Page 199 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 199
Pg: 199 - 7-Back 21-06-16
סעי טו יח | שאר פסולי באתרוג רה
סימ תרמח
אתרוג שהטבילוהו בחומר מחטא )(Disinfectant
קט .אתרוג שהטבילוהו בחומר מחטא כדי למנוע מחלות וכדומה ,כשר
למצוהשלח ,כי לא נעשה כבוש על ידי זה ,כי אי שוהי אותו שיעור
כבישה ,אבל א כבשוהו כשיעור כבישה ,שנתבאר לעיל ,יש לפסול ,כי החומר
הוא דבר חרישלט.
אתרוג מבושל
קי .וכ אתרוג שנתבשל הרי הוא פסולשמ ,ומבושל היינו שנתבשל על האש
בכלי ראשו כדיני בישולשמא ,ונתבשל לגמרי ,אבל א נתבשל מעט ולא
נגמר בישולו ,והיינו 'בשיל ולא בשיל' אינו נחשב בכלל מבושל לעני זהשמב.
עירוי מי חמי על האתרוג
קיא .וכ א עירו עליו מי חמי בכלי ראשו אינו נעשה מבושל על ידי זה
מי חיי
שאינו מי המותר בפי ,ומותר ליטלו למצוה ,וכ כשאר משקי ,שאוסר רק בכבוש מעת לעת,
הביא בש הגרש"ז אויערבא זצ"ל ,ולא איירי אמנ המג"א )סימ תמ"ז ס"ק כ"ב( פסק להחמיר
מעני כבוש ,ואולי אי הדר לכבוש את כהשו"ע ,וכ כתב כא) ס"ק כ"ב( שכתב שצרי
האתרוגי אלא מתיזי עליה את החומר ,אבל שפוסל בשיעור כדי שיתנהו על האור וכו' ,אבל
א אד הטביל בביתו את האתרוג בחומר ההוא, במחצית השקל )כא (כתב דאיירי בחומ חזק,
אי בו איסור כבוש ,כי לא היה ש שיעור כבישה. וכ בשו"ע התניא )סעי כ"ה( דאיירי בחומ חזק
שהוא חרי מאוד ,ועיי משנ"ב )סימ תמ"ז ס"ק
שלט .כ נראה שהוא דומה לחומ חרי ,שהרי ע"א ,ושעה"צ אות צ"ה( שפסק להקל כהש" ,ועיי
כל מהותו הוא לפעול על הדבר הנכנס עוד בדבריו )סימ תקכ"א ס"ק ט"ו( ,ועיי ביד יהודה
בו ,ולכ א שהה ש כשיעור שיתנהו על האש )סימ ס"ט בפיה"א ס"ק ס"ד( שהארי בזה והסיק
שא רואי שהכבישה עשה איזה פעולה וניכר
ויתחיל להרתיח ,יש לפסול. איזה השתנות ,אז יש להחמיר בכל חומ ,ואי
להקל אפילו בהפסד מרובה ,וכ הסכי בדרכי
שמ .כ הוא בגמ' )ש ,(הובא לעיל בפתיחה,
וכ כתב בשו"ע כא. תשובה )סימ ק"ה ס"ק מ'( לעני הלכה.
שמא .כ מסתבר ,כי כ כתב רש"י )ד"ה שלוק( שלז .כ כתב במחצית השקל )ס"ק כ"ב( ,וכ כתב
'באור וברותחי .'וכ א נתבשל בכלי בשו"ע התניא )סעי כ"ה( ,והובא במשנ"ב
שני ,יש לומר שג זה אינו בכלל מבושל ,כי
לא נשתנה מהותו של פרי ועדיי הדר הוא ,כ )ס"ק נ"ד(.
נראה על פי הנתבאר בהערה הבאה. שלח .עיי ספר כשרות ארבעת המיני) עמוד ע"ג(
שכתב לדו בזה לעני א הכניסוהו לחומר
שמב .דהנה בברייתא איתא 'שלוק' פסול, שיש בו ס ורעל שאסור לאכול את האתרוג
ופרש"י 'מבושל ביותר באור וברותחי,' למש שלשי יו ,והעלה ש שאי בזה חשש
וכוונתו שאי נפסל האתרוג בבישול גרידא ,אלא