Page 198 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 198

‫‪Pg: 198 - 7-Back 21-06-16‬‬                    ‫רד‬

‫דיני האתרוג |‬

                ‫סימ‪ ‬תרמח‬

                                                                          ‫אתרוג שנרקב‬

‫קו‪ .‬וכ‪ ‬אתרוג שנסרח ונרקב‪ ,‬ויש לו קצת ריח רע‪ ,‬הרי הוא פסולשלב‪ ,‬כי אי‪‬‬
                                                                    ‫זה הדרשלג‪.‬‬

                                                                           ‫אתרוג הכבוש‬

‫קז‪ .‬אתרוג הכבוש הרי הוא פסול‪ ,‬והוא נחשב לכבוש כאשר הוא נשרה במי‪‬‬
‫או בשאר משקי‪ ‬למש‪ ‬עשרי‪ ‬וארבעה שעות‪ ,‬ואפילו א‪ ‬הוא כבוש‬
‫בדבש שדרכו להעמיד דבר הכבוש בתוכושלד‪ ,‬הרי הוא נחשב לכבוש על ידי זה‬

                                                                     ‫והוא נפסלשלה‪.‬‬

‫קח‪ .‬אבל כאשר הוא נשרה בחומ‪ ‬חזק שהוא חרי‪ ‬מאודשלו‪ ,‬הוא נפסל אפילו‬
‫כששהה פחות ממעת לעת‪ ,‬ודוקא א‪ ‬יהיה כבוש למש‪ ‬זמ‪ ‬שית‪ ‬את החומ‪‬‬

               ‫על האש ויתחיל להרתיחשלז‪ ,‬כבר הוא נחשב לכבוש והוא נפסל‪.‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫לכבוש‪ ,‬כ"כ בשו"ע התניא )סעי‪ ‬כ"ה(‪ ,‬ובמשנ"ב‬       ‫שלב‪ .‬גמ' ושו"ע כמבואר לעיל בפתיחה‪,‬‬
‫)ס"ק נ"ד(‪ ,‬אול‪ ‬א‪ ‬הוא דבש קרוש אינו נעשה‬        ‫וכפירוש ראשו‪ ‬של רש"י‪ ,‬ומ"ש שיש לו‬
‫כבוש על ידי זה‪ ,‬כ‪ ‬מבואר ברמ"א )יו"ד סימ‪ ‬ק"ד‬    ‫קצת ריח רע‪ ,‬הוא על פי דברי הטור ושו"ע‬
‫סעי‪ ‬ב'( לעני‪ ‬שומ‪ ‬קרוש שאינו נחשב כבוש‬         ‫התניא )סעי‪ ‬כ"ד(‪ .‬וברש"י בלישנא בתרא כתב‬
‫לדבר שנכבש בו‪ ,‬וכתב במחצית השקל )ס"ק כ"ב‬         ‫שהוא סרוח וריחו רע מחמת תולעי‪ ‬שאכלוהו‪,‬‬
‫ד"ה ודע( שכ‪ ‬הדבר לעני‪ ‬דבש קרוש שאינו‬           ‫אבל הפוסקי‪ ‬השמיטו מה שכתב שהוא נעשה‬
‫נחשב לכבוש‪ ,‬וכ‪ ‬העתיק בשעה"צ )אות ס"א(‪,‬‬          ‫מחמת התולעי‪ ,‬כיו‪ ‬שלדיד‪ ‬אפילו בחסרו‪‬‬
‫ובזה כתב ליישב דעת הב"ח‪ ,‬דהוא איירי בכבוש‬        ‫שאינו מפולש פסול‪ ,‬והרי הוא כבר פסול‬
                                                 ‫באכילת התולעי‪ ‬מחמת חסר‪ ,‬עיי‪ ‬מג"א )ס"ק‬
          ‫בדבש קרוש ולכ‪ ‬אינו נחשב לכבוש‪.‬‬        ‫כ"א(‪ .‬ובמחצית השקל )כא‪ (‬כתב בביאור‬
                                                 ‫דהמג"א שצרי‪ ‬לומר דדעת רש"י כדיעה שניה‬
‫שלה‪ .‬בשו"ע כתב כבוש בחומ‪ ,‬אבל כבר כתבו‬          ‫בסעי‪ ‬ב' שבנקב שאינו מפולש צרי‪ ‬חסרו‪‬‬
‫הפוסקי‪ ‬שאפילו לא כבשו אלא במי‪‬‬                  ‫כאיסר ואינו נפסל בחסרו‪ ‬משהו‪ ,‬והוא תימה‪,‬‬
‫או בשאר משקי‪ ‬נחשב לכבוש‪ ,‬כ‪ ‬כתב במג"א‬           ‫כי בסעי‪ ‬ב' לעיל נתבאר דלדעת רש"י פוסל‬
‫)ס"ק כ"ב(‪ ,‬וכ‪ ‬מבואר מדברי הט"ז )ס"ק י"ז(‪ ,‬וכ‪‬‬   ‫אפילו בחסרו‪ ‬משהו‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪ ,‬ועיי‪ ‬בבכורי‬
‫הסכימו האחרוני‪ ,‬שו"ע התניא )סעי‪ ‬כ"ה(‪,‬‬          ‫יעקב )ס"ק מ'( שכתב שרש"י רק פירש הלישנא‬
                                                 ‫בתרא לדיעה זו‪ ,‬אבל רש"י עצמו אי‪ ‬סובר כ‪.‬‬
                              ‫ומשנ"ב )ס"ק נ"ד(‪.‬‬
                                                 ‫שלג‪ .‬כמו שנתבאר לעיל בפתיחה )והערה שכ"ט(‬
‫שלו‪ .‬שהוא מבעבע כשזורקי‪ ‬אותו על האר‪‬‬            ‫שכל אלו הפסולי‪ ,‬ה‪ ‬משו‪ ‬שאינ‪ ‬הדר‪.‬‬
‫)עיי‪ ‬ש"‪ ‬סימ‪ ‬קי"ח ס"ק ז'(‪ ,‬אבל בשאר‬
‫חומ‪ ‬שאינו חזק כל כ‪ ,‬נחלקו הפוסקי‪ ‬א‪‬‬           ‫שלד‪ .‬כ‪ ‬הוא דעת הט"ז )ס"ק י"ז(‪ ,‬וחולק על דעת‬
‫דינו כשאר משקי‪ ‬לגבי כבוש‪ ,‬עיי‪ ‬שו"ע )יו"ד‬       ‫הב"ח שסובר שכבוש בדבש אינו נחשב‬
‫סימ‪ ‬ק"ה סעי‪ ‬ב'( שכתב שכבוש בחומ‪ ‬אוסר‬          ‫לכבוש‪ ,‬וכ‪ ‬הסכימו הפוסקי‪ ‬שהוא נחשב‬
‫בשיעור כדי שיתננו על האור ויתחיל להרתיח‪,‬‬
‫והש"‪) ‬ש‪ ‬ס"ק ב'( חולק עליו שדי‪ ‬החומ‪‬‬
   193   194   195   196   197   198   199   200   201   202   203