Page 205 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 205

‫‪Pg: 205 - 7-Front 21-06-16‬‬

‫סעי‪ ‬יח ‪ ‬כ | שינוי בתואר וצורת האתרוג ריא‬

                                                       ‫סימ‪ ‬תרמח‬

                                                                 ‫אתרוג ע‪ ‬שני פיטמי‪‬‬

‫קיח‪ .‬אתרוג שיש לו שני פטמי‪ ,‬או שני עוקצי‪ ,‬הרי הוא כשר‪ ,‬אלא שא‪‬‬
  ‫נפל אחד מהפיטמי‪ ‬ביו‪ ‬הראשו‪ ‬פסול‪ ,‬ובשאר ימי‪ ‬יש להכשירשסה‪.‬‬

                                                                            ‫אתרוג עקו‪‬‬

‫קיט‪ .‬אתרוג שגידולו עקו‪ ‬ואינו עולה ביושר כלפי מעלה‪ ,‬כשר‪ ,‬כי לא נאמר‬
                                          ‫פסול עקו‪ ‬אלא בלולב בלבדשסו‪.‬‬

                                                       ‫אתרוג שראשו אינו כנגד עוקצו‬

‫קכ‪ .‬אתרוג שאי‪ ‬ראשו מכוו‪ ‬כנגד עוקצו‪ ,‬דהיינו שהוא עקו‪ ‬קצת‪ ,‬אי‪ ‬בכ‪‬‬
‫פסול‪ ,‬אבל לכתחילה טוב להדר שיהיה הפיט‪ ‬מכוונת באמצעו נגד העוק‪‬‬

                                                                         ‫מלמטה שסז‪.‬‬

                                                            ‫אתרוג שגדל באופ‪ ‬משונה‬

‫אתרוג שגדל באופ‪ ‬משונה מאוד‪ ,‬כגו‪ ‬שיוצאי‪ ‬בו כמי‪ ‬אצבעות‪ ,‬ואינו נראה‬
‫כלל כמו האתרוג שאנו רגילי‪ ‬בו‪ ,‬יש לפסול‪ ,‬אבל במקומות שרגילי‪ ‬באתרוגי‪‬‬

                                                            ‫אלו‪ ,‬הרי הוא כשרשסח‪.‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫בחיי‪ ‬וברכה )אות י"ג( בש‪ ‬בית דוד )סימ‪‬‬         ‫שסד‪ .‬כי בטור כתב שהסמ"ג )עשי‪ ‬מ"ד( פסל‬
            ‫תרנ"א(‪ ,‬זכור לאברה‪) ‬או"ח אות א'(‪.‬‬  ‫תיו‪ ,‬וטעמו )מבואר בבית יוס‪ (‬כיו‪ ‬שלא‬
                                                ‫מצינו מי שמכשירו להדיא‪ ,‬לכ‪ ‬יש לומר שאי‪‬‬
‫שסז‪ .‬כ‪ ‬כתב בחיי‪ ‬וברכה )אות ס"ה( בש‪‬‬           ‫מי שחולק על היש אומרי‪ ,‬לכ‪ ‬הוא פסול‬
                         ‫תפארת ישראל‪.‬‬           ‫לדעת הכל‪ ,‬וא‪ ‬שדברי הרמב"‪ ‬עיקר‪ ,‬וכ‪‬‬
                                                ‫פסקו הפוסקי‪ ‬הנ"ל‪ ,‬א‪ ‬על פי כ‪ ‬כתבו‬
‫שסח‪ .‬בשו"ת זבחי צדק )חלק ב' או"ח סימ‪ ‬ל"ז(‬      ‫האחרוני‪ ‬שיש להחמיר כשאפשר‪ ,‬כי ג‪‬‬
‫נשאל בזה וכיו‪ ‬ששיש מקומות שג‪‬‬                  ‫הרוקח )סימ‪ ‬ר"כ( ורבינו ירוח‪) ‬נתיב ח' חלק ג'(‬
‫בזמנינו גדלי‪ ‬אתרוגי‪ ‬כאלו )עיי‪ ‬בחלק התמונות‬   ‫והראב"‪ ‬סוברי‪ ‬כהסמ"ג ופוסלי‪ ,‬ולכ‪ ‬יש‬
‫תמונה ‪ (220216‬אעתיק את לשונו‪' ,‬אתרוג שבאר‪‬‬     ‫להחמיר כשאפשר‪ ,‬כ‪ ‬כתב באליה רבה )ס"ק‬
‫הנכא‪ ‬ה‪ ‬כמו בגדאד בצורתו וסימניו‪ ,‬ויש בה‪‬‬      ‫כ"ט(‪ ,‬והעתיקו במשנ"ב )ס"ק ס"ג(‪ ,‬אבל מדברי‬
‫שנוי אחד‪ ,‬שמחצי האתרוג לצד מעלה לצד‬             ‫שו"ע התניא )סעי‪ ‬כ"ט( נראה שסובר שיש להקל‬
‫החוט‪ ,‬עולה בו אצבעות כמו של בני אד‪ ,‬ממי‪‬‬
‫האתרוג‪ ,‬וימצא באתרוג אחד כמו עשרה או ט"ו‬               ‫בזה‪ ,‬כי לא הביא כלל דעת המחמירי‪.‬‬
‫אצבעות‪ ,‬מה‪ ‬ארוכי‪ ‬ומה‪ ‬קצרי‪ ,‬ועיי‪ ‬ש‪‬‬
‫שנטה קו להכשיר את האתרוג שהוא נחשב כמו‬          ‫שסה‪ .‬כ‪ ‬הוא בבכורי יעקב )ס"ק מ"ז(‪ ,‬וכבר‬
‫אתרוג התיו‪ ‬שכשר‪ ,‬עיי"ש‪ ,‬ואחר תשובתו הביא‬                       ‫נתבאר לעיל )הערה ל"ר(‪.‬‬
‫את תשובת הרב מוהר"ר יוס‪ ‬חיי‪ ‬זצ"ל בעל הב‪‬‬
‫איש חי‪ ,‬שהארי‪ ‬בפסול האתרוג‪ ,‬אול‪ ‬לא מטע‪‬‬       ‫שסו‪ .‬כ‪ ‬כתב הרמב"‪) ‬הובא בב"י סימ‪ ‬תרמ"ה(‪ ,‬וכ‪‬‬
                                                ‫הראב"ד בתמי‪ ‬דעי‪) ‬סימ‪ ‬רל"ב(‪ ,‬והביאו‬
   200   201   202   203   204   205   206   207   208   209   210