Page 204 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 204

‫‪Pg: 204 - 7-Front 21-06-16‬‬                  ‫רי‬

‫דיני האתרוג |‬

                ‫סימ‪ ‬תרמח‬

                                                                  ‫אתרוג העשוי כקדירה‬

‫קטו‪ .‬אתרוג שהוא עגול כמו קדירה‪ ,‬דהיינו שאינו משפע ועולה אלא הוא עגול‬
‫למעלה כמו למטהשנו‪ ,‬הוא כשר מעיקר הדי‪‬שנז‪ ,‬אול‪ ‬ראוי להחמיר‬

                                                  ‫כשאפשר שלא ליטלו למצוהשנח‪.‬‬

                                                                             ‫גדלו בדפוס‬

‫קטז‪ .‬אתרוג שבתחילת גידולו על האיל‪ ‬נת‪ ‬עליו דפוס‪ ,‬וגדל ש‪ ‬כצורת ומידת‬
‫הדפוס‪ ,‬ונשתנה מצורת אתרוג ונעשה כמי‪ ‬בריה אחרת‪ ,‬ואפילו שאינו‬
‫דומה למי‪ ‬אחר אלא שאי‪ ‬לו דמיו‪ ‬לאתרוגשנט‪ ,‬הרי הוא שינוי צורה והוא פסול‪.‬‬

‫אבל א‪ ‬גדלו בדפוס כצורת אתרוג‪ ,‬הרי הוא כשר‪ ,‬ואפילו שאינו דומה לו‬
‫ממש‪ ,‬וכגו‪ ‬שעשה לו בליטות גדולות כדפי‪ ‬דפי‪ ,‬הרי הוא כשר‪ ,‬כי צורת‬

                                                                     ‫אתרוג עליושס‪.‬‬

                                                                           ‫אתרוג התיו‪‬‬

‫קיז‪ .‬אתרוג שגדל כשני‪ ‬דבוקי‪ ‬זה בזה‪ ,‬כגו‪ ‬שיש לה‪ ‬שני פני‪ ‬דבוקי‪ ‬זה לזה‪,‬‬
‫היינו שה‪ ‬ממש שני אתרוגי‪ ‬דבוקי‪ ,‬שיש לכל אחד מה‪ ‬כל גו‪ ‬האתרוג‪,‬‬
‫אלא שה‪ ‬דבוקי‪ ‬יחד‪) ,‬ולא אתרוג אחד שיש לו שני פטמי‪ ‬וכדומה(‪ ,‬מעיקר הדי‪ ‬הוא‬
‫כשרשסא‪ ,‬ונוטל שניה‪ ‬ביחד כשה‪ ‬דבוקי‪ ,‬ומבר‪‬שסב‪ ,‬כיו‪ ‬שה‪ ‬דבוקי‪ ‬ואי‬
‫אפשר להפריד‪ ,‬פרי אחד הואשסג‪ ,‬ויש להחמיר כשאפשר שלא ליקחו למצוהשסד‪.‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫שנח‪ .‬כ‪ ‬כתב בעטרת זקני‪) ‬כא‪ ,(‬והעתיקו‬          ‫שנו‪ .‬וכדי לסבר את האוז‪ ‬אציגה תוארו‪ ,‬הוא‬
‫בבאר היטב )ס"ק כ"ה(‪ ,‬וכ‪ ‬כתב בחיי‪‬‬              ‫כדוגמת התפוח שהוא עגול מצדדיו‪ ,‬אבל‬
                                                ‫בחלקו העליו‪ ‬אינו עגול אלא חלק‪ ,‬ואינו משפע‬
     ‫וברכה )אות רכ"ט( להחמיר בזה לכתחילה‪.‬‬       ‫אלא עליונו כתחתונו‪ ,‬וזהו העשוי כקדירה‪ ,‬אבל‬

‫שנט‪ .‬כ‪ ‬כתב בבכורי יעקב )ס"ק מ"ו(‪ ,‬ובביאור‬           ‫העגול ככדור הוא עגול ג‪ ‬בחלק העליו‪.‬‬
                       ‫הלכה )ד"ה ועשאו(‪.‬‬
                                                ‫שנז‪ .‬כי רוב הראשוני‪ ‬גרסו בגמרא 'ככדור' ולא‬
       ‫שס‪ .‬גמרא‪ ,‬הובא בפתיחה‪ ,‬ושו"ע כא‪.‬‬        ‫'כדוד'‪ ,‬וכ‪ ‬כתב בביאור הלכה )ד"ה העגול(‬
                                                ‫שלא העתיק כלל גירסא זו במשנ"ב‪ ,‬כי רש"י‬
‫שסא‪ .‬כי הלכה כתנא קמא שהובא לעיל‬                ‫)ד"ה כדור‪ ,‬והו"ד לעיל(‪ ,‬והרי"‪) ‬ד‪ ‬י"ז ע"ב(‪ ,‬והרא"ש‬
‫בפתיחה‪ ,‬וכ‪ ‬פסק הרמב"‪) ‬פרק ח'‬                  ‫)פרק ג' סימ‪ ‬כ"ב( והרי"‪ ‬גיאות ואור זרוע )חלק‬
                                                ‫ב' סימ‪ ‬ש"ט(‪ ,‬ושבלי הלקט )סימ‪ ‬ש"ס( והרב‬
          ‫מהלכות לולב הלכה ח'(‪ ,‬והטור‪ ,‬והשו"ע‪.‬‬  ‫המגיד )פרק ח' הלכה ח'( והסמ"ג )עשי‪ ‬מ"ד( כול‪‬‬
                                                ‫גורסי‪' ‬ככדור'‪ ,‬וג‪ ‬בבכורי יעקב )ס"ק מ"ה( כתב‬
                ‫שסב‪ .‬שו"ע התניא )סעי‪ ‬כ"ט(‪.‬‬
                                                                     ‫שאי‪ ‬לחוש לגירסת כדוד‪.‬‬
‫שסג‪ .‬ואינו נחשב לשינוי צורה שהרי יש לה‪‬‬
‫מראה אתרוג‪ ,‬אלא שה‪ ‬מחוברי‪ .‬עיי‪‬‬

       ‫שו"ת אבני נזר )סימ‪ ‬תפ"ה אות ל"ג ול"ד(‪.‬‬
   199   200   201   202   203   204   205   206   207   208   209