Page 199 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 199

‫‪Pg: 199 - 7-Back 21-06-16‬‬

‫סעי‪ ‬טו ‪ ‬יח | שאר פסולי‪ ‬באתרוג רה‬

                                                       ‫סימ‪ ‬תרמח‬

                                       ‫אתרוג שהטבילוהו בחומר מחטא )‪(Disinfectant‬‬

‫קט‪ .‬אתרוג שהטבילוהו בחומר מחטא כדי למנוע מחלות וכדומה‪ ,‬כשר‬
‫למצוהשלח‪ ,‬כי לא נעשה כבוש על ידי זה‪ ,‬כי אי‪ ‬שוהי‪ ‬אותו שיעור‬
‫כבישה‪ ,‬אבל א‪ ‬כבשוהו כשיעור כבישה‪ ,‬שנתבאר לעיל‪ ,‬יש לפסול‪ ,‬כי החומר‬

                                                                 ‫הוא דבר חרי‪‬שלט‪.‬‬

                                                                           ‫אתרוג מבושל‬

‫קי‪ .‬וכ‪ ‬אתרוג שנתבשל הרי הוא פסולשמ‪ ,‬ומבושל היינו שנתבשל על האש‬
‫בכלי ראשו‪ ‬כדיני בישולשמא‪ ,‬ונתבשל לגמרי‪ ,‬אבל א‪ ‬נתבשל מעט ולא‬
 ‫נגמר בישולו‪ ,‬והיינו 'בשיל ולא בשיל' אינו נחשב בכלל מבושל לעני‪ ‬זהשמב‪.‬‬

                                                           ‫עירוי מי‪ ‬חמי‪ ‬על האתרוג‬

‫קיא‪ .‬וכ‪ ‬א‪ ‬עירו עליו מי‪ ‬חמי‪ ‬בכלי ראשו‪ ‬אינו נעשה מבושל על ידי זה‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫שאינו מי‪ ‬המותר בפי‪ ,‬ומותר ליטלו למצוה‪ ,‬וכ‪‬‬  ‫כשאר משקי‪ ,‬שאוסר רק בכבוש מעת לעת‪,‬‬
‫הביא בש‪ ‬הגרש"ז אויערבא‪ ‬זצ"ל‪ ,‬ולא איירי‬      ‫אמנ‪ ‬המג"א )סימ‪ ‬תמ"ז ס"ק כ"ב( פסק להחמיר‬
‫מעני‪ ‬כבוש‪ ,‬ואולי אי‪ ‬הדר‪ ‬לכבוש את‬           ‫כהשו"ע‪ ,‬וכ‪ ‬כתב כא‪) ‬ס"ק כ"ב( שכתב שצרי‪‬‬
‫האתרוגי‪ ‬אלא מתיזי‪ ‬עליה‪ ‬את החומר‪ ,‬אבל‬       ‫שפוסל בשיעור כדי שיתנהו על האור וכו'‪ ,‬אבל‬
‫א‪ ‬אד‪ ‬הטביל בביתו את האתרוג בחומר ההוא‪,‬‬      ‫במחצית השקל )כא‪ (‬כתב דאיירי בחומ‪ ‬חזק‪,‬‬
‫אי‪ ‬בו איסור כבוש‪ ,‬כי לא היה ש‪ ‬שיעור כבישה‪.‬‬  ‫וכ‪ ‬בשו"ע התניא )סעי‪ ‬כ"ה( דאיירי בחומ‪ ‬חזק‬
                                              ‫שהוא חרי‪ ‬מאוד‪ ,‬ועיי‪ ‬משנ"ב )סימ‪ ‬תמ"ז ס"ק‬
‫שלט‪ .‬כ‪ ‬נראה שהוא דומה לחומ‪ ‬חרי‪ ,‬שהרי‬       ‫ע"א‪ ,‬ושעה"צ אות צ"ה( שפסק להקל כהש"‪ ,‬ועיי‪‬‬
‫כל מהותו הוא לפעול על הדבר הנכנס‬              ‫עוד בדבריו )סימ‪ ‬תקכ"א ס"ק ט"ו(‪ ,‬ועיי‪ ‬ביד יהודה‬
‫בו‪ ,‬ולכ‪ ‬א‪ ‬שהה ש‪ ‬כשיעור שיתנהו על האש‬       ‫)סימ‪ ‬ס"ט בפיה"א ס"ק ס"ד( שהארי‪ ‬בזה והסיק‬
                                              ‫שא‪ ‬רואי‪ ‬שהכבישה עשה איזה פעולה וניכר‬
                   ‫ויתחיל להרתיח‪ ,‬יש לפסול‪.‬‬   ‫איזה השתנות‪ ,‬אז יש להחמיר בכל חומ‪ ,‬ואי‪‬‬
                                              ‫להקל אפילו בהפסד מרובה‪ ,‬וכ‪ ‬הסכי‪ ‬בדרכי‬
‫שמ‪ .‬כ‪ ‬הוא בגמ' )ש‪ ,(‬הובא לעיל בפתיחה‪,‬‬
                     ‫וכ‪ ‬כתב בשו"ע כא‪.‬‬                ‫תשובה )סימ‪ ‬ק"ה ס"ק מ'( לעני‪ ‬הלכה‪.‬‬

‫שמא‪ .‬כ‪ ‬מסתבר‪ ,‬כי כ‪ ‬כתב רש"י )ד"ה שלוק(‬      ‫שלז‪ .‬כ‪ ‬כתב במחצית השקל )ס"ק כ"ב(‪ ,‬וכ‪ ‬כתב‬
‫'באור וברותחי‪ .'‬וכ‪ ‬א‪ ‬נתבשל בכלי‬            ‫בשו"ע התניא )סעי‪ ‬כ"ה(‪ ,‬והובא במשנ"ב‬
‫שני‪ ,‬יש לומר שג‪ ‬זה אינו בכלל מבושל‪ ,‬כי‬
‫לא נשתנה מהותו של פרי ועדיי‪ ‬הדר הוא‪ ,‬כ‪‬‬                                            ‫)ס"ק נ"ד(‪.‬‬

          ‫נראה על פי הנתבאר בהערה הבאה‪.‬‬       ‫שלח‪ .‬עיי‪ ‬ספר כשרות ארבעת המיני‪) ‬עמוד ע"ג(‬
                                              ‫שכתב לדו‪ ‬בזה לעני‪ ‬א‪ ‬הכניסוהו לחומר‬
‫שמב‪ .‬דהנה בברייתא איתא 'שלוק' פסול‪,‬‬           ‫שיש בו ס‪ ‬ורעל שאסור לאכול את האתרוג‬
‫ופרש"י 'מבושל ביותר באור וברותחי‪,'‬‬           ‫למש‪ ‬שלשי‪ ‬יו‪ ,‬והעלה ש‪ ‬שאי‪ ‬בזה חשש‬
‫וכוונתו שאי‪ ‬נפסל האתרוג בבישול גרידא‪ ,‬אלא‬
   194   195   196   197   198   199   200   201   202   203   204