Page 201 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 201

‫‪Pg: 201 - 7-Front 21-06-16‬‬

‫סעי‪ ‬טו ‪ ‬יח | שאר פסולי‪ ‬באתרוג רז‬

                                                       ‫סימ‪ ‬תרמח‬

‫בחוטמו פוסל במיעוטושמו‪ .‬וכ‪ ‬הדי‪ ‬לגבי כבוש ושלוק‪ ,‬שהוא נפסל על ידי רוב‪,‬‬
                                                       ‫ובחוט‪ ‬אפילו במיעוטושמז‪.‬‬

                                                                           ‫אתרוג השחור‬

‫קיג‪ .‬אתרוג שהוא שחור או לב‪ ,‬הוא פסול‪ ,‬אול‪ ‬במקומות שרגילי‪ ‬באתרוגי‪‬‬
‫כאלו‪ ,‬שה‪ ‬מעט שחורות‪ ,‬הרי ה‪ ‬כשרות‪ ,‬כי לאות‪ ‬הדרי‪ ‬באות‪‬‬
‫מקומות הוא נחשב ל'הדר'‪ ,‬כי אי‪ ‬זה נחשב לה‪ ‬שינוי מראהשמח‪ ,‬אבל א‪ ‬ה‪‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫הפרי מגדי‪) ‬סימ‪ ‬תרמ"ט א"א ס"ק כ'( ובמה‬       ‫שמו‪ .‬ועיי‪ ‬בביאור הלכה )ש‪ (‬שנסתפק א‪‬‬
‫שתיר‪ ‬בבכורי יעקב )ש‪ ‬ס"ק כ"ח(‪ ,‬ועל פי‬        ‫פוסל באלו הפסולי‪ ‬בחוט‪ ‬במשהו‪,‬‬
‫הנתבאר יש לומר דאכ‪ ‬הפרי מגדי‪ ‬סבירא ליה‬      ‫כיו‪ ‬שיש לומר דדוקא לעני‪ ‬שינוי מראה הוא‬
‫שאתרוג המבושל פוסל אפילו במקצתו‪ ,‬ולכ‪‬‬         ‫פוסל יותר בחוטמו כי הוא ניכר טפי לעיני‪,‬‬
‫הקשה על המג"א שלא יתכ‪ ‬בליעת איסור בלא‬        ‫אבל באלו הפסולי‪ ‬אינ‪ ‬ניכרי‪ ‬כל כ‪) ‬חו‪‬‬
‫בישול‪ ,‬ולא רצה ליישב דאיירי שנתבשל מקצתו‪,‬‬
‫וקושיתו יש ליישב כמו שכתבנו כמה ישובי‪‬‬                        ‫ממנומר(‪ ,‬ולכ‪ ‬נשאר בצ"ע בזה‪.‬‬
‫לעיל‪ .‬ומפני שלא ראיתי לאחד מהפוסקי‪‬‬
‫שכתבו כ‪ ,‬וג‪ ‬לא מצאתי ראיה לדברי וה‪‬‬         ‫אבל באמת כי יש לעיי‪ ‬היטב בדברי הפוסקי‪‬‬
‫דברי סברא בעלמא‪ ,‬לכ‪ ‬אי‪ ‬לנו אלא דברי‬         ‫שלא נתנו שיעור לעני‪ ‬אלו הפסולי‪ ,‬כי יש לצדד‬
‫האחרוני‪ ‬שכתבו ששיעור הפסול כדי‪ ‬חזזית‪.‬‬       ‫ולומר היפ‪ ‬ממה שכתבו האחרוני‪ ‬ששיעורו כדי‪‬‬
                                              ‫חזזית‪ ,‬כי יש לחלק בי‪ ‬פסול הדר של חזזית לאלו‬
‫שמז‪ .‬כ‪ ‬נתבאר לעיל בהערה מדברי הפוסקי‪.‬‬       ‫הפסולי‪ ,‬כי אלו הפסולי‪ ‬אינ‪ ‬שינוי מראה לבד‪,‬‬
                                              ‫אלא ה‪ ‬פסולי‪ ‬בגריעות פרי האתרוג בעצמותו‪,‬‬
‫שמח‪ .‬כ‪ ‬הוא בגמ' )ד‪ ‬ל"ו ע"א( 'אמר מר‪ ,‬אתרוג‬  ‫ולכ‪ ‬אינו הדר‪ ,‬ולא מחמת יופיו והידורו‪ ,‬ולכ‪ ‬יש‬
‫הכושי פסול‪ ,‬והתניא הכושי כשר‪ ,‬דומה‬            ‫לומר דאדרבה ה‪ ‬פוסלי‪ ‬אפילו במיעוט בכל‬
‫לכושי פסול‪ ,‬אמר אביי כי תנ‪ ‬נמי מתניתי‪‬‬       ‫מקו‪ ,‬כי פרי שנרקב חלקו הרי הוא מאוס בעיני‬
‫דומה לכושי תנ‪ ,‬רבא אמר‪ ,‬לא קשיא‪ ,‬הא ל‪‬‬       ‫אד‪ ,‬וא‪ ‬שבעת האכילה הוא יחתו‪ ‬החתיכה‬
‫והא להו'‪ .‬ע"כ‪ ,‬ונחלקו הראשוני‪ ‬בביאור‬         ‫שנרקב ויאכל השאר‪ ,‬מכל מקו‪ ‬לא יגיש פרי כזה‬
‫החילוק בי‪ ‬אתרוג הכושי שכשר במקומות‬           ‫לאורחי‪ ‬אפילו לכבוד בעלמא‪ ,‬ואפילו א‪ ‬נרקב‬
‫הקרובות לה‪ ,‬לאתרוג הדומה לכושי הפסול‬         ‫רק מעט‪ ,‬ובפרט א‪ ‬יש לו קצת ריח רע אפילו‬
‫בכל מקו‪ ,‬רש"י פירש‪ ,‬שלעול‪ ‬אתרוג הבא‬         ‫למטה‪ ,‬לא יגישנו לאכילה‪ ,‬ולפי זה יש לומר‬
‫לכא‪ ‬מכוש שהוא שחור הוא ג"כ פסול‪ ,‬אלא‬         ‫שבכונה לא כתבו בזה הפוסקי‪ ‬שיעור‪ ,‬כי שיעורו‬
‫מה שאמרו שהוא כשר‪ ,‬הוא רק לבני בבל‬            ‫במשהו בכל מקו‪ ‬ג‪ ‬בחלקו התחתו‪ ,‬כי הוא‬
‫שקרובי‪ ‬לכוש שרגילי‪ ‬בה‪ ,‬לכ‪ ‬אינו נחשב‬
‫לה‪ ‬לשינוי‪ ,‬ומה שאמרו במשנה שהכושי פסול‬           ‫חסרו‪ ‬בעצמות הפרי והוא מאוס‪ ,‬ואינו הדר‪.‬‬
‫הוא אמור לבני אר‪ ‬ישראל שה‪ ‬רחוקי‪‬‬
‫מכוש‪ ,‬שהוא נחשב לה‪ ‬לשינוי‪ ,‬והוא פסול‪,‬‬        ‫וג‪ ‬לעני‪ ‬כבוש ומבושל‪ ,‬יש לומר שאפילו‬
‫אמנ‪ ‬אתרוג שחור הגדל בשאר מקומות אפילו‬        ‫במקו‪ ‬אחד הוא פוסל את כל האתרוג‪ ,‬כי ידוע‬
‫הסמוכות לכוש‪ ,‬הוא פסול אפילו במקומות‬          ‫שפרי שחלקו מבושל או כבוש‪ ,‬הרי יש חסרו‪‬‬
‫הסמוכות‪ ,‬והוא מה שאמרו 'דומה לכושי‪ ,‬פסול'‪.‬‬    ‫בכולו‪ ,‬ואינו תלוי בראות העי‪ ,‬כי אפילו א‪ ‬אינו‬
                                              ‫ניכר לעי‪ ‬אבל הוא מציאות שיש חסרו‪ ‬גדול‬
                                              ‫בפרי כזה‪ .‬ועיי‪ ‬לעיל )הערה שמ"ד( לעני‪ ‬קושיית‬
   196   197   198   199   200   201   202   203   204   205   206