Page 202 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 202

‫‪Pg: 202 - 7-Back 21-06-16‬‬                                     ‫רח‬

‫דיני האתרוג |‬

                ‫סימ‪ ‬תרמח‬

‫שחורי‪ ‬הרבה כמו אד‪ ‬כושי‪ ,‬הרי הוא פסול בכל מקו‪ ,‬כי הוא נחשב לשינוי‬
                                                                    ‫מראה ממששמט‪.‬‬

              ‫סעיף יח ‪ -‬כ‬

‫שינוי בתואר וצורת האתרוג‬

       ‫ככדור‪ ,‬תיום‪ ,‬גדלו בדפוס‬

‫עד עתה נתבאר דיני האתרוג והשינוים הפוסלים בו לענין חסרונו‪,‬‬
‫ומהותו‪ ,‬וצבעו החיצון‪ ,‬ועתה יתבאר בע"ה דיני אתרוג שגדל עם שינוי‬
‫צורה בתואר הפרי מהרגילות שהם גדלים‪ ,‬כי כבר נתבאר לעיל )בפתיחה‬
‫כללית לסימן זה( שתואר האתרוג הוא שהוא בנוי כמגדל‪ ,‬ואף שאין כל‬
‫האתרוגים בנויים ממש כמגדל רחב מלמטה וקצר מלמעלה‪ ,‬מכל מקום‬
‫עכ"פ הם דומים למבנה זה‪ ,‬אבל אם נשתנה מצורה זו‪ ,‬הרי הוא פסול‪,‬‬

                                   ‫וכמו שיתבאר בע"ה פרטי ההלכות‪.‬‬

‫בגמרא )דף ל"ו ע"א( אתרוג ככדור פסול‪ ,‬פירושו‪ ,‬אתרוג שהוא עגול‬
‫ככדור של עור שמשחקות בו הבנותשנ‪ ,‬הרי הוא שינוי מראה והוא פסול‪.‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫השחור הגדל בארצות הסמוכות‪ ,‬מכל מקו‪ ‬רש"י לא איירי‬    ‫אבל הרי"‪) ‬ד‪ ‬י"ז ע"ב( והרמב"‪) ‬פרק ח'‬
                                                     ‫מהלכות לולב הלכה ח'( פירשו החילוק‪ ,‬שאתרוג‬
‫ממקומות שש‪ ‬בעצמ‪ ‬גדלי‪ ‬אתרוגי‪ ‬שחורי‪ ‬מעט‪,‬‬          ‫הכושי היינו שאינו שחור כל כ‪ ,‬אלא שיש בו‬
                                                     ‫מעט שחרות‪ ,‬וזה כשר שבמקומות הסמוכות‬
‫אלא שהיו רגילי‪ ‬באתרוגי כוש כי היו סמוכי‪ ‬לה‪ ,‬ולכ‪‬‬  ‫לכוש שה‪ ‬רגילי‪ ‬בשחרות כזה באתרוגי‪,‬‬
                                                     ‫אבל אתרוג שהוא 'דומה לכושי' היינו שהוא‬
‫א‪ ‬גדל שחור בארצות הסמוכות הוא פסול‪ ,‬כי הוא נחשב‬     ‫שחור מאוד עד שהוא דומה לאד‪ ‬כושי‪ ,‬זה‬
                                                     ‫פסול בכל המקומות‪ ,‬ואפילו בכוש עצמו‪.‬‬
‫לה‪ ‬לשינוי‪ ,‬אבל כא‪ ‬איירי שהביאו אתרוג ע‪ ‬מעט‬
                                                          ‫והשו"ע כא‪ ‬פסק כשעת הרי"‪ ‬והרמב"‪.‬‬
‫שחרות שגדל בשאר ארצות שאתרוגיה‪ ‬אי‪ ‬בה‪ ‬שו‪‬‬
                                                     ‫שמט‪ .‬כ‪ ‬הוא כא‪ ‬בשו"ע‪ ,‬והוא לדעת הרי"‪‬‬
‫שחרות‪ ,‬למקומות שגדלי‪ ‬בה‪ ‬אתרוגי‪ ‬ע‪ ‬מעט שחרות‪,‬‬                                    ‫והרמב"‪.‬‬

‫ובזה כתב בביאור הלכה שפסול לדעת רש"י(‪ ,‬וצרי‪‬‬         ‫אתרוג שחור שגדל בשאר ארצות שאי‪ ‬מצוי‬
‫לומר הטע‪ ,‬דא‪ ‬שלאות‪ ‬האנשי‪ ‬אינו שינוי‪,‬‬             ‫אצל‪ ‬אתרוגי‪ ‬שחורי‪ ,‬והביאו אותו אל אות‪‬‬
‫מכל מקו‪ ‬כיו‪ ‬שגדל במקו‪ ‬שאי‪ ‬מצויי‪ ‬ש‪‬‬              ‫הארצות שה‪ ‬סמוכי‪ ‬לכוש שה‪ ‬רגילי‪ ‬באלו‬
‫לגדול אתרוגי‪ ‬כאלו‪ ,‬הרי יש חסרו‪ ‬בגו‪‬‬                ‫האתרוגי‪ ,‬לדעת רש"י וסייעתו הוא פסול‪ ,‬כי‬
‫האתרוג מה שהוא משונה מחבריו‪ ,‬ואפילו א‪‬‬               ‫הוא מה שאמרו בגמרא 'דומה לכושי פסול'‪ ,‬כי‬
‫יביאוהו אל מקו‪ ‬שש‪ ‬אי‪ ‬זה נחשב לשינוי‬               ‫הוא מה שגדל בשאר ארצות והוא נדמה לאות‪‬‬
‫בעיני אנשי המקו‪ ,‬מכל מקו‪ ‬האתרוג‬                    ‫הגדלי‪ ‬ש‪) ,‬וא‪ ‬שלדעת רש"י פסול אפילו אתרוג‬
‫בעצמותו פגו‪ ‬במה שגדל משונה מחבריו‪ ,‬אבל‬
‫לדעת הרי"‪ ‬והרמב"‪ ‬לא נזכר דבר זה בגמרא‪,‬‬

             ‫כ‪ ‬כתב בביאור הלכה )ד"ה מקו‪.(‬‬

‫שנ‪ .‬רש"י )ד"ה ככדור(‪ ,‬ובתוס' )ד"ה אתרוג ככדור(‪,‬‬
   197   198   199   200   201   202   203   204   205   206   207