Page 202 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 202
Pg: 202 - 7-Back 21-06-16 רח
דיני האתרוג |
סימ תרמח
שחורי הרבה כמו אד כושי ,הרי הוא פסול בכל מקו ,כי הוא נחשב לשינוי
מראה ממששמט.
סעיף יח -כ
שינוי בתואר וצורת האתרוג
ככדור ,תיום ,גדלו בדפוס
עד עתה נתבאר דיני האתרוג והשינוים הפוסלים בו לענין חסרונו,
ומהותו ,וצבעו החיצון ,ועתה יתבאר בע"ה דיני אתרוג שגדל עם שינוי
צורה בתואר הפרי מהרגילות שהם גדלים ,כי כבר נתבאר לעיל )בפתיחה
כללית לסימן זה( שתואר האתרוג הוא שהוא בנוי כמגדל ,ואף שאין כל
האתרוגים בנויים ממש כמגדל רחב מלמטה וקצר מלמעלה ,מכל מקום
עכ"פ הם דומים למבנה זה ,אבל אם נשתנה מצורה זו ,הרי הוא פסול,
וכמו שיתבאר בע"ה פרטי ההלכות.
בגמרא )דף ל"ו ע"א( אתרוג ככדור פסול ,פירושו ,אתרוג שהוא עגול
ככדור של עור שמשחקות בו הבנותשנ ,הרי הוא שינוי מראה והוא פסול.
מי חיי
השחור הגדל בארצות הסמוכות ,מכל מקו רש"י לא איירי אבל הרי") ד י"ז ע"ב( והרמב") פרק ח'
מהלכות לולב הלכה ח'( פירשו החילוק ,שאתרוג
ממקומות שש בעצמ גדלי אתרוגי שחורי מעט, הכושי היינו שאינו שחור כל כ ,אלא שיש בו
מעט שחרות ,וזה כשר שבמקומות הסמוכות
אלא שהיו רגילי באתרוגי כוש כי היו סמוכי לה ,ולכ לכוש שה רגילי בשחרות כזה באתרוגי,
אבל אתרוג שהוא 'דומה לכושי' היינו שהוא
א גדל שחור בארצות הסמוכות הוא פסול ,כי הוא נחשב שחור מאוד עד שהוא דומה לאד כושי ,זה
פסול בכל המקומות ,ואפילו בכוש עצמו.
לה לשינוי ,אבל כא איירי שהביאו אתרוג ע מעט
והשו"ע כא פסק כשעת הרי" והרמב".
שחרות שגדל בשאר ארצות שאתרוגיה אי בה שו
שמט .כ הוא כא בשו"ע ,והוא לדעת הרי"
שחרות ,למקומות שגדלי בה אתרוגי ע מעט שחרות, והרמב".
ובזה כתב בביאור הלכה שפסול לדעת רש"י( ,וצרי אתרוג שחור שגדל בשאר ארצות שאי מצוי
לומר הטע ,דא שלאות האנשי אינו שינוי, אצל אתרוגי שחורי ,והביאו אותו אל אות
מכל מקו כיו שגדל במקו שאי מצויי ש הארצות שה סמוכי לכוש שה רגילי באלו
לגדול אתרוגי כאלו ,הרי יש חסרו בגו האתרוגי ,לדעת רש"י וסייעתו הוא פסול ,כי
האתרוג מה שהוא משונה מחבריו ,ואפילו א הוא מה שאמרו בגמרא 'דומה לכושי פסול' ,כי
יביאוהו אל מקו שש אי זה נחשב לשינוי הוא מה שגדל בשאר ארצות והוא נדמה לאות
בעיני אנשי המקו ,מכל מקו האתרוג הגדלי ש) ,וא שלדעת רש"י פסול אפילו אתרוג
בעצמותו פגו במה שגדל משונה מחבריו ,אבל
לדעת הרי" והרמב" לא נזכר דבר זה בגמרא,
כ כתב בביאור הלכה )ד"ה מקו.(
שנ .רש"י )ד"ה ככדור( ,ובתוס' )ד"ה אתרוג ככדור(,