוי‪ ‬בעניני הכשר‪ ,‬יקנו מהישראל‪ ,‬לקיי‪ ‬מה שכתוב‬
‫בתורה 'או קנה מיד עמית‪'‬תמא‪ .‬אמנ‪ ‬כשהגוי‪ ‬מביאי‪ ‬למכור אתרוג‪ ,‬או שאר‬
‫מצות‪ ,‬לא יזלזלו בה‪ ,‬וית‪ ‬לה‪ ‬מעט יותר מכדי דמיה‪‬תמב‪ ,‬כי א‪ ‬יזלזלו בה‪,‬‬

‫לא יביא‪ ‬בפע‪ ‬אחרת לקנות מידותמג‪.‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫סימ‪ ‬תרמ"ט(‪ .‬ועיי‪ ‬דברי יחזקאל )שינאווא‪ ,‬כתבי‬ ‫לע‪ .‬פע‪ ‬אחת שיצא לי לטייל אתו והזכיר לי‬
‫קודש סימ‪ ‬ל"ח( שפע‪ ‬אחת הגוי‪ ‬הוקירו את‬ ‫בשאלתו א‪ ‬אני נות‪ ‬מי‪ ,‬שאלתי אותו מאיפה‬
‫מחיר האתרוגי‪ ,‬וגזרו שלא יתנו לה‪ ‬יותר‬ ‫אפשר לדעת את הוודאות שזה בלתי מורכב‪ ,‬אז‬
‫מהמחיר של שנה הקודמת‪ ,‬וא‪ ‬לא יניחו‬ ‫ענה לי את תשובתו‪ ,‬ששיי‪ ‬עליו לומר כמו‬
‫השער‪ ,‬אזי לא יקנו מה‪ ‬כלל‪ ,‬ויביאו אתרוגי‪‬‬ ‫ידיעה של מסורה‪ ,‬ובדיוק לשונו קשה לי לקבוע‬
‫ולומר א‪ ‬אמר שיש עליו די‪ ‬כמו במסורה‪ ,‬או‬
‫ממקומות אחרי‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪.‬‬ ‫שאמר בלי הביטוי 'די‪ '‬אלא שזה כמו במסורה'‪,‬‬

‫תמג‪ .‬כ‪ ‬כתב הסמ"ג )עשי‪ ‬מ"ד(‪ ,‬והביא ראיה‬ ‫עכ"ל במכתבו‪.‬‬
‫ממעשה דאביי בגיטי‪) ‬ד‪ ‬מ"ה ע"ב( שאמר‬
‫'לא אבעי לי לזלזולינהו באפה כולי האי'‪,‬‬ ‫תלח‪ .‬עיי‪ ‬בספר מסורת האתרוג )פרק כ"ב(‬
‫והביאו בדרכי משה )סימ‪ ‬תרנ"ח ס"ק ד'(‪ ,‬ובמג"א‪,‬‬ ‫שהארי‪ ‬בעני‪ ‬מסורת זו‪ ,‬וכמה גירסאות‬
‫ועוד אחרוני‪) ‬ריש סימ‪ ‬תרמ"ט(‪ ,‬ומשנ"ב )ש‪.(‬‬ ‫על אמיתות העני‪ ‬שהוא מיוחס למהרי"ל‬
‫ואינו סתירה למה שנתבאר לעיל שצרי‪ ‬לקנות‬ ‫דיסקי‪ ,‬כי יש המכחישי‪ ‬שאינו מיוחס‬
‫מיד עמית‪) ‬כי הרי בודאי איירי שיש לקנות מיד‬ ‫למהרי"ל דיסקי‪ ‬כלל‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪ ‬הכל בהרחבה‪.‬‬

‫ישראלי‪ ‬ש‪ ,‬כי בלא"ה בודאי יקנו מה‪ ‬ולא יזלזלו‬ ‫תלט‪ .‬ש‪.‬‬

‫בה‪ ,‬ולכאורה אמאי לא יקנה אצל הישראל(‪ ,‬דהת‪‬‬ ‫תמ‪ .‬שער הציו‪) ‬אות ע"ו(‪.‬‬
‫איירי שלא בא העכו"‪ ‬למכור אצלו‪ ,‬אלא‬
‫שיודע שאפשר לקנות אצלו‪ ,‬ואי‪ ‬חשש שאתה‬ ‫תמא‪ .‬ויקרא כ"ה‪ ,‬י"ד‪ ,‬ופרש"י )ד"ה וכי(‪' ,‬א‪‬‬
‫מכשילו לעתיד לבוא‪ ,‬לכ‪ ‬יקח אצל ישראל‬ ‫תרצה לקנות קנה מ‪ ‬ישראל חבר‪ ,'‬והוא‬
‫חבירו‪ ,‬אבל כא‪ ‬איירי שהעכו"‪ ‬בא מעצמו‬
‫למכור אתרוג‪ ,‬ואז א‪ ‬יזלזלו בו לא יביא בפע‪‬‬ ‫מהספרא )בהר פרשה ג'(‪.‬‬
‫אחרת‪ ,‬ולכ‪ ‬כמו שמותר לקנות אצל עכו"‪ ‬א‪‬‬
‫תמב‪ .‬אבל לא הרבה יותר מכדי דמיה‪ ,‬כמו‬
‫שנתבאר בסימ‪ ‬ל"ט סעי‪ ‬ז' )משנ"ב ריש‬