Page 195 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 195

‫‪Pg: 195 - 7-Back 21-06-16‬‬

‫סעי‪ ‬יב ‪ ‬טז | שינוי מראה רא‬

                                                       ‫סימ‪ ‬תרמח‬

‫אבל א‪ ‬הוא מקל‪ ‬ג‪ ‬מהקליפה הירוקה‪ ,‬כבר נתבאר לעיל )אות מ"ז( שיש‬
                                                             ‫להחמיר שדינו כחסר‪.‬‬

‫לכ‪ ‬לעני‪ ‬מעשה אי‪ ‬ראוי לסמו‪ ‬על הקליפה‪ ,‬כי לא יוכל להבחי‪ ‬לקל‪ ‬רק‬
‫את הקליפה הדקה‪ ,‬ובודאי יבוא ג‪ ‬לקל‪ ‬את הקליפה הירוקה‪ ,‬וג‪ ‬הרבה פעמי‪‬‬
‫כשיעברו כמה ימי‪ ‬אחר הקליפה משתנה מראה האתרוג במקו‪ ‬הקילו‪ ,‬וכ‪‬‬
‫הסוחרי‪ ‬אי‪ ‬לה‪ ‬לקלו‪ ‬את הפגיעות שבאתרוג‪ ,‬כי מלבד שה‪ ‬מרמי‪ ‬את‬
‫הקוני‪ ,‬הרי הרבה פעמי‪ ‬ה‪ ‬מחסרי‪ ‬את הקליפה‪ ,‬וכ‪ ‬אי‪ ‬לקנות אצל סוחרי‪‬‬

                                                         ‫הקולפי‪ ‬את הנקודותשכא‪.‬‬

                                                   ‫שינוי מראה שנעשה ממשמוש ידי‪‬‬

‫קב‪ .‬אתרוג שהיה נקי מכל ונאה ויאה קוד‪ ‬זמ‪ ‬נטילת האתרוג‪ ,‬ואחר כ‪ ‬מחמת‬
‫הנענועי‪ ‬וזיעת הידי‪ ‬בשעת אחיזת האתרוג בחג הסוכות נולדו בו נימורי‪‬‬
‫וכתמי‪ ‬ובהרות‪ ,‬וג‪ ‬נקל‪ ‬מעט מהעור העליו‪  ‬הקליפה החיצונה‪ ,‬ונעשה ש‪‬‬
‫מנומר בכמה מקומות‪ ,‬ואי‪ ‬ידוע א‪ ‬הוא ממראה האתרוג‪ ,‬הרי הוא נשאר‬
‫בכשרותו והוא נחשב עדיי‪ ‬ל'הדר'‪ ,‬כיו‪ ‬שבאו הנימורי‪ ‬על ידי מצותו‪ ,‬זהו‬

                                                                     ‫הודו והדרושכב‪.‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫נתנאל )פרק ג' סימ‪ ‬י"ח אות ב'( לדייק בלשו‪ ‬הטור‬  ‫הסיר את הפסול‪ ,‬הרי הוא פסול‪ ,‬ונראה שזה‬
‫שכתב 'חוזר למראה האתרוג' בה"א הידועה‪,‬‬            ‫טע‪ ‬החילוק שלעני‪ ‬הקילו‪ ‬כתב 'וחזר מראיה‪‬‬
‫דהיינו למראה אותו האתרוג שנקל‪ ‬ממנו ולא‬          ‫]ל[מראה כל האתרוג'‪ ,‬הרי שהוא מכשיר רק‬
‫יהיה ניכרת הקליפה כלל‪ ,‬אבל בדעת תורה‬             ‫כאשר מראיה‪ ‬כמראה כל האתרוג ואי‪ ‬ניכר בו‬
‫למהרש"‪ ‬כתב שלאו דוקא הוא מה שכתב‬                ‫הקילו‪ ,‬לכ‪ ‬אי‪ ‬שיי‪ ‬בו פסול שבא מכח פסול‪,‬‬
‫'האתרוג'‪ ,‬וכשר אפילו כשיש ש‪ ‬מראה כשר‪,‬‬           ‫כי אי‪ ‬כא‪ ‬שינוי שבא מכח פסול‪ ,‬כי אי‪ ‬ש‪‬‬
‫עיי"ש‪ ,‬אמנ‪ ‬לגבי שאר ימי‪ ‬הכריע במשנ"ב‬           ‫שינוי כלל‪ ,‬כי מראהו ככל האתרוג‪ ,‬אבל בסימ‪‬‬
‫)סימ‪ ‬תרמ"ט ס"ק ל"ח( שבשעת הדחק יש לסמו‪‬‬         ‫תרמ"ט יש ש‪ ‬שינוי שהוא חסר‪ ,‬ולכ‪ ‬הוא‬
                                                 ‫פוסל כי הוא בא מכח פסול‪ .‬ומשנ"ב )כא‪ ‬ס"ק‬
           ‫על המקילי‪ ‬ולהקל בזה‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪.‬‬        ‫נ"ג‪ ,‬ובסימ‪ ‬תרמ"ט ס"ק ל"ח( ציי‪ ‬לסתירה זו‪ ,‬ולא‬
                                                 ‫הכריע בדבר‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪ ,‬ועיי‪ ‬בחיי‪ ‬וברכה )אות‬
‫שכא‪ .‬וכ‪ ‬היה מורה ובא הגרש"ז אויערבא‪‬‬            ‫ר"מ( לעני‪ ‬לולב עקו‪ ,‬ובהגהת המו"ל ש‪,‬‬
     ‫זצ"ל )הליכות שלמה סימ‪ ‬י' אות כ"א(‪.‬‬         ‫והובא לעיל סימ‪ ‬תרמ"ה )אות ס"ג הערה קצ"ז(‪.‬‬
                                                 ‫עיי‪ ‬לקמ‪ ‬סימ‪ ‬תרמ"ט )הערה קע"ה( מה שכתבנו‬
‫שכב‪ .‬כ‪ ‬כתב מרנא החת‪ ‬סופר בחידושיו )סוכה‬
‫ד‪ ‬ל"ו ע"א ד"ה והנה(‪ ,‬וזה לשונו‪' ,‬נראה לי‬                         ‫דר‪ ‬אחרת בביאור סתירה זו‪.‬‬
‫דרוב הפעמי‪ ‬על ידי משמוש היד ורוב הנענועי‪‬‬
‫נולדו בו נימורי‪ ‬נימורי‪ ‬וג‪ ‬נקל‪ ‬קצת מקומות‬     ‫שכ‪ .‬עיי‪ ‬בהערה הקודמת שכ‪ ‬נוטה דעת‬
‫מהעור העליו‪ ‬הקליפה החיצונה‪ ,‬ונעשה מקומות‬        ‫הבכורי יעקב )ס"ק כ"ה(‪ ,‬וכ‪ ‬כתב בקרב‪‬‬
   190   191   192   193   194   195   196   197   198   199   200