Page 191 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK

‫‪Pg: 191 - 6-Back 21-06-16‬‬

‫סעי‪ ‬יב ‪ ‬טז | שינוי מראה קצז‬

‫סימ‪ ‬תרמח‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫קבע דבריו על המשנה על אתרוג הכושי‪ ,‬שא‪‬‬ ‫סומקא יש לומר שהוא מראה כשרה‪ ,‬וכ‪ ‬נתבאר‬
‫אתרוג אדו‪ ‬פסול היה לו לקבוע דבריו על‬ ‫לעיל דברי העיטור )והובא בחיי‪ ‬וברכה אות א'(‬
‫המשנה‪ ,‬יש ליישב כי כתב דבריו על הדס הרגיל‬ ‫'שדומה לכושי שהוא אדו‪ ,‬פסול'‪ ,‬וכ‪ ‬העלה‬
‫בכל מקו‪ ‬להיות תמיד ענבי‪ ‬שחורות‬ ‫בחיי‪ ‬וברכה )ש‪ ,‬ובאות ק"ע( להלכה‪ ,‬וכ‪ ‬הביא‬
‫ואדומות‪ ,‬משא"כ באתרוג אי‪ ‬מראה השחור‬ ‫בש‪ ‬שו"ת כנ‪ ‬רננה )חאו"ח סימ‪ ‬ע"ג(‪ ,‬וכ‪ ‬כתב‬
‫מצוי כל כ‪ ,‬ולכ‪ ‬אמרו חכמי המשנה 'אתרוג‬ ‫באל‪ ‬המג‪) ‬סעי‪ ‬ה'(‪ ,‬וכ‪ ‬נראה דעת הביאור‬
‫הכושי' ולא אמרו אתרוג השחור‪ ,‬כי לא היה‬ ‫הלכה )ד"ה א‪ ,(‬וכ‪ ‬פסק באשל אברה‪‬‬
‫מצוי ביניה‪ ,‬ולכ‪ ‬לא הוצר‪ ‬רב פפא להוסי‪‬‬ ‫)בוטשאטש( כא‪ ‬בפשיטות‪ .‬עיי‪ ‬רש"י בעירובי‪‬‬
‫ש‪ ‬האדומות כשחורות‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪ ,‬ובזה נתיישב‬ ‫)ד‪ ‬נ"ג ע"ב ד"ה דאתריג( שכתב שאתרוג הוא‬
‫אדו‪ ,‬צרי‪ ‬לומר שכונתו למראה געה"ל שהוא‬
‫ג‪ ‬קושייתו השניה‪.‬‬ ‫דומה לאדו‪ ,‬וכ‪ ‬הורה הגאו‪ ‬מהרש"‪) ‬בחיי‪‬‬

‫וא‪ ‬שלעני‪ ‬מראות הריאה )ביו"ד סימ‪ ‬ל"ח‬ ‫וברכה ש‪.(‬‬
‫סעי‪ ‬ד'( אי‪ ‬מדמי‪ ‬אדו‪ ‬לשחור‪ ,‬כי אפילו‬
‫שמראה שחור טריפה אפילו בכל שהוא‪ ,‬ועכ"ז‬ ‫ויש כמה פוסקי‪ ‬שמקילי‪ ‬בזה‪ ,‬עיי‪ ‬בחיי‬
‫א‪ ‬הריאה אדומה אפילו בתכלית האוד‪ ‬הרי‬ ‫אד‪) ‬כלל קנ"א סעי‪ ‬י"א( שכתב שהוא מראה‬
‫היא כשירה‪ ,‬יש לחלק‪ ,‬כי הת‪ ‬אי‪ ‬המראה‬ ‫כשר‪ ,‬והובא בביאור הלכה )ד"ה א‪ ,(‬וכ‪ ‬בבכורי‬
‫פוסל‪ ,‬אלא שהוא מסימני טריפה‪ ,‬וכשיש ש‪‬‬ ‫יעקב )תוספת ביכורי‪ ,(‬ועיי‪ ‬בשערי תשובה )אות‬
‫מראה שחור הוא סימ‪ ‬שהבהמה חולנית והיא‬ ‫כ"א( מה שהביא בש‪ ‬שו"ת פני אריה )סימ‪ ‬ה'(‬
‫טריפה‪ ,‬ומראה אדו‪ ‬אינו סימ‪ ‬טריפה אלא הוא‬ ‫שכתב להקל בזה‪ ,‬וסיי‪ ‬ש‪ ‬שהמחמיר בזה‬
‫חסרו‪ ‬בבליעת הד‪ ‬או טע‪ ‬אחר‪ ,‬אבל אינו‬
‫חסרו‪ ‬בבריאות הריאה‪ ,‬אבל כא‪ ‬החסרו‪ ‬הוא‬ ‫מפסיד ממונ‪ ‬של ישראל‪.‬‬
‫הדר‪ ,‬ולגבי פסולי הדר ראינו בגמרא שאנו‬
‫מדמי‪ ‬מראה אדו‪ ‬למראה שחור‪ .‬שוב ראיתי‬ ‫אבל יש לעיי‪ ‬היטב בזה‪ ,‬כי הרי בכל מקו‪‬‬
‫שכונתי לדעת הרמב"‪) ‬חולי‪ ‬ד‪ ‬מ"ו ע"א ד"ה ריאה(‬ ‫אמרינ‪ ‬שהאי שחור אדו‪ ‬הוא אלא שלקה‪,‬‬
‫שכתב וזה לשונו‪' ,‬ואי קשיא הא דאמרינ‪ ‬גבי‬ ‫ובכל מקו‪ ‬שאנו פוסלי‪ ‬את האדו‪ ‬פוסלי‪‬‬
‫אתרוג האדומות כשחור דמיי‪ ,‬מדר' חנינא‬ ‫את השחור‪ ,‬וכ‪ ‬בכל מקו‪ ‬שאנו פוסלי‪ ‬את‬
‫דאמר הא שחור אדו‪ ‬הוא אלא שלקה‪ ,‬והכא‬ ‫השחור אנו פוסלי‪ ‬את האדו‪ ,‬וכדאמרינ‪ ‬לעיל‬
‫בריאה האי שחור פסול הוא‪ ,‬ומאי טעמא‬ ‫)סימ‪ ‬תרמ"ו סעי‪ ‬ב'( לעני‪ ‬היו ענביו מרובות‬
‫מכשרינ‪ ‬אדומה‪ ,‬לא קשיא‪ ,‬דהת‪ ‬שינוי הוא‪,‬‬ ‫מעליו‪ ,‬שהוא פסול מטע‪ ‬הדר‪ ,‬שהוא מחזי‬
‫אבל כא‪ ‬היינו רביתייהו שיהיו אדומות מחמת‬ ‫כמנומר‪ ,‬וקאמר בגמרא )ד‪ ‬ל"ג( לא שנו אלא‬
‫ד‪ ,‬שכל שיש בו ד‪ ‬אי‪ ‬אדמומיתו פוסל בו‪,‬‬ ‫בענביו שחורות‪ ,‬אבל ענביו ירוקות מיני דהדס‬
‫דכל שלא נבלע בה‪ ‬דמ‪ ‬ה‪ ‬אדומות ביותר‪,‬‬ ‫הוא וכשר‪ ,‬ועל זה אמר רב פפא שאדומות‬
‫וכשרות' עכ"ל‪ ,‬הרי לפני‪ ‬שיש חילוק בי‪ ‬פסולי‬ ‫כשחורות דמיי‪ ,‬כי 'האי ד‪ ‬שחור אדו‪ ‬הוא‬
‫הדר לדיני מראות הריאה‪ ,‬וג‪ ‬תראה שכתב‬ ‫אלא שלקה'‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪ ,‬ומזה חזינ‪ ‬שלעני‪ ‬הדר‬
‫הרמב"‪ ‬דאמרינ‪ ‬גבי אתרוג שהאדומות כשחור‪,‬‬ ‫אנו מדמי‪ ‬שחור לאדו‪) ,‬וג‪ ‬נראה ש‪ ‬בגמרא‬
‫הרי שג‪ ‬אתרוג אדו‪ ‬פסול‪ ,‬וא‪ ‬שלא אמרו‬
‫דבר זה לגבי אתרוג אלא לגבי הדס‪ ,‬צרי‪ ‬לומר‬ ‫שה‪ ‬דומי‪ ‬לגמרי לעני‪ ‬מראה‪ ,‬כי הביא ראיה לפסול‬
‫שכונתו לגבי דיני אתרוג היינו לגבי דיני הדר‪,‬‬
‫והוא הדי‪ ‬הדס והוא הדי‪ ‬אתרוג‪) ,‬וא‪ ‬שבספר‬ ‫אדו‪ ‬ממה שאנו פוסלי‪ ‬שחור במראות דמי‪ ,‬ולכאורה‬

‫באר יעקב על שו"ע או"ח כא‪ ‬ס"ק כ"ט‪ ,‬כתב שאי‪ ‬ללמוד‬ ‫יש להקשות דמאי ראיה מש‪ ,‬כי אפילו א‪ ‬נאמר ששחור‬

‫כאדו‪ ,‬מא‪ ‬יימר שג‪ ‬אדו‪ ‬נחשב לשחור‪ ,‬ומזה נראה‬

‫שהוא דמיו‪ ‬גמור זה לזה(‪ ,‬ומה שכתב בפני אריה‬
‫ש‪ ‬דאדרבה מכא‪ ‬ראיה להכשיר ממה שאמר‬
‫רב פפא דבריו על הדס שהוא דברי אמורא‪ ,‬ולא‬