Page 209 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 209

‫‪Pg: 209 - 7-Front 21-06-16‬‬

‫סעי‪ ‬כא | אתרוג המורכב רטו‬

                                                       ‫סימ‪ ‬תרמח‬

‫המורכב‪ ,‬וכן כתבו הרבה פוסקים אחרונים שפסולשפד‪ ,‬ויש מן האחרונים‬
 ‫שהכשירו בשעת הדחקשפה‪ ,‬אבל הסכמת הפוסקיםשפו לפסול לגמרי‪.‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫מותו צוה לבנו בכתב ידו שמבקש מחילה מאת‬               ‫הלועזי‪ ‬פגעו השטונדנט"ו )שודדי‪ (‬באיש המביא‬
‫מוח"ז הגאו‪ ‬זצ"ל על ששגג בדבר זה כנגדו‪ ,‬ובנו‬         ‫אותו וגזלוהו ממנו‪ ,‬ופדאוהו מה‪ ‬בדמי‪ ‬יקרי‪,‬‬
‫הראה כתב ידו למו"ח זקינו הגאו‪ ‬זצ"ל ותהי‬             ‫ולא רצו לצאת במורכבי‪ ‬אשר רבו כמו רבו בכל‬
                                                     ‫בתי השרי‪ ,‬וכו'' עכ"ל‪ ,‬וכתב ש‪ ‬כמה סימני‪‬‬
        ‫מנוחת‪ ‬כבוד ובצל שדי יתלוננו‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬          ‫אי‪ ‬להכיר א‪ ‬ה‪ ‬מורכבי‪ ,‬ויתבארו בע"ה לקמ‪.‬‬

‫והנה כבר נתבאר לעיל )סימ‪ ‬תרמ"ו הערה ה'(‬             ‫שפג‪ .‬סימ‪ ‬ק"י‪ ,‬וכתב ש‪' ,‬שכל חכמי העיר‬
‫שאי‪ ‬להביא ראיה ממה שמנעו אות‪ ‬מ‪‬‬                    ‫צפת חולקי‪ ,‬ומעידי‪ ‬שכל חכמי צפת‬
‫השמי‪ ‬לבר‪ ‬על האתרוג המורכב להוכיח שכ‪‬‬               ‫רבני‪ ‬ושופטי‪ ‬אשר קדמונו‪ ,‬היו מרחיקי‪ ‬את‬
‫הוא ההלכה‪ ,‬כי תורה לא בשמי‪ ‬היא‪ ,‬אלא‬                 ‫האיסור עד מאוד‪ ,‬ומדאגה פ‪ ‬תתפשט הוראה‬
‫שעל ידי שקרה מעשה זה היה לה‪ ‬לחכמי‬
‫הדור לסימ‪ ‬מ‪ ‬השמי‪ ‬לעיי‪ ‬שוב בהלכה‪ ,‬ויצא‬                             ‫זו להקל באיסור תורה' עכ"ל‪.‬‬
‫לה‪ ‬ההלכה לפסול‪ ,‬ועיי‪ ‬מש"כ בחכמת חיי‪‬‬
                                                     ‫שפד‪ .‬וכ‪ ‬כתב בעל הסמ"ע בשו"ת הב"ח )סימ‪‬‬
     ‫על הלכות בשר בחלב )סימ‪ ‬פ"ט הערה י"ז(‪.‬‬          ‫קל"ה(‪ ,‬ששאל לזקני‪ ‬ומנהיגי קהילות‬
                                                     ‫גדולות שעסקו באתרוגי‪ ,‬ואמרו שמעול‪ ‬שמעו‬
‫שפה‪ .‬כ‪ ‬כתב בשו"ת פני‪ ‬מאירות )חלק ב' סימ‪‬‬           ‫לפוסל‪ .‬וכ‪ ‬בשו"ת שבות יעקב )או"ח חלק א' סימ‪‬‬
‫קע"ג( שכתב על המחמירי‪ ‬לאסור‬                         ‫ל"ו( כתב 'ושמעתי שפה פראג בימי מוח"ז הגאו‪‬‬
‫מדאורייתא‪ ,‬וכתב דכיו‪ ‬דלמורכב יש לו טע‪‬‬              ‫המפורס‪ ‬מהר"ש זצ"ל‪ ,‬בשנה אחת על ידי איזה‬
‫וריח כאתרוג ממש בלי שו‪ ‬שינוי‪ ,‬הסומ‪ ‬על‬              ‫מקרה הביאו אתרוגי‪ ‬המורכבי‪ ‬בסימני‪ ‬אלו‪,‬‬
‫הראשוני‪ ‬ומבר‪ ‬עליו יצא בדיעבד‪ ,‬ומעול‪ ‬לא‬            ‫והורה שלא לבר‪ ‬עליה‪ ,‬א‪ ‬איזה תקיפי ואלמי‬
‫מצינו שה‪ ‬פסולי‪ ‬דאורייתא‪ ,‬ועיי‪ ‬שו"ת אבני‬           ‫אר‪ ‬היו רוצי‪ ‬להמרות את פיו‪ ,‬וצרפו אליה‪‬‬
‫נזר )חאו"ח סימ‪ ‬תפ"ה אות י"א( שכתב צד היתר‬           ‫בחלקלקות שבפיה‪ ‬את הגאו‪ ‬בעל שפתי כה‪‬‬
‫להתיר כל המורכבי‪ ,‬וכ‪ ‬בשו"ת מהרש"א )להסבא‬           ‫שהיה בעת ההיא אורח נטע ללו‪ ‬פ"פ‪ ,‬והורו‬
                                                     ‫להתיר לבר‪ ‬עליה‪ ‬בשעת הדחק‪ ,‬ועיקר טעמו‬
‫קדישא מר‪ ‬שלמה אליעזר אלפאנדרי זצ"ל‪ ,‬או"ח סימ‪ ‬י"ג(‬  ‫היה על פי הסוגיא )חולי‪ ‬ד‪ ‬ע"ט ע"ב( דשה אפילו‬
                                                     ‫מקצת שה‪ ,‬וה"ה גבי אתרוג נמי נימא הכי‪ ,‬וכו'‪,‬‬
‫שהרבה לחפש זכות על בני אר‪ ‬ישראל שאי‪‬‬                ‫ובתקיפת‪ ‬הכריחו את חז‪ ‬הכנסת בביהכנ"ס‬
‫ש‪ ‬רק אתרוגי‪ ‬מורכבי‪ ,‬ולא נשאר עתה‬                  ‫הישנה והחדשה שיתחיל לבר‪ ‬בקול ר‪,‬‬
‫אתרוגי‪ ‬שאינ‪ ‬מורכבי‪ ,‬ובה‪ ‬יוצאי‪ ‬ומברכי‪,‬‬          ‫וכשרצה להתחיל עכבוהו מ‪ ‬השמי‪ ‬שנפל‬
‫וג‪ ‬שולחי‪ ‬מאלה לכל העול‪ ,‬ולכ‪ ‬אזר חיל‬              ‫האתרוג מידו‪ ,‬ונשבר העוק‪ ‬מתוכו )אולי בדוקא‬
‫ללמד זכות עליה‪ ‬וער‪ ‬תשובה ערוכה להורות‬
‫שיש להקל בזה מעיקר הדי‪ ,‬אול‪ ‬אעפ"כ מסיי‪‬‬            ‫נשבר העוק‪ ,‬כי באתרוגי‪ ‬המורכבי‪ ‬העוק‪ ‬בולט לצד‬
‫בסו‪ ‬דבריו שהטוב והישר לחזור אחר אתרוג‬
‫שאינו מורכב כלל‪ ,‬ועיי‪ ‬ש‪ ‬בש‪ ‬ספר הגיד‬               ‫חו‪ ‬מאוד כי אי‪ ‬ש‪ ‬שקיעה לבפני‪ ‬במקו‪ ‬העוק‪ ,‬כמו‬
‫מרדכי שהארי‪ ‬להכשיר ספק מורכב‪ ,‬ועיי‪ ‬ש‪‬‬
‫שתלמידו חל‪ ‬שאחר פטירת רבו שלא היה מצוי‬              ‫שיתבאר לקמ‪ ‬אות ק"ל‪ ,‬ולכ‪ ‬נשבר בעת הנפילה(‪ ,‬ואחר‬
‫אתרוגי‪ ‬ובאותו זמ‪ ‬היה אתרוג מורכב‪ ,‬ולקח‬             ‫כ‪ ‬באו כתבי‪ ‬מגלילות אלו ממדינת אשכנז‬
‫אותו רבו לאתרוג הזה מידו בחיבה יתירה‬                 ‫ופולי‪ ‬ומעהרי"‪ ,‬שכל גאוני אר‪ ‬הורו למעשה‬
‫ובשמחה רבה‪ ,‬ומזה ידע והבי‪ ‬דג‪ ‬בעול‪ ‬העליו‪‬‬          ‫שלא לבר‪ ‬עליה‪ ‬באותו שנה‪ ,‬והגאו‪ ‬בעל‬
‫עודנו עומד בסברתו להכשיר את המורכבי‪ ,‬ועיי‪‬‬          ‫הש"‪ ‬נתחרט על הוראה זו הקודמת‪ ,‬וקוד‪‬‬
   204   205   206   207   208   209   210   211   212   213   214