Page 201 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 201
Pg: 201 - 7-Front 21-06-16
סעי טו יח | שאר פסולי באתרוג רז
סימ תרמח
בחוטמו פוסל במיעוטושמו .וכ הדי לגבי כבוש ושלוק ,שהוא נפסל על ידי רוב,
ובחוט אפילו במיעוטושמז.
אתרוג השחור
קיג .אתרוג שהוא שחור או לב ,הוא פסול ,אול במקומות שרגילי באתרוגי
כאלו ,שה מעט שחורות ,הרי ה כשרות ,כי לאות הדרי באות
מקומות הוא נחשב ל'הדר' ,כי אי זה נחשב לה שינוי מראהשמח ,אבל א ה
מי חיי
הפרי מגדי) סימ תרמ"ט א"א ס"ק כ'( ובמה שמו .ועיי בביאור הלכה )ש (שנסתפק א
שתיר בבכורי יעקב )ש ס"ק כ"ח( ,ועל פי פוסל באלו הפסולי בחוט במשהו,
הנתבאר יש לומר דאכ הפרי מגדי סבירא ליה כיו שיש לומר דדוקא לעני שינוי מראה הוא
שאתרוג המבושל פוסל אפילו במקצתו ,ולכ פוסל יותר בחוטמו כי הוא ניכר טפי לעיני,
הקשה על המג"א שלא יתכ בליעת איסור בלא אבל באלו הפסולי אינ ניכרי כל כ) חו
בישול ,ולא רצה ליישב דאיירי שנתבשל מקצתו,
וקושיתו יש ליישב כמו שכתבנו כמה ישובי ממנומר( ,ולכ נשאר בצ"ע בזה.
לעיל .ומפני שלא ראיתי לאחד מהפוסקי
שכתבו כ ,וג לא מצאתי ראיה לדברי וה אבל באמת כי יש לעיי היטב בדברי הפוסקי
דברי סברא בעלמא ,לכ אי לנו אלא דברי שלא נתנו שיעור לעני אלו הפסולי ,כי יש לצדד
האחרוני שכתבו ששיעור הפסול כדי חזזית. ולומר היפ ממה שכתבו האחרוני ששיעורו כדי
חזזית ,כי יש לחלק בי פסול הדר של חזזית לאלו
שמז .כ נתבאר לעיל בהערה מדברי הפוסקי. הפסולי ,כי אלו הפסולי אינ שינוי מראה לבד,
אלא ה פסולי בגריעות פרי האתרוג בעצמותו,
שמח .כ הוא בגמ' )ד ל"ו ע"א( 'אמר מר ,אתרוג ולכ אינו הדר ,ולא מחמת יופיו והידורו ,ולכ יש
הכושי פסול ,והתניא הכושי כשר ,דומה לומר דאדרבה ה פוסלי אפילו במיעוט בכל
לכושי פסול ,אמר אביי כי תנ נמי מתניתי מקו ,כי פרי שנרקב חלקו הרי הוא מאוס בעיני
דומה לכושי תנ ,רבא אמר ,לא קשיא ,הא ל אד ,וא שבעת האכילה הוא יחתו החתיכה
והא להו' .ע"כ ,ונחלקו הראשוני בביאור שנרקב ויאכל השאר ,מכל מקו לא יגיש פרי כזה
החילוק בי אתרוג הכושי שכשר במקומות לאורחי אפילו לכבוד בעלמא ,ואפילו א נרקב
הקרובות לה ,לאתרוג הדומה לכושי הפסול רק מעט ,ובפרט א יש לו קצת ריח רע אפילו
בכל מקו ,רש"י פירש ,שלעול אתרוג הבא למטה ,לא יגישנו לאכילה ,ולפי זה יש לומר
לכא מכוש שהוא שחור הוא ג"כ פסול ,אלא שבכונה לא כתבו בזה הפוסקי שיעור ,כי שיעורו
מה שאמרו שהוא כשר ,הוא רק לבני בבל במשהו בכל מקו ג בחלקו התחתו ,כי הוא
שקרובי לכוש שרגילי בה ,לכ אינו נחשב
לה לשינוי ,ומה שאמרו במשנה שהכושי פסול חסרו בעצמות הפרי והוא מאוס ,ואינו הדר.
הוא אמור לבני אר ישראל שה רחוקי
מכוש ,שהוא נחשב לה לשינוי ,והוא פסול, וג לעני כבוש ומבושל ,יש לומר שאפילו
אמנ אתרוג שחור הגדל בשאר מקומות אפילו במקו אחד הוא פוסל את כל האתרוג ,כי ידוע
הסמוכות לכוש ,הוא פסול אפילו במקומות שפרי שחלקו מבושל או כבוש ,הרי יש חסרו
הסמוכות ,והוא מה שאמרו 'דומה לכושי ,פסול'. בכולו ,ואינו תלוי בראות העי ,כי אפילו א אינו
ניכר לעי אבל הוא מציאות שיש חסרו גדול
בפרי כזה .ועיי לעיל )הערה שמ"ד( לעני קושיית