Page 200 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 200
Pg: 200 - 7-Front 21-06-16 רו
דיני האתרוג |
סימ תרמח
לעני לפסול את האתרוגשמג ,וכ אתרוג שנפל על דבר ח בכלי ראשו אינו
נחשב למבושל עבור זהשדמ.
שיעור הפוסל באלו הפסולי
קיב .אתרוג שתפח או נרקב שנתבאר לעיל שפסול ,לא כתבו הפוסקי שיעור
בכמה ה פוסלי ,וכתבו האחרונישמה שמסתבר ששיעורו ברובו ,וכ
מי חיי
הבישול או הכבישה ,ותיר בבכורי יעקב )ש בבישול ביותר שזהו 'שלוק' כמבואר בערו) ער
ס"ק כ"ח( דאיירי שאינו מבושל וכבוש ברובו אלא שלק( ,והנה הרמב") פרק ח' מהלכות לולב הלכה ח'(
במקצתו ,ולכ הוא כשר מצד מבושל ,ויש העתיק 'שלוק' כלשו הברייתא ,וכ הביא בחיי
לפסלו מצד בליעת איסור ,והעתיקו המשנ"ב וברכה )אות י'( חבל ראשוני שסוברי כ ,בכלבו
)הלכות לולב( ,וברוקח )סימ ר"כ( ,ובבעל הלכות
)ש ס"ק מ"ה( ובשעה"צ )אות מ"ז( לדינא. גדולות )הלכות לולב( ,ובסמ"ג ובאור זרוע )הלכות
סוכה סימ ש"ט( ,ובשבלי הלקט )הלכות לולב סימ
ויש ליישב כמו שכתב בדעת תורה )סימ ש"ס( ,וכ כתב הר") ד י"ז ע"ב( .אבל הטור
תרמ"ט אות ו'( שהביא בש לח הפני) יו"ד סימ והשו"ע כתבו אתרוג מבושל ,ועיי בכפות תמרי
צ"ו ס"ק ל'( שתמה כתמיהת הפרי מגדי ,וכתב )סוכה ד ל"ו ע"א ד"ה אתרוג( שתמה על הטור מנא
ליישב על פי דברי הרשב"א )וכ"ה במג"א סימ ליה לפסול מבושל ,הלא בברייתא לא פסל אלא
תמ"ז ס"ק ל"ג( דאתרוג הוי דבר חרי ,ועפ"ז יש שלוק שהוא מבושל הרבה ,וכתב ש שיש לומר
לומר דאיירי שנחת האתרוג בסכי של איסור, שכיו שעכשיו אי אנו בקיאי בשיעור שלוק,
לכ החמיר לפסול ג במבושל ,אבל דחה זה,
)אבל אי לומר דאיירי שבלע איסור על ידי עירוי ,שהוא כיו דאמרינ ביו"ד )ריש סימ רי"ז( הנודר מ
המבושל מותר בשלוק ,ומשמע שאנו יודעי
מבשל רק כדי קליפה ,וא נתבשל רק הקליפה על ידי החילוק בי מבושל לשלוק ,לכ כתב שכונת
הטור שא הוא מבושל לגמרי יש לפסול כי לא
עירוי באופ שלא שינה את מהותו של הפרי כלל ,שהוא גרע מכבוש שהוא כמבושל ,אבל עכ"פ נשמע
מזה שאתרוג שבשיל ולא בשיל ,כשר ,עיי ש.
רק מבשל מעט ואינו ניכר במהותו של פרי ,עדיי הוא
שמג .כ כתב בפרי מגדי) סימ תרמ"ט א"א ס"ק כ'(,
בכלל הדר ,אבל לעני בליעת איסור הרי הוא בולע על ידי כיו שאינו מבשל רק כדי קליפה ,והקליפה
העירוי ,כי מכל מקו אינו נחשב לחסר מחמת זה ,כיו הוא גליד דק ,ואינו נפסל מחמת זה ,עיי"ש.
שהוא אוסר רק כדי קליפה ונקל הרי כשר ברובו ,כ"כ שדמ .דהנה בפרי מגדי) סימ תרמ"ט א"א ס"ק
כ'( הקשה על מה שכתב במג"א שאתרוג
בפרי מגדי ש ,(ובחיי וברכה )אות י'( כתב שיש בו בליעת איסור יש להחמיר שלא לצאת
ליישב דאיירי שנפל האתרוג אצל בשר ושומ בו ביו הראשו ,דלכאורה אי יתכ שיהיה
מלוח להוציא דמ ,או על שאר איסור מלוח, בלוע בו בליעת איסור ,הלא הבליעה הוא על
ובאופ זה קיבל את בליעת האיסור ,וג כתב ידי בישול או כבישה ,ואתרוג השלוק וכבוש
ליישב דאיירי שנפל האתרוג על איסור ח פסול ,וא כ הלא הוא כבר פסול מחמת
שהוא תתאה גבר ,שבלע האיסור ,אבל אינו
נחשב למבושל על ידי זה ,והארי בזה והביא
את דברי הכפות תמרי שהובא בהערה לעיל,
עיי ש ,ועפ"ז כתבתי למעלה שאינו נחשב
למבושל על ידי נפילה לתו דבר ח.
שמה .כ כתב בבכורי יעקב )ס"ק מ"ג( ,ובביאור
הלכה )ד"ה נפל(.
