Page 217 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 217
Pg: 217 - 7-Front 21-06-16
סעי כא | אתרוג המורכב רכג
סימ תרמח
אמנ מסורה זו הוא רק על האתרוגי הגדלי ש על ההרי ,אבל במש
השני יש שנטעו ש פרדסי של אתרוגי ,ועל אתרוגי אלו אי לסמו אלא
על ידי כתב הכשר שאכ אינ מורכביתכג ,כי המסורה היה על האתרוגי שגדלו
על ההרי ,וג בזמנינו עדיי יש מהאתרוגי שגדלי על ההרי.
מי חיי
המקו היחיד שמגדל אתרוגי במארוקו, השתדלות מרובה להשיגו ,ושלח שליח בהושענא רבה
ונמצא שה כשרי בלא שו חשש כלל ,וכ
בשו"ת מנחת יצחק )ש (העתיק קול קורא אולי יוכל להשיגו ,כי היה חביב עליו אפילו כדי לנענע בו
מהתאחדות הרבני דארצות הברית וקאנאדא,
וש כתבו שה דברי טעות מה שכתבו לחלק יו אחד בהושענא רבה ,ועיי גופא דעובדא היכי הוי בספר
בי פרדסי לבי הגדל על ההרי ביערות
פראי ,כי המציאות מוכיחה שמעול גדלו מסורת האתרוג פרק ל"ג ,שהביא את כל פרטי המעשה(,
וג הגה"ק מסאטמאר זי"ע בעל דברי יואל היה
האתרוגי בפרדסי. מחבב מאוד אתרוגי ממארוקו ,ועיי בספר פרי
ע הדר שהביא עוד הרבה גדולי וצדיקי
אבל עדיי יש לידע שצרי כתב הכשר לזה, שהיו מהדרי לצאת ע אתרוגי ממארוקו ,וכ
כי כבר אי לידע את הנעשה בלא השגחה ,כי הרה"צ ר' ישראל אבוחצירא זצוק"ל ה'באבא
אפילו שאות הגדלי על ההרי ג יש לה סאלי' היה לוקח למצוה רק אתרוג ממראקא
בעלי ,וג נחשבי מעט כפרדסי ,אבל לפי )ספר פרי ע הדר בש כמה גדולי ספרד( ,וכ היה
המצב ש אינו במצב שה נצרכי להרכבה ,כי חשוב מאוד בעיני הצדיקי במראקו) ,כ כתב
הערביי ש אינ נוגעי בעצי עצמ ,אלא
עדיי משקי אות מידי יו ביומו ממי מעיי בתשובת מוח"ז הגאו בעל שבט הלוי זצ"ל הנדפס בספר
הנמצא ש בסו ההר ,ומזבלי את האדמה
עדיי בזבל בהמות ,ויש ש עצי נמוכי מאוד פרי ע הדר עמוד ט"ו שכתב ש אות ט' 'ובשנת השמיטה
עד שצרי לזחול בפישוט ידי ורגלי להגיע
להע לקטו את האתרוגי ,ואינ מטופחי לפני י"ד שנה קבלתי ג אני אתרוג ממראקא נשלח מש
כדר שאר עצי הפרדסי ,והאנשי דרי ש
על ההרי כבזמני הגמרא בלא עלעקטר"י על ידי ידידי הגה"צ ר' רפאל ברו טולידנו זלה"ה ראב"ד
)חשמל( וכו' ,ועל פי אלו הדברי הדעת נותנת
שיש לסמו עליה שאינ נוגעי בעצי מקנס מארוקו ,וראיתי כמה אתרוגי אלה היו חשובי
להרכיב כי ה משאירי את העצי לגדול
באופ טבעי כמו שהיה תמיד ,ונזהרי לשמור בעיני צדיקי דש ,ומשפחה זו כבר היתה ש כמה מאות
על טבע העצי ,אבל בפרדסי החדשי אפילו
שמקור מיחורי האתרוגי המיוחסי ,מכל שנה ,והשתמשו בזה' ,אבל הוא עצמו לא ס"ל כל כ
מקו ה כבר מטופחי כדר בעלי פרדסי,
ולכ נראה שצרי השגחה לכ ואי לסמו על להחזיק במסורה זו ,וכמו שציי ש בתשובה לעיי בשו"ת
שמסתמא אינ מורכבי) ,ואמר לי הר"ר ישר ליווי
דברי ישראל סימ קפ"ג ,שש כתב מי יימר שהאתרוגי
שליט"א מחבר הקונטרס 'אתרוגי מרוקו' ,שאפילו שאי
ממארוקו ומשאר מקומות אינ מורכבי ,מי יוכל להעיד
לחשוש על הרכבה באתרוגי הפרדסי כי הוא ראה בעצמו
על עצ דבר זה ,וג בסו התשובה הנ"ל כתב בעל השבט
פע אחת ששותלי מיחורי האתרוגי הגדלי על ההרי,
הלוי זצ"ל שפתח אתרוג ממארוקו ועלה בלבו חשש
מסימני הרכבה ,אול לא רצה להחליט מחמת זה ,עד
שיעמדו בברור גמור(.
תכג .עיי בספר ארבעת המיני השל) עמוד
ר"ו( שכתב שהמהדרי במצות אינ
מברכי היו על אתרוגי מארוקו הנטועי
בפרדסי שבערי ,אול בקונטרס אתרוגי
מרוקו )עמוד ל"ב( כתב שהוא ידוע לכל
החקלאי וג הוא ראה בעצמו כשנטעו פרדס
אתרוגי ,שהענפי באי מ'דרומדיר' ,והוא