Page 210 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 210

‫‪Pg: 210 - 7-Back 21-06-16‬‬

‫דיני האתרוג |‬                                                            ‫רטז‬

                ‫סימ‪ ‬תרמח‬

‫וכתבו כמה טעמים לפסולם‪ ,‬א‪ .‬כי המורכב אינו נקרא אתרוג כלל‪ ,‬אלא‬
‫הוא בריה בפני עצמה‪ ,‬ולא נקרא פרי עץ הדרשפז‪ .‬ב‪ .‬כי אתרוג אמרה‬
‫תורה ולא מקצת אתרוגשפח‪ .‬ג‪ .‬שהרי הוא כאתרוג חסר‪ ,‬כי החלק של‬
‫המין השני חסר באתרוגשפט‪ .‬ד‪ .‬כי מאוסים למצוה כי נעבדה בהם‬

                 ‫עבירה בהרכבהשצ‪ .‬ה‪ .‬שאין טעם עצו ופריו שוהשצא‪.‬‬

‫ויש בזה הרבה פרטיםשצב‪ ,‬לפי מציאות זמנינו‪ ,‬ויתבארו בע"ה בפנים‬
                                                                ‫בהלכות‪.‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫סופר )חאו"ח סימ‪ ‬קפ"ג( כתב שמי‪ ‬אחר מעורב בו‬   ‫ש‪ ‬שכאשר הציע את דברי חלומו להרב שו"ת‬
    ‫והרי הוא כחציו עבד וחציו ב‪ ‬חורי‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬  ‫מהרש"א אמר לו שדברי חלומות לא מעלי‪‬‬
                                               ‫)סנהדרי‪ ‬ד‪ ‬ל' ע"א(‪ ,‬ועיי‪ ‬ש‪ ‬עוד )סימ‪ ‬י"ד( שחיזק‬
‫שפט‪ .‬כ‪ ‬הוא בשו"ת מהר"‪ ‬אלשי‪) ‬ש‪ ,(‬וכ‪‬‬        ‫עוד את דבריו להחזיק סברתו מהמערערי‪ ‬נגד‬
‫כתב הט"ז )סימ‪ ‬תרמ"ט ס"ק ג'( דחשבינ‪‬‬           ‫פסק זה‪) ,‬ועיי‪ ‬חזו‪ ‬איש כלאי‪ ‬פרק ב' אות ט"ו ד"ה‬
‫לההיא חלק של המי‪ ‬האחר כמא‪ ‬דליתיה‪,‬‬
‫ואשכח שמה שנשאר מחלק האתרוג הוא חסר‪,‬‬           ‫ולפיכ‪ ,‬שיש מקו‪ ‬להסתפק להכשיר אתרוג המורכב בלימו‪‬‬
‫וכתב ש‪ ‬דג‪ ‬בשאר ימי‪ ‬יש לפסול‪ ,‬אפילו‬
‫שחסר כשר בשאר ימי‪ ,‬כיו‪ ‬שיש לחשוש שמא‬         ‫בזמ‪ ‬שהפירי כולו אתרוג‪ ,‬בטעמו וריחו ומראיתו‪ ,‬אבל לעני‪‬‬
‫הרוב מחמת חלק שאינו מי‪ ‬אתרוג‪ ,‬ולא נשאר‬
‫כשיעור מחלק האתרוג‪ ,‬ואסור אפילו בשאר ימי‪.‬‬     ‫האמת היא משתנה בתבניתו הפנימי והחיצוני על ידי‬

‫שצ‪ .‬כ‪ ‬כתב הלבוש )סימ‪ ‬תרמ"ט סעי‪ ‬ד'(‪ ,‬אבל‬            ‫ההרכבה בכמה פרטי‪ ,‬וכבר יצא הדבר לאיסור(‪.‬‬
‫הט"ז )ש‪ ‬ס"ק ג'( הקשה עליו‪ ,‬וכ‪ ‬במג"א‬
                                               ‫שפו‪ .‬שו"ת חת‪ ‬סופר )חאו"ח סימ‪ ‬קפ"ג(‪ ,‬בית‬
  ‫)כא‪ ‬סו‪ ‬ס"ק כ"ג( הקשה על טע‪ ‬זה‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬     ‫מאיר‪ ,‬חיי אד‪ ‬וברכי יוס‪ ,‬ושו"ע התניא‬
                                               ‫)סעי‪ ‬ל"א‪ ,‬ובסימ‪ ‬תרמ"ט סעי‪ ‬כ"ג(‪ ,‬ובבכורי יעקב‬
‫שצא‪ .‬כ‪ ‬כתב בכפות מתמרי‪) ‬סוכה ל"ה ע"א(‪,‬‬       ‫)ס"ק נ"ג‪ ,‬והובא בשעה"צ אות ע"ג( שמה שכתב‬
‫שהקשה על הגמרא דאיתא שהאתרוג‬                   ‫בפני‪ ‬מאירות להכשיר המורכבי‪ ‬הוא כנגד כל‬
‫טע‪ ‬עצו ופריו שוה‪ ,‬הלא הלימו‪ ‬ועוד מיני פירות‬   ‫הפוסקי‪ ,‬ומשנ"ב )ס"ק ס"ה(‪ ,‬וחזו‪ ‬איש )ש‪.(‬‬
‫כאלו ג‪ ‬בה‪ ‬שוה הע‪ ‬להפרי בטע‪ ‬וחריפות‪,‬‬
‫ותיר‪ ‬שעיקר הפרי של הלימו‪ ‬הוא החמו‪‬‬           ‫שפז‪ .‬שו"ת הרמ"א )ש‪ ,(‬וכ‪ ‬כתב במג"א )סו‪‬‬
‫שבתוכו‪ ,‬והוא מרובה על קליפתו‪ ,‬ונמצא דעיקר‬      ‫ס"ק כ"ג(‪ ,‬ושו"ע התניא )סעי‪ ‬ל"א(‪,‬‬
‫פריו הוא חמו‪ ‬ואי‪ ‬עצו חמו‪ ,‬אלא טעמו‬          ‫ובמשנ"ב )ס"ק ס"ה(‪ .‬ועיי‪ ‬שו"ת מהרש"א )או"ח‬
‫כקליפת הפרי‪ ,‬ואינו נקרא טע‪ ‬עצו ופריו שוה‬      ‫סימ‪ ‬י"ג( שהביא בש‪ ‬ספר הגיד מרדכי שהביא‬
‫כי החלק שהוא שוה לטע‪ ‬הע‪ ‬הוא מועט וטפל‬        ‫שראה בכתבי מהר"‪ ‬מטראני זצלל"ה הטע‪‬‬
‫והוא נזרק ואינו נאכל‪ ,‬אבל האתרוג החמו‪‬‬
‫שבתוכו הוא מיעוטו ולא נחשב לפרי והוא הטפל‬                                ‫כיו‪ ‬שה‪ ‬שני מיני‪.‬‬
‫והנזרק‪ ,‬ועיקר פריו הוא קליפתו שהיא גסה ביותר‬
‫ויש בה מרירות וחריפות‪ ,‬והיא הנאכלת והיא‬        ‫שפח‪ .‬שו"ת מהר"‪ ‬אלשי‪) ‬ש‪ ,(‬ועיי‪ ‬בשו"ת‬
‫עיקר הפרי‪ ,‬וטע‪ ‬עצו כטע‪ ‬פריו‪ ,‬וכ‪ ‬יראה‬        ‫הרמ"א )ש‪ (‬שהשואל רצה להכשיר כי יש‬
‫האד‪ ‬דהחמו‪ ‬של אתרוג מועט‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪ ‬עוד‪,‬‬        ‫לומר בלשו‪ ‬הפסוק אתרוג ואפילו מקצת אתרוג‪,‬‬
‫והביאו בשו"ת חת‪ ‬סופר )חאו"ח סימ‪ ‬ר"ז( וכתב‬    ‫כמו שאמרו )חולי‪ ‬ד‪ ‬ע"ט ע"ב( לעני‪' ‬שה אפילו‬
                                               ‫מקצת שה משמע'‪ ,‬כי אדרבה הת‪ ‬להחמיר‬
                                               ‫אמרינ‪ ‬שיש בו מקצת שה להצריכו כיסוי או‬
                                               ‫לחייבו במחצית‪ ,‬ועוד הלכות‪ ,‬אבל לקולא לא‬
                                               ‫אמרינ‪ ,‬עיי"ש עוד טעמי‪ ‬וראיות‪ ,‬ובשו"ת חת‪‬‬
   205   206   207   208   209   210   211   212   213   214   215