Page 197 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 197

‫‪Pg: 197 - 7-Front 21-06-16‬‬

‫סעי‪ ‬טו ‪ ‬יח | שאר פסולי‪ ‬באתרוג רג‬

                                                       ‫סימ‪ ‬תרמח‬

        ‫סעיף טו ‪ -‬יח‬

‫שאר פסולים באתרוג‬

‫בגמרא )דף ל"ו ע"א( אתרוג תפוח‪ ,‬סרוחשכח‪ ,‬כבוש‪ ,‬שלוק‪ ,‬כושי‪ ,‬לבן‬
                                                         ‫ומנומר‪ ,‬פסול‪.‬‬

‫וטעם אלו הפסולים‪ ,‬כי אינו הדר‪ ,‬ולפי זה הם כשרים בשאר ימים‬
              ‫לדעת הפוסקים המכשירים פסולי הדר בשאר ימיםשכט‪.‬‬

‫וביאור אלו הפסולים ופרטי דיניהם יתבאר בע"ה לקמן על הסדר‬
                                                              ‫הסעיפים‪.‬‬

                                                                           ‫אתרוג שתפח‬

‫קה‪ .‬אתרוג שנפל עליו מי‪ ‬אחר שכבר נתלש מהאיל‪ ‬ותפח‪ ,‬היינו שנתגדל‬
           ‫והתנפח מחמת המי‪ ,‬הרי הוא פסולשל‪ ,‬ואפילו שלא נרקבשלא‪.‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫שכח‪ .‬פירוש רש"י )ד"ה לא(‪ ,‬תפח‪ .‬כגו‪ ‬שנפלו‬      ‫דנקי לגמרי שלא יהיה עליו שו‪ ‬פקפוק על פי‬
‫גשמי‪ ‬בתלוש ותפח‪ .‬סרח‪ .‬נרקב‪ .‬ובלישנא‬           ‫הלכה‪ ,‬עדי‪ ‬מהידור מצוה‪ ,‬והביא ש‪ ‬את דברי‬
‫אחרינא פירש‪ ,‬תפח‪ .‬נרקב‪ .‬סרח‪ .‬ריחו רע מחמת‬      ‫הר"‪) ‬מגילה ד‪ ‬ד' ע"ב ד"ה אבל‪ ,‬הובא בב"י סימ‪ ‬תר"צ‬
                                               ‫סעי‪ ‬י"א( שכתב אל הריב"ש 'רואה אני דברי‪‬‬
                             ‫תולעי‪ ‬שאכלוהו‪.‬‬   ‫טובי‪ ‬ונכוחי‪ ‬שאפילו בעסקי העול‪ ‬כל‬
                                               ‫משכיל בוחר לנפשו הדר‪ ‬היותר בטוח‬
‫שכט‪ .‬כ‪ ‬כתב בבכורי יעקב )ס"ק מ"ג( בש‪‬‬          ‫והמשומר מכל נזק ומכשול‪ ,‬ואפילו באפשר‬
‫האליה רבה )ס"ק כ"ו( שהביא כ‪ ‬בש‪‬‬               ‫רחוק‪ ,‬על אחת כמה וכמה שיש לנו לעשות כ‪‬‬
                                               ‫בדרכי התורה והמצות שה‪ ‬כבשונו של עול‪‬‬
    ‫אמרכל‪ ,‬וכ‪ ‬כתב בשו"ע התניא )סעי‪ ‬כ"ד(‪.‬‬
                                                                          ‫וכו' עכ"ל‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪.‬‬
‫של‪ .‬כ‪ ‬מבואר בגמ' שהובא לעיל בפתיחה‪ ,‬וכ‪‬‬
                         ‫פסק בשו"ע כא‪.‬‬        ‫וזה לשו‪ ‬חיי‪ ‬וברכה )אות ס"ד(‪' ,‬הרבה בני‬
                                               ‫אד‪ ‬סוברי‪ ‬כשיש לה‪ ‬לקנות אתרוג שהוא‬
‫שלא‪ .‬כ‪ ‬מבואר בשו"ע כא‪ ,‬שעצ‪ ‬התפיחה‬           ‫הדר מאוד בתוארו‪ ,‬וגידולו ומראהו‪ ,‬א‪ ‬יש בו‬
‫הוא הפסול‪ ,‬והוא על פי פירוש ראשו‪‬‬              ‫איזה חשש פסול‪ ,‬וג‪ ‬יש לקנות אתרוג שאי‪‬‬
‫שפירוש רש"י בביאור תפח )שהובא לעיל בהערה‬       ‫בו חשש ופקפוק כל עיקר כי הוא נקי מכל‪ ,‬א‪‬‬
‫שכ"ח(‪ ,‬אבל לפירוש שני צרי‪ ‬שהיה דוקא נרקב‪,‬‬     ‫אינו הדר כל כ‪ ‬בתוארו וגידולו‪ ,‬ובוחרי‪ ‬יותר‬
‫אבל הטור והשו"ע העתיקו להלכה כפירוש‬            ‫בזה שהוא הדר מאוד‪ ,‬וזה טעות‪ ,‬כמו שכתב‬
‫ראשו‪ ,‬ולכ‪ ‬אפילו א‪ ‬לא נרקב הרי הוא פסול‪,‬‬     ‫הלבושי שרד בספר כד הקמח )סימ‪ ‬כ"ג( שקוד‪‬‬
‫אול‪ ‬במג"א )ס"ק כ"א( כתב על תפח שהוא‬           ‫כל עיקר ההידור הוא א‪ ‬אי‪ ‬בו חשש פסול‪,‬‬
‫נרקב‪ ,‬נראה שנקט כפירוש שני‪ ,‬וכבר תמה עליו‬
‫בבכורי יעקב )ס"ק מ'( ובביאור הלכה )ד"ה נפל(‪,‬‬        ‫ואחר כ‪ ‬משגיחי‪ ‬בהדרו בתואר ומראה'‪.‬‬

                            ‫וכתבו שדבריו צ"ע‪.‬‬
   192   193   194   195   196   197   198   199   200   201   202