Page 215 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 215
Pg: 215 - 7-Back 21-06-16
סעי כא | אתרוג המורכב רכא
סימ תרמח
מסורת זני האתרוגי
קלב .יש כמה מהמיני הידועי שיש לה מסורת מיוחס ,ויש שיש לה מסורת
מפוקפק ,ונזכיר כמה מה ,וקוד שנתחיל יש להקדי שלא בררתי את
הדברי בעצמי אלא על פי מה שראיתי בספרי) כאשר נזכיר בע"ה במקורות( ,לכ
אי לסמו עלי בזה אלא כאשר יעיי במקורות ויברר את הדבריתיד.
]א[ אתרוג קאלבריא יאניוועתטו )כפר חב"ד( ,ה מיוחסי בחזקת בלתי
מורכבי ,והוא כבר מוזכר לשבח בספרי גדולי האחרוניתטז ,אול במש הזמ
הרכיבו הרבה מה ,אול בכמה מקומות שתלו מאות שלא הרכיבו ועשו מה
פרדסי ,וכ שתלו מה בכפר חב"ד וה מיוחסי בחזקת בלתי מורכביתיז.
]ב[ אתרוגי מארוקו ,ה מיוחסי בחזקת בלתי מורכבי ,והוזכר לשבח בספרי
האחרוניתיח ,ואפילו שבמש הדורות יש שפקפקו בזה משו שיש מה שאי
לה גרעיניתיט ,כבר האריכו בזה בספרי האחרוניתכ שאי בזה חשש ,כי כ
מי חיי
תיז .שמעתי מרבותי שבררו הדבר ממקורות א' סימ קי"ח הערה ב'( שכתב' ,והעיקר שלא
נאמני. לסמו על חותמת שאינו מורכב ,רק ליקח
מאיש מהימ שאינו מגדל ועוסק במורכבי כלל
תיח .עיי בכורי יעקב )תוספת ביכורי סו סימ זה( כדי להרויח טפי וכו' ,שכה"ג אי צור לסמו
שכתב 'ובשנה הזאת קבלתי אתרוג על צורת הפרי שאינו מורכב כלל ,שזה אינו
ממראקוא יפה ומהודר בכל מיני הכשר אשר עדיי סימ מובהק ,רק האיש גופא מהימ שאינו
לא ראיתי כמוהו' ,עכ"ל ,וכ בשו"ת ישרי לב )ער מרכיב ,ואז יש לסמו ולבר עליו בלי פקפוק'.
אתרוג( הובא בספר כשרות ארבעת המיני) עמוד
ר"ו( הביא עדות של ששה חכמי המערב יושבי תיד .וסדר המיני שכתבתי כא אינו לפי חזקת
ירושלי עיה"ק משנת תרכ"ד' ,מעול לא שמענו כשרות ,אלא על פי מה שעלה במחשבה
ולא ראינו מי שיערער או פקפק על האתרוגי תחילה ,וג לא הבאתי את כל מיני הזני ,אלא
הנז' וכל ערי המערב מארוקו וע"ת פאס ומקנאס מאות הידועי לכל ,והרוצה להרחיב ידיעתו
וכו' לוקחי מה למצות אתרוג מידי שנה בשנה בעני זה יעיי בספרי העוסקי בעני זה
כי ה מוחזקי בכשרות באי פוצה פה כלל',
והוסי ש שכבר העיד בזה אחד מרבני בפרטות.
שאלוניקי בספרו הגיד מרדכי לר' מרדכי אשיאו
)סימ ה'( על אתרוגי טארודאנט וכל המערב הנזכר, תטו .כדי שיהיו הדברי מדוייקי ,מקור אתרוגי
שה מוחזקי בכשרות ,וראויי לבר עליה בלי יאניווע הוא בקאלבריא ,כי ביאניווע עצמו
שו פקפוק ,וכ הוא בערו השולח) סעי כ"ח( אי צומחי אילני אתרוג ,כי האדמה ש אינה
טובה לגדל אתרוגי ,וא בימי הקדמוני לא
שאתרוגי מראקא ה מוקבלי לכשרי. היו ש אילני אתרוגי ,אלא שהיו מוכרי אותו
ביאניווע ,לכ היו קורי אות' אתרוגי יאניווע',
תיט .כאשר ידוע שכ הורה הרה"ק מצאנז
קלוזנבורג זי"ע בעל שו"ת דברי יציב, כ שמעתי מהבקיאי בדבר.
שפרס לכל בני עדתו לבל יקחו למצוה
תטז .שו"ת חת סופר )או"ח סימ ר"ז( ,והובא
במשנ"ב )ס"ק ס"ה(.