Page 194 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK

‫‪Pg: 194 - 7-Back 21-06-16‬‬ ‫ר‬

‫דיני האתרוג |‬

‫סימ‪ ‬תרמח‬

‫זרח השמש היטב במקו‪ ‬ההוא‪ ,‬כי אחד מהעלי‪ ‬שכב עליו והסתירו‪ ,‬ולכ‪ ‬לא‬
‫בא אליו צבעו‪ ,‬הוא כשר‪ ,‬כי אינו מראה לב‪ ,‬אלא כנגד מראה כל האתרוג הוא‬

‫נראה כלב‪‬שטז‪.‬‬

‫דר‪ ‬בדיקת שינוי מראה אתרוג‬

‫ק‪ .‬א‪ ‬הוא מסתפק במראה האתרוג‪ ,‬לא יבדקנו נגד השמש ממש‪ ,‬אלא בצל‬
‫השמש‪ ,‬כי ההבטה בצל יותר אמיתית להבחנת המראה‪ ,‬משא"כ הבטה בחמה‬
‫אינו הבחנה אמיתית‪ ,‬כי קרני השמש יש לה‪ ‬השפעה לשינוי המראה קצתשיז‪.‬‬

‫קילו‪ ‬חזזית ונקודות‬

‫קא‪ .‬אתרוג שעלה עליו חזזית או נקודות שיש בה‪ ‬שינוי מראה‪ ,‬מעיקר הדי‪‬‬
‫מותר לקלפ‪ ,‬א‪ ‬אינו מקל‪ ‬רק את הקליפה החיצונה שהיא הגליד הדק‬
‫שעל האתרוג‪ ,‬ואחר שמקלפו הוא חוזר להכשירושיח‪ ,‬א‪ ‬אי‪ ‬במקו‪ ‬הקליפה‬
‫שינוי מראה‪ ,‬ואפילו ממראה כשרשיט‪ ,‬אבל א‪ ‬אחר הקילו‪ ‬נשאר ש‪ ‬שינוי‬

‫מראה כשר‪ ,‬יש מחמירי‪ ‬לפסלו אפילו בשאר ימי‪‬שכ‪.‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫פסול כל שבעה ימי‪ ,‬הוא א‪ ‬א‪ ‬חת‪ ‬את‬ ‫י' הערה ‪ (47‬שהגרש"ז אויערבא‪ ‬זצ"ל היה מקיל‬
‫היבשות או הנימור‪ ,‬עדיי‪ ‬נשאר פסולו לכל‬ ‫באלו הנקודות‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪.‬‬
‫שבעה ימי‪ ,‬הואיל ובא מכח פסול‪ ,‬ולכאורה‬
‫הוא סותר את דברי השו"ע כא‪ ‬שכתב בפירוש‬ ‫שטז‪ .‬כ‪ ‬ראיתי אצל בעלי הוראה‪ .‬וכ‪ ‬כתב‬
‫שמותר לקלו‪ ‬את הפסולי‪ ,‬כ‪ ‬העיר בבית‬ ‫באשל אברה‪ ‬להרה"ק מבוטשאטש‪,‬‬
‫מאיר )כא‪ (‬והניח בצ"ע‪ ,‬ואכ‪ ‬הגר"א כתב‬ ‫'לוב‪ ‬באתרוג‪ ,‬היינו מופלג מסגנו‪ ‬הקרוב‬
‫שהשו"ע כא‪ ‬חולק על הרמ"א ש‪ ,‬וג‪ ‬הרמ"א‬ ‫למראה אתרוג‪ ,‬וביותר כשכיח בה‪ ‬בגידול‪‬‬
‫כא‪ ‬דייק בלשונו והוסי‪ ‬על דברי השו"ע וכתב‬ ‫לוב‪ ‬דכשר היטב'‪ ,‬ובספר חוט שני )פרק י"ד אות‬
‫'לאחר שנקל‪ ‬ולא חסר כלו‪ ,'‬והיינו שחולק‬ ‫ד'( הביא שמר‪ ‬בעל החזו‪ ‬איש זי"ע היה מקרב‬
‫וסובר שדוקא א‪ ‬לא חסר כלו‪ ,‬אבל א‪ ‬חסר‬ ‫את האתרוג אל בגד לב‪ ‬לראות א‪ ‬הוא לב‪,‬‬
‫על ידי זה‪ ,‬פסול‪ ,‬כיו‪ ‬שבא מכח פסול‪ ,‬אבל‬
‫בבכורי יעקב )סימ‪ ‬תרמ"ט ס"ק כ"ה( כתב לחלק‬ ‫ואמר שלב‪ ‬כמו הבגד‪ ,‬זהו לב‪.‬‬
‫שכא‪ ‬איירי שאי‪ ‬ניכר מקו‪ ‬הקילו‪ ‬כי חזר‬
‫למראה אתרוג לגמרי‪ ,‬אבל בסימ‪ ‬תרמ"ט איירי‬ ‫שיז‪ .‬שו"ת שבט הלוי )חלק ט' סימ‪ ‬מ"ז אות ב'(‪.‬‬
‫שחת‪ ‬את הפסול ואז ניכר מקו‪ ‬החת‪ ‬על כ‪‬‬
‫הוא פסול‪ ,‬ולכ‪ ‬הסיק )ש‪ ,‬וכא‪ ‬ס"ק ל"ט( שא‪‬‬ ‫שיח‪ .‬שו"ע סעי‪ ‬י"ד‪ ,‬והוא מדברי הרא"ש )פרק‬
‫ניכר מקו‪ ‬הקילו‪ ‬צ"ע א‪ ‬כשר‪ ,‬וכ‪ ‬נראה‬ ‫ג' סימ‪ ‬י"ח(‪.‬‬
‫מדברי שו"ע התניא )כא‪ ‬סעי‪ ‬כ"ד‪ ,‬ובסימ‪ ‬תרמ"ט‬
‫סעי‪ ‬כ'( שהביא את די‪ ‬קילו‪ ‬שמותר‪ ,‬ודי‪ ‬שא‪‬‬ ‫שיט‪ .‬דהנה בשו"ע כא‪ ‬כתב שמותר לקל‪‬‬
‫חזזית או כל מראה פסול‪ ,‬והוא כשר‬
‫לכתחילה‪ ,‬אבל בסימ‪ ‬תרמ"ט )סעי‪ ‬ה'( כתב‬
‫הרמ"א שמה שאמרו שא‪ ‬היה יבש או מנומר‬